מדוע ויתר ניר ברקת על קנס של מיליונים לחסידות?

מבקרת עיריית ירושלים שלחה מכתב חריף לראש העיר בו ביקרה את התנהלותו מול עמותה השייכת לחסידות גור, לה ויתר על קנס של מיליוני שקלים והעניק בדיעבד אישורי חריגת בנייה

יאיר אלטמן

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת ויתר על תשלומי עירייה בסך מיליוני שקלים לעמותה חרדית ואישר בדיעבד בניה בלתי חוקית - כך עולה ממכתב חמור ששלחה מבקרת העירייה שהגיע לידי וואלה! חדשות.

לפני כחודשיים כינס בבהילות מנכ"ל עיריית ירושלים, יוסי היימן, את ועדת ההקצאות בהוראת ראש העיר על מנת לאשר, באופן חריג, את חריגת הבנייה בבית הכנסת "תפארת משה בצלאל" של חסידות גור ברחוב הרב חזקיה בעיר. המבנה בן שבע הקומות נבנה עוד לפני 15 שנה, אלא שהחסידות חרגה משטח הבנייה שהוקצה לה - ועשתה שימוש בו בניגוד להסכם, בין היתר לשם ישיבה, פנימייה, מטבח ועוד.

בחודש שעבר שלחה מבקרת העירייה, מלכה דרור, מכתב חריף לראש העיר ירושלים ניר ברקת שביקר, במילים קשות, את התנהלותו מול העמותה החרדית "מוסדות תפארת ישראל", השייכת לחסידות גור. במהלך זה ויתר למעשה ברקת על מיליוני שקלים שיכלה לתבוע העירייה מהעמותה בגין חריגות בניה: "אין מניעה משפטית לתבוע את העמותה תביעה כספית. תביעת דמי שימוש ראויים לכל התקופה שבה השתמשה העמותה במבנה יכולה להסתכם במיליוני שקלים", כתבה דרור. "בפועל, תהליך ההסדרה המובא לאישור במועצה היום מאפשר לעמותה שהפרה את תנאי ההקצאה באופן בוטה ולאורך שנים, תוך עבירה על חוקי התכנון והבנייה, לחזור ולקבל הרשאה לשימוש בנכס תמורת פיצוי כספי מופחת משמעותית מהפיצוי הריאלי שניתן היה לתבוע מהעמותה... בהיעדר טיפול כולל, התוצאה של ההסדרה המובאת היום לשולחן המועצה עלולה להביא לפגיעה קשה בשלטון החוק, במנהל התקין, בהרתעת עבריינים פוטנציאליים, ולגרום לפגיעה גם בתדמית העירייה, המצטיירת כחלשה והססנית וכאחת שלא מפעילה את סמכויותיה ולא מגינה על זכויותיה במקום שהדבר מתחייב".

(תוכן מקודם)

הלחצן הזה יכול להציל את חייכם באירוע לבבי או מוחי

לכתבה המלאה
חרגו מהשטח שהוקצה לטובת ישיבה, פנימייה ומטבח. בית הכנסת "תפארת משה בצלאל" (צילום: עומר מירון)

ראשיתה של הפרשה ביוני 2002, אז עיריית ירושלים בראשותו של אהוד אולמרט פתחה בהליכים משפטיים כנגד עמותת "מוסדות תפארת משה בצלאל" השייכת לחסידות, ולאחר משפט ארוך שארך שש שנים ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בעיר בו נקבע כי על החסידות לפנות את הנכס: "זו (העמותה, י.א) עשתה בהם (במקרקעין, י.א) שימוש מנוגד להסכם החכירה, בנתה בניגוד להיתר בניה, ובכך הפרה את ההסכם הפרה יסודית המובילה לביטול ההסכם", כתב בין היתר השופט יצחק שמעוני. "לפיכך, אני מקבל את התביעה ומורה על פינוי וסילוק ידה של הנתבעת מהמקרקעין נשוא התביעה". כמו כן פסק שמעוני הוצאת משפט ושכר עורך דין בסך 7,500 שקלים כנגד העמותה.

