חוק המשילות עבר היום (שלישי) בקריאה טרומית, אך עם התנגדות מבית: חברי הכנסת משה פייגלין וראובן ריבלין מהליכוד הצביעו נגד הצעת החוק שמטרתה להקשות על האופוזיציה להפיל את הממשלה. 51 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-43 התנגדו לה. יו"ר הכנסת אדלשטיין נמנע בהצבעה וחבר הכנסת חיים כץ נכח במליאה, אך לא השתתף בהצבעה.
"כמי שחבר בתנועה לאומית-ליברלית, אני רואה בהצעה אות קין על מצח הליכוד", אמר ריבלין, עד לאחרונה יו"ר הכנסת. "גם מי שחושב שלצורך הגברת המשילות יש להגביל את מספר הצעות החוק, יכול לקבוע שהצעת אי-אמון תעלה פעם בחודש או בשבועיים. אם קובעים שיש צורך ב-61 חברי כנסת לצורך הצעת אי-אמון, ניתן כבר לסגור את הכנסת ולכנסה רק כשיש דרישה של 61 חברי כנסת".
על הסעיף הנוגע להעלאת אחוז החסימה ל-4% אמר ריבלין: "יש לאפשר לכמה שיותר עמדות להיות מיוצגות בכנסת. הכנסת כבר מנעה בעבר מלחמת אחים דווקא משום יכולתה לייצג את כל הדעות בעם, ויש לשמר זאת. לא לחינם קבעו האבות המייסדים שרף החסימה לכנסת יהיה נמוך. ההיגיון היה לאפשר לכמה שיותר דעות ועמדות בחברה הישראלית, שכל כך מפוצלת ורבת הגוונים, להיות מיוצגות בכנסת".
גם יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' הביעה התנגדות חריפה להצעה: "הצעת חוק חצופה, ברוטאלית, דיקטטורית וצבועה. כל ועדת השרים מצביעה על זה פה אחד - תתביישו לכם. ומי עומד בראש הוועדה? מי שאמורה להיות עלה התאנה של הממשלה הזו - שרת המשפטים לבני שעד לפני שתי דקות הייתה ראשת האופוזיציה. איך את מעזה, שרת המשפטים, להעביר הצעה כזו ולהרים את האצבע? חרפה".
"אתם חוקקתם את החוק שמאפשר לשבעה ח"כים לפרוש, ועכשיו כשנוח לכם אתם מבטלים אותו?", הוסיפה יחימוביץ'. "תיזהרו עם עניין אחוז החסימה כי אם תצליחו חלילה לחוקק את החוק זה עלול, כמו שהדברים נראים במפלגה שלכם, לפגוע בכם בבחירות הבאות".
הצעת החוק, שאותה הגישו קבוצת חברי כנסת מישראל ביתנו, נוסחה וסוכמה בהסכמים הקואליציוניים בין סיעות הליכוד-ביתנו ויש עתיד. בין היתר קובעת ההצעה כי כדי להגיש הצעת אי-אמון בממשלה, יידרשו 61 חברי כנסת לכל הפחות. כיום אין מספר מינימלי של חברי כנסת שיכולים להגיש אי-אמון נגד הממשלה, ומדובר באחד הכלים הפרלמנטריים הבולטים שעומדים לרשות האופוזיציה במטרה להפיל את הממשלה, או לכל הפחות לבקר את מדיניותה. כמו כן, בהצעת החוק נכתב כי גם אם נמצאו 61 חברי כנסת שיביעו אי-אמון בממשלה, אולם לא הצליחו להרכיב ביניהם קואליציה, בניגוד למצב הנוכחי - לא תפוזר הכנסת והממשלה הקודמת תמשיך לכהן.
הצעת החוק גם קובעת שלמפלגה חדשה יהיה קשה יותר להיכנס לכנסת, ויידרשו לה 4% מקולות הבוחרים, שהם חמישה מנדטים, כדי לעבור את אחוז החסימה. המצב צפוי להקשות מאוד על הסיעות הקטנות, ובהן קדימה, מרצ, יהדות התורה, חד"ש, רע"מ- תע"ל ובל"ד לשוב ולהיבחר לכנסת. עוד קובעת הצעת החוק, כי מספר השרים יצומצם ל-18, ולא ימונו יותר מארבעה סגני שרים.
היועץ המשפטי התנגד לחוק
היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, מתח אתמול ביקורת על הצעת החוק השנויה במחלוקת. בחוות דעת שפורסמה לבקשתו של ח"כ חיליק בר (העבודה), כתב ינון כי "יש בכך סטייה מהעיקרון החוקתי הקיים היום, לפיו בכל עת הממשלה נהנית מאמון הכנסת". לדבריו, "שינוי זה אף עלול להוביל לסיטואציה שבה הממשלה תעמוד בפני כנסת לעומתית, ולכן ספק אם תושג התכלית המוצהרת של הצעת החוק שהיא הגברת המשילות. משילות משמעותה יכולת הממשלה לכהן באופן אפקטיבי ולקדם מדיניותה בכנסת, וספק אם ממשלה העומדת בפני כנסת לעומתית יכולה לעשות כן".
"מבחינה מעשית, התוצאה תהיה ביטולו של מוסד האי-אמון כפלטפורמה מרכזית לדיונים ולביקורת המושמעת על הממשלה וככלי מרכזי של האופוזיציה לרתק תשומת לב ציבורית לנושאים השנויים במחלוקת בין האופוזיציה לממשלה", כתב ינון והוסיף כי אמנם, "אין הכרח כי דווקא הכלי של אי-אמון ישמש כבמה לדיונים מסוג זה, אולם ההצעה אינה כוללת כל תחליף אפקטיבי אחר ש'יפצה' את האופוזיציה על אובדן כלי פרלמנטרי משמעותי זה".
ינון מתח ביקורת גם על כוונתם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, להחיל את החוק באופן מיידי. "מן הראוי להחילו מהכנסת הבאה, כפי שנעשה בעבר בתיקונים משמעותיים לחוק יסוד: הממשלה", כתב.