פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היועץ המשפטי של הכנסת מתח ביקורת על חוק המשילות

      איל ינון התייחס להצעת החוק שמקדמת סיעת הליכוד-ביתנו, והזהיר מפני "סטייה מהעיקרון החוקתי" ו"ביטול מוסד האי-אמון". "ראוי שבחינתם של התיקונים ייעשה בזהירות רבה", כתב

      היועץ המשפטי של הכנסת מתח ביקורת על חוק המשילות
      צילום: מור שאולי, עריכה: יאיר דניאל

      יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' מתייחסת לחוק המשילות, אתמול

      היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, מתח היום (שלישי) ביקורת על הצעת חוק המשילות שמקדמת סיעת הליכוד-ביתנו. ינון התייחס לסעיף בחוק, שלפיו גם אם יימצאו 61 חברי כנסת שיביעו אי-אמון בכנסת, אך לא יצליחו להסכים ביניהם מי יעמוד בראשות הממשלה, תמשיך הממשלה לכהן. בחוות דעת שפורסמה לבקשתו של חבר כנסת חיליק בר (העבודה), כתב ינון כי "יש בכך סטייה מהעיקרון החוקתי הקיים היום, לפיו בכל עת הממשלה נהנית מאמון הכנסת". לדבריו, "שינוי זה אף עלול להוביל לסיטואציה שבה הממשלה תעמוד בפני כנסת לעומתית, ולכן ספק אם תושג התכלית המוצהרת של הצעת החוק – שהיא הגברת המשילות. משילות משמעותה יכולת הממשלה לכהן באופן אפקטיבי ולקדם מדיניותה בכנסת, וספק אם ממשלה העומדת בפני כנסת לעומתית יכולה לעשות כן".

      בינימין נתניהו במליאת הכנסת (עומר מירון)
      "משילות משמעותה יכולת הממשלה לקדם מדיניותה בכנסת, וספק אם ממשלה העומדת בפני כנסת לעומתית יכולה לעשות כן". נתניהו בכנסת (צילום: עומר מירון)

      ינון מתח ביקורת גם על כוונתם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, להחיל את החוק באופן מיידי. "מן הראוי להחילו מהכנסת הבאה, כפי שנעשה בעבר בתיקונים משמעותיים לחוק יסוד: הממשלה", כתב.

      סעיף אחר בהצעת החוק קובע כי הכנסת כלל לא תעלה לדיון הצעת אי-אמון נגד הממשלה אם יתמכו בה פחות מ-61 חברי כנסת. כיום כל סיעה יכולה להגיש אי-אמון בממשלה. על כך כותב ינון: "מבחינה מעשית, התוצאה תהיה ביטולו של מוסד האי-אמון כפלטפורמה מרכזית לדיונים ולביקורת המושמעת על הממשלה וככלי מרכזי של האופוזיציה לרתק תשומת לב ציבורית לנושאים השנויים במחלוקת בין האופוזיציה לממשלה". עוד כתב, כי "אמנם, אין הכרח כי דווקא הכלי של אי-אמון ישמש כבמה לדיונים מסוג זה, אולם ההצעה אינה כוללת כל תחליף אפקטיבי אחר ש'יפצה' את האופוזיציה על אובדן כלי פרלמנטרי משמעותי זה".

      היועץ המשפטי לכנסת המשיך וביקר את נתניהו על סעיף בחוק הקובע כי ראש הממשלה יוכל לפזר את הכנסת בצו, גם מבלי לקבל את הסכמת הנשיא. מטרת הסעיף היא למנוע מצב שבו חברי הכנסת מצליחים להרכיב ממשלה חלופית מבלי ללכת לבחירות חדשות במקרה שראש הממשלה מבקש לפזר את הכנסת. "מעורבות נשיא המדינה נועדה למתן את הכוח שמעניק החוק לראש הממשלה בפיזור הכנסת, ולהבטיח כי השימוש בסעיף ייעשה רק כאשר נמנעת פעולה תקינה של הממשלה, ולא כדי להקדים את הבחירות למועד שנוח לראש הממשלה", הסביר ינון.

      בסיום דבריו כתב ינון כי "הצעת החוק כוללת תיקונים משטריים שונים, שאינם בהכרח תלויים או קשורים אחד בשני. לא כל יום נדרשת הכנסת לעסוק בתיקונים לחוקי יסוד משטריים, ועל כן ראוי כי הליך בחינתם של תיקונים אלה ייעשה בזהירות רבה".

      לקריאה נוספת:
      הרפורמה יצאה לדרך: השרים אישרו את "חוק המשילות"
      חוק משאל העם נפל, איזה מחיר שילמה הקואליציה?
      מול מצלמות: ליברמן הביך את נתניהו סביב משאל העם