שר האוצר, יאיר לפיד, הגיש הבוקר (חמישי) לנשיא המדינה, שמעון פרס, את עיקרי הצעת תקציב המדינה לשנת 2013-2014. בתום פגישתם, מסרו השניים הצהרה משותפת. אין לנו מנוס אלא לכאוב ולהתגייס", גיבה פרס את פעולותיו של לפיד. "זה לא פשוט, אבל זה הדבר הנכון. אני מאמין בעומק לבי שאם תבצעו זאת, התוצאות לא תאחרנה לבוא. אתם לא מקצצים לנצח. אתם מרפאים מחלה בת-חלוף. עם כל התחושות הקשות והלא פשוטות, כל מה שהיית עושה היה כואב. אין אלטרנטיבה לעשות דברים כואבים או לא. צריך לבחור איזה דברים כואבים עושים".
פרס שיבח את לפיד על האומץ בהסכמה לקחת על עצמו את תיק האוצר. "יכולת לבחור לך פרנסה יותר קלה, בזה אני בטוח", התבדח הנשיא. "זה שמצאת מצב כזה ולא ברחת ממנו מעורר בי כבוד. חוץ מכל השיקולים האחרים, עצם העובדה שנכנסת ראויה לציון. אין חכם בעל ניסיון". כאות הזדהות, הוא סיפר על מצב הכלכלה ששרר בישראל כשנבחר לתפקיד ראש הממשלה לפני כשלושים שנה. "אני נכנסתי למצב דומה ב-1984 עם 450% אינפלציה", אמר. "אמרו לי שזה סוף העולם. חבריי דיברו על לבי שלא אקח את התפקיד - ולקחתי. זה לא היה פשוט, גרמתי לכאבים עצומים בכל שכבות הציבור מתוך כורח ולא מתוך עונג. ספגתי ביקורות אינסוף. ידעתי שבלי קושי אי אפשר לצאת. עם קושי יש סיכוי. אני מוכרח להודות שלא האמנתי שזה יילך כל כך מהר כמו שזה הלך. במשך תשעה חודשים בלבד ירדנו מ-450%ל-16%. אותם אנשים שביקרו אותי, בצדק, בסוף כולם התגייסו לסייע לי. אני מאמין בעם הזה. אני יודע שתחושתו היא אמיתית. קשה לו מאוד. קשה לאימהות, ילדים, ואנשים עניים".
קודם לכן, התייחס לפיד לתקציב החדש. "זה תקציב לא פשוט", אמר לפיד לפרס. "אנחנו נכנסנו לבור גרעוני גדול שמאיים על היציבות הכלכלית של המדינה. הייתה החלטה נחושה לא להתעלם מזה, ללכת ולהילחם איפה שקשה כדי לצאת מזה מהר. נכנסנו לבור בתקופה קצרה ואנחנו יכולים לצאת ממנו בתקופה קצרה אם נעשה את הדברים הקשים והנכונים עכשיו".
"אתה היית במצב דומה כשר אוצר", אמר לפיד. "תמיד הייתה לך אפשרות לבחור בין המעשה הנכון למעשה הפופולרי. אני מאמין שזה מה שאנחנו עושים עכשיו. תוך כדי אנחנו פורסים רשת ביטחון לחלשים. אני לא כופר בזה שיש פגיעה. הכעס והאכזבה, יש בהם הרבה צדק. אבל אנחנו עושים את זה כדי שהמערכת לא תתפורר. אנחנו עושים את הדברים הנכונים. זה דבר שיש לו מחיר וגם תוצאה. נצא מזה בזמן לא ארוך".
גם נתניהו ובנט גיבו את לפיד
לאור הביקורת הציבורית הרבה, שעוררו הגזירות הצפויות בתקציב שהציג לפיד, גיבה אותו הבוקר בן-בריתו, שר הכלכלה נפתלי בנט. "לא בערך. לא ליד. אני מגבה את יאיר לפיד", כתב בנט בעמוד הפייסבוק שלו. "היה 'פיצוץ' בצינור הכסף של ישראל. כל חודש בזבזנו כסף שאין לנו. עוד דליפה ועוד דליפה, דהרנו כלפי פשיטת רגל ודאית. אז לפיד הניח חסם עורקים מיידי, לעצור את הדימום. ידענו שאין ברירה. זה הדבר הנכון והאחראי היחיד. גם אם זה מאוד מאוד לא פופולרי".
אתמול הביע גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תמיכה בשר האוצר. "לא אתערב בתקציב, למעט הקיצוץ בביטחון שנותר פתוח לדיון", אמר נתניהו, שנמצא בימים האחרונים בביקור רשמי בסין, בשיחה עם גלי צה"ל. בכך, ביקש נתניהו להזים את הדיווחים לפיהם בכוונתו "לרכך" את שורת העלאות המסים והקיצוצים שמתכנן לפיד. עם זאת, לא ברור בשל כך מה יהיה אופיו של הקיצוץ בתקציב הביטחון, המרכיב הגדול בתקציב המדינה, שהיקפו עשוי להגיע למיליארדי שקלים. הנושא צפוי להתבהר עם שובו של ראש הממשלה מביקורו בסין.
ביום שלישי הוצגה הטיוטה הסופית של תקציב המדינה לשנים 2013-2014, וכן חוק ההסדרים, כאשר באוצר מקווים לצמצם את הגירעון על ידי הטלה והעלאה של שורה של מסים, ביטול הטבות וסובסידיות וכן קיצוץ במשרדי הממשלה. תכנית הקיצוצים והגזרות מחולקת לשתי קטגוריות: הגדלת ההכנסות ממסוי מחד וצמצום הוצאות המדינה מאידך.
בכל הקשור להגדלת ההכנסות, מתכוון האוצר להעלות את מס ההכנסה בשיעור של 1.5% לכל מדרגות המס. באוצר מעריכים שצעד זה לבדו יכניס לקופת המדינה ארבעה מיליארד שקלים בשנה; כמו כן, תבוטל נקודת זיכוי במס ההכנסה לאקדמאים (צפי להכנסה של 200 מיליון שקלים בשנה). בנוסף, בצעד שירגיש כל ישראלי, יועלה ב-1% מס הערך המוסף (המע"מ) - מס הנלקח בכל עסקה במשק - והוא יעמוד על 18% כאשר באוצר מעריכים שצעד זה יכניס 4.6 מיליארד שקלים בשנה לתקציב המדינה. בעוד שהציבור נדרש לשלם כמעט עשרה מיליארד שקלים (העלאת מס ההכנסה והמע"מ), מס החברות יועלה באחוז ל-26%, צעד זה צפוי להכניס למדינה 630 מיליון שקלים בשנה.
אמנם יושת קיצוץ בשכרם של בכירי השירות הציבורי, בהם נשיא המדינה, חברי כנסת, שרי הממשלה ושופטים בשיעור של כ-10%, אולם במסגרת הצעת האוצר, לא חלה פגיעה משמעותית בעובדי המדינה, וכן בוועדי העובדים החזקים במשק. כמו כן, נעלם אחד גדול מהתכנית הוא היקף הקיצוץ בתקציב הביטחון, כאשר באוצר דורשים לקצץ ארבעה מיליארד שקלים מהתקציב בעוד שבמשרד הביטחון דורשים דווקא להגדיל את התקציב בארבעה מיליארד שקלים.