ציון יום כדור הארץ, שחל היום (שני), הוא אחד הדברים הטובים שניתן למנות לזכותה של עיריית תל אביב. הוא מצטרף ליוזמות ברוכות נוספות, כמו התל-אופן, מכלי המחזור ועוד. ואכן, ציון יום כדור הארץ וייחודה של אותה שעה ביום, פעם בשנה, לכיבוי האורות על-מנת לחסוך באנרגיה הוא מעשה ראוי וחשוב שתורם - ולו באופן סמלי - למאבק הסביבתי, בכך שהוא מגביר את התודעה לחיסכון באנרגיה. ובכל זאת, בכל מה שקשור לענייני סביבה ולעיריית תל אביב (ובהקשר הזה אפילו אדגיש: תל אביב-יפו), אני מרשה לעצמי להיות קצת פחות מפרגן ויותר סקפטי.
כך למשל, העירייה אמנם מתהדרת שהיא מובילה את המודעות ליום החשוב הזה, אבל בואו נשאל את עצמנו לרגע - האם בזאת אנו פוטרים את עצמנו מטיפול בסוגיה שהיא בעיקרה סביבתית, אבל גם חברתית, כלכלית וחילונית לא פחות - והיא: העדר פתרון תחבורתי זמין, זול, נוח ומפחית זיהום, במשך יותר מיממה, כל שבוע, כל השנה?
במעשה הזה של עצירת התחבורה הציבורית מדי שהוע, משישי בצהריים ועד שבת בערב, יש משום שיתוק של יכולת הניוד הציבורית, וכפיית השימוש ברכב הפרטי - ונדרשות עשרות מכוניות כדי להסיע את אותם האנשים שמסיע אוטובוס אחד. הנזק הסביבתי ברור. זאת ועוד, במציאות שבה לכמחצית ממשקי הבית במדינת ישראל אין רכב פרטי בבעלותם. משמעות נוספת היא שדווקא ביום החופשי שלנו, אנחנו נאלצים להישאר בבית ללא יכולת לנפוש או לבקר את המשפחה.
היתרונות ברורים - תחבורה ציבורית בשבת תפחית באופן משמעותי את השימוש ברכב הפרטי, ובהתאמה גם את זיהום האוויר. בד בבד, האוטובוסים, שמן הסתם ייכנסו למתכונת שבת מיוחדת, יוכלו לתת מענה זמין גם לאותו ציבור שאין ברשותו רכב פרטי והוא מוגבל ביכולתו להתנייד ממקום למקום בסופי השבוע. היבט חיובי נוסף הוא הסיוע בצמצום הקטל בדרכים שנגרם בלא מעט מקרים כתוצאה מנהיגה בשכרות, שתוכל להיחסך אם לנהגים תהיה האופציה להימנע משימוש ברכב פרטי בסופי השבוע בהם הם יוצאים לבלות.
קצת הסתכלות ארוכת טווח
למעשה, בימים אלו ממש תלויה ועומדת עתירה של מרצ לבג"ץ בדרישה להפעלת תחבורה ציבורית בשבת בתל אביב. זאת, בהמשך להחלטה שהעבירה הסיעה במועצת העיר, שאישרה לפני שנה את ההצעה להפעיל אוטובוסים בשבת - אך נענתה בסירוב מוחלט של שר התחבורה, שהוא הסמכות הקובעת בדבר.
יום כדור הארץ הוא לפיכך הזדמנות לזכור שבישראל אנחנו עדיין כופים על עצמנו מדי שבוע יום וחצי שהוא כולו אנטי-כדור הארץ, ובאותה הזדמנות גם אנטי-חברתי ואנטי-חילוני. ולכן, על מקבלי ההחלטות בממשלה - ולא פחות חשוב מכך, בעיריית תל אביב - להבין שראייה סביבתית לא מתמצה בכיבוי אורות לשעה פעם בשנה, ויהיה הדבר סמלי וראוי ככל שיהיה.
בכלל, נדמה שהגיע הזמן לשים את כובד המשקל על השקעה במדיניות סביבתית בת-קיימא וארוכת טווח, לדורות; כזו שלמשל תעודד ותתגמל על מעבר מדודי חשמל לדודי שמש; תייעל את התחבורה הציבורית ותווסת את השתלטות הרכב הפרטי על כל שעל במרכז העיר; תעורר מודעות למחזור גם בשכונות דרום העיר וביפו, ולא רק כזו שתצטלם טוב.
נכון, ישנם עוד מאבקים סביבתיים רבים, כמו גם חברתיים ואזרחיים. אך ספק אם ישנו מאבק נוסף המאגד את תחומי החיים המרכזיים הללו לכדי מאבק אחד. זהו הלכה למעשה אחד ממאבקיו הדחופים והחשובים ביותר של הציבור החופשי כולו בכבלי הכפייה הדתית, של שוחרי הסביבה בזיהום האוויר, ושל דורשי השוויון בהעדר הצדק החברתי. היום שבו תאושר תחבורה ציבורית בשבת יהיה יום חשוב במאבק על דמותה וצביונה של תל אביב. או אז, אפשר יהיה לקבוע את יום כדור הארץ האמיתי לאותו יום.
הכותב, דרור מזרחי, הוא סטודנט למינהