בימים האחרונים שבה והתעוררה בעיית הארבה בדרום, אחרי שמיליארדי חגבים צעירים שבקעו לאחרונה החלו למלא את שדות הנגב. אמש (רביעי) הוחלט כי הטיפול במכת הארבה ייעשה במשולב בין משרד הביטחון למשרד החקלאות שכן החרקים המזיקים עלולים להשפיע גם על יישובים אזרחיים אבל גם על בסיסי צה"ל באזור.
שמוליק ריפמן, ראש המועצה האזורית רמת נגב, בה נמצאים המוני החגבים - פנה לנשיא המדינה שמעון פרס ולשר הביטחון משה יעלון בבקשה שיתערבו במה שכבר הגדיר "אסון אקולוגי וחקלאי". "כבר מספר ימים אנו טוענים כי המצב אינו בשליטה, ואני בטוח שהמעורבות של הנשיא ושל משרד הביטחון תסייע לנו לגבש ולאגד את כלל הכוחות בכדי לחסל את המכה שמאיימת על החקלאות בנגב ובישראל בכלל".
במערב הנגב, שבו נמצא השטח המוכה הגדול ביותר הסבירו כי התיאום בין גורמי צבא שונים לבין החקלאים הכרחי להדברה בשל הימצאות שטחי אש, מרחבי אימונים ומטווחים רבים בסמיכות לאזורים שבהם מצויים החגבים. כחלק מההיערכות למיגור החרקים נועדו היום בצאלים נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים עם גורמי החקלאות במועצות שבאזור, לדיון במציאת דרכים לפתרון הבעיה ויישומן. במשרד החקלאות ציינו כי הם קיבלו הצעה לסיוע ממשרד הביטחון וכי היא תיבחן לאור הצרכים בשטח.
המוני חגבי ארבה שבקעו כאמור מביציהם התפשטו מאז אתמול בין היתר לאורך כביש אשכול-רמת נגב, בין הקיבוצים רביבים וצאלים. החגבים החלו לכרסם את הצמחייה הירוקה בצדי הכביש ובשטחים החקלאיים הסמוכים, ואחר כך התמקמו על כביש האספלט הלוהט. מדובר בצאצאים לחגבים שביקרו באזור בחודשים האחרונים. "התאילנדים אומרים שהם נהנים מהחום", אמר בני ועקנין, מגדל ירקות ששדות החברה שבה הוא מועסק נושקים לכביש, "אנחנו לא מצליחים להיפטר מהם. הם בקעו מהביצים והם עוד לא עפים, אבל אוכלים המון".
עבור החקלאים ורבים אחרים הדבר נראה כאסון בהתהוות. "כאן עוד אפשר לרסס", הסביר ועקנין, "אבל ליד שטחי האש של צה"ל ממש לא. הם מתרבים ומתפתחים והשלב הבא שלהם יהיה לפשוט על שטחי חקלאות בצפון".