סגן שר החוץ לשעבר, דני אילון, טען בחקירתו במשטרה לפני כחצי שנה כי שר החוץ לשעבר, אביגדור ליברמן, פעל באופן אקטיבי בוועדת המינויים של משרד החוץ (שאילון עמד בראשה) למען מינויו של זאב בן אריה, השגריר לשעבר בבלארוס, לתפקיד שגריר ישראל בלטביה. היום (שלישי), עם חידוש הדיונים במשפטו של ליברמן, נשמעו בבית המשפט שתי עדויות של בכירים במשרד החוץ, המכהנים כיום כשגרירים, המעמידות בספק את טענת אילון.
שגריר ישראל בצרפת, יוסי גל, אשר כיהן בעבר כמנכ"ל משרד החוץ, והיה חבר בוועדת המינויים שאישרה את מינויו של השגריר לשעבר זאב בן אריה לתפקיד השגריר בלטביה, טען היום כי לא קיבל משר החוץ תכתיבים בנוגע למינויים, או מסרים בנוגע למינוי בן אריה. גל הודה בעדותו כי בשיחותיו עם שר החוץ ליברמן הוחלפו דעות בנוגע לעובדים שונים במשרד החוץ, אולם, לדבריו, "לגיטימי שלשר תהיה דעה בנוגע לעובדים במשרד".
כאשר נשאל גל באופן ספציפי בנוגע להליך מינויו של בן אריה, הוא טען כי אינו זוכר אם הייתה ישיבה לפני כינוס ועדת המינויים כדי לבחור במועמד מוסכם. בנוסף, הוא גם לא זכר אם היה מועמד מוסכם על ההנהלה. לטענתו של גל, ביטול מינויו של בן אריה היה חריג, ולכן היה זוכר אם קיבל "מסרים" בנושא המינוי מליברמן. גל גם דחה את דבריו של אילון במשטרה, לפיהם השניים סיכמו מבעוד מועד על מינוי בן אריה, והכחיש את דברי אילון, לפיהם גל אמר לו שקיבל "מסרים" מליברמן בנוגע למינוי בן אריה.
עוד סיפר גל בעדותו, כי היכרותו עם בן אריה הייתה מועטה, ולכן הוא מניח שהחליט לתמוך בו על סמך המידע שהוצג בפניו על ניסיונו וכישוריו של בן אריה. הוא ציין כי לא ידע אז כי בן אריה העביר לידי ליברמן מידע על חיקור הדין, וגם לא זכר אם הכיר את דוח הביקורת שכתב מבקר הפנים על מצב השגרירות בבלארוס. בשלב מסוים, הציגה בפניו התובעת, מיכל סיבר-דראל, את הפרוטוקול של ישיבת הוועדה שבחרה בבן אריה, שם נכתב כי העובדה ששירת בלשכתו של ליברמן מקנה לו ראייה רחבה של צורכי המשרד. גל השיב כי יש משקל לשירות בלשכה, אולם המשקל נמוך מניסיונו האחר של המועמד. לדבריו, מינויו של בן אריה היה ראוי.
"היו מינויים בניגוד לדעת השר"
עדות נוספת שנשמעה היום הייתה של שגריר ישראל בתאילנד, שמעון רודד, שכיהן ב-2009 כמנהל אגף משאבי אנוש במשרד החוץ וחבר ועדת המינויים. רודד סיפר בעדותו כי קיים התייעצויות לגבי מינויים עם ראש המטה של ליברמן, שרון שלום, אולם לטענתו מדובר בהליך שגרתי, וכי הוא לא קיבל הוראות בנוגע למינוי השגריר בן אריה. "לרצון של שרי החוץ ולתפיסת העולם שלהם, לגבי מי הם רוצים לראות בתפקידי מפתח, בוודאי שיש משקל", אמר רודד. לטענתו, הוא "לא מכיר ארגון שלא עובד ככה, אבל זה לא מצב של ייקוב ההר את הדין. היו מינויים בניגוד לדעת השר".
רודד לא פסל את טענתו של דני אילון, שטען כי שלום אמר לו כי ליברמן מעונין במינוי בן אריה לשגריר בלטביה, אולם אמר כי אינו זוכר אם התקיימה שיחה כזאת. ביחס לדוח הביקורת על השגרירות בבלארוס, אמר כי לא היה מדובר בדוח חריג, וכי לא ניתן להתייחס לדברים כאל דוח ביקורת, מכיוון שלא ניתנה לבן אריה אפשרות להגיב.
ביום חמישי יעלה להעיד סגן שר החוץ לשעבר אילון, ולאחר מכן המשפט יצא להפסקה של כארבעה שבועות. לאחר מכן צפוי ליברמן לעלות לדוכן העדים. על פי כתב האישום שגובש בפרקליטות נגד ליברמן, במהלך שירותו של זאב בן אריה כשגריר בבלארוס, הוא העביר לידי ליברמן בקשה של הפרקליטות לחיקור דין במסגרת חקירה שהתנהלה נגדו ב"פרשת חברות הקש" שהתנהלה נגד ליברמן באותה עת.
בפרקליטות טוענים כי השניים שוחחו בפרטיות ושם מסר בן אריה לליברמן את הפרטים. ליברמן היה מודע לכך, כי בן אריה פועל כדי לסייע לו באמצעות פגיעה בחקירה נגדו. בהמשך, לאחר שליברמן מונה לשר החוץ, הוא הציע לבן אריה לכהן כיועץ במטה המדיני שלו ומאוחר יותר, כאשר בן אריה רצה להגיש מועמדות לתפקיד שגריר ישראל בריגה הוא התייעץ על כך עם ליברמן. לאחר שבן אריה הגיש את מועמדותו והיה אמור להופיע בפני ועדת המינויים של משרד החוץ, שבראשה עמד אז אילון, זימן אותו ליברמן לחדרו ואמר לו שיש למנות את בן אריה לתפקיד השגריר בלטביה, זאת כשהוא מנמק זאת בכך שהוא האדם המתאים ביותר כביכול לתפקיד.