"התנהלות כזו זמן כה קצר לפני הבחירות מעלה תמיהה"

אז למה ברקת כל כך מפחד? חסידות גור הינה החסידות הגדולה והחשובה ביותר בעיר ולה 15 אלף בוחרים פוטנציאלים, שיכולים בהחלט להכריע את הכף בבחירות המוניציפליות הקרובות לראשות העירייה. סקרים פנימיים שנערכו בשנים האחרונות מוכיחים שבין המועמדים הפוטנציאליים השונים העומדים נגדו, רק ראש העיר הקודם, אורי לופוליאנסקי, עשוי לגבור עליו. לפוליאנסקי נחשב ראש עיר מוצלח שמסוגל לקחת מקצת מהקולות החילוניים. החרדים, המהווים 38% מהאוכלוסייה היהודית בעיר, יעדיפו לתמוך במועמד מטעמם. לופוליאנסקי עצמו מנוע להתמודד מול רשות העיר עד תום משפט הולילנד ובימים האחרונים מנסים לשכנעו גורמים שונים לחתום על עסקת טיעון, על מנת שיוכל להתמודד.

אלא שבבחירות הקודמות ברקת הצליח לגבור על המועמד החרדי משום "בגידתו" של יעקב ליצמן בראש חסידות גור ומעבר אלפי הקולות אליו. עד היום ליצמן נחשב בעיני רבים לאחד האנשים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על ברקת. "התנהלות כזו מצד ראש העיר בזמן כה קצר לפני הבחירות מעלה תמיהה", אמר מאיר תורג'מן, יו"ר ועדת הביקורת וממתנגדיו הבולטים של ברקת. "בוודאי שלא לשם כך התכוון בית המשפט בפסיקתו ואני חושב שמבקרת העירייה לא יכלה להיות ברורה יותר".

וועדת ההקצאות אישרה, כצפוי, את חריגת הבנייה ואת שימושו תוך מתן קנס בגין חריגות בבניה בסך רבע מיליון שקלים. סכום זעום לכל הדעות, בהתחשב בשווי הנכס והזמן שעבר. על פי החוק, אסור לכנס וועדת הקצאות חצי שנה ממועד הבחירות, על מנת למנוע מצבים בהם יעזור ראש הרשות בתמורה לתמיכה ולקולות. תאריך כינוס הוועדה, ה-19 במרץ, הוא חודש ושלושה ימים בדיוק לפני המועד האחרון בו ניתן היה לכנסה, כך שהמעשה היה "כשר", אבל מריח משונה.

כוח אלקטורלי משמעותי. חרדים במאה שערים (צילום: יח"צ, פסטיבל הקולנוע ירושלים)

במסגרת ערעור שהוגש על פסק הדין, הוסכם שהעמותה תפנה את המבנה עד ל-11 בפברואר 2001. אלא שהמבנה פונה רק ב-15 במרץ 2013, ארבע ימים לפני הדיון בוועדת ההקצאות בבקשה העמותה לקבל רשות שימוש בנכס. הבקשה עצמה והאישור לה נערכו בזריזות, "בהליך מקוצר".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "העירייה מפעילה מדיניות ברורה של הסדרה ואכיפת הפרות שימוש בנכסי העירייה וקבעה מתווה ברור להסדרת השימוש בנכסים העירוניים. בשנת 2014 בכוונת העירייה לכלול בתכנית העבודה שלה רה ארגון מקיף בתחום ניהול נכסי העירייה. במקרה המדובר בעקבות פעולות העירייה, הנהלת המוסד פינתה את הנכס, אטמה אותו והשיבה את החזקה בו לידי העירייה ואף שילמה פיצוי כספי בסכום העולה על רבע מיליון שקלים!". עוד נמסר כי "לאחר הפינוי פורסם הנכס להקצאה על פי נוהל הקצאות ורק העמותה הגישה הבקשה לקבלת הנכס. מאחר וכך דנה וועדת ההקצאות בבקשת העמותה וראתה לנכון לאשרה, תוך תנאים ודרישות מחמירות ובהם דרישה להפקדת ערבויות ובטחונות כספיים ותשלום דמי שימוש ראויים לעירייה בגין תקופת העבר והשלמת המבנה וקבלת טופס 4. חשוב לציין כי פעילות זו היא חלק מהגברת הפיקוח על הנכסים והסדרתם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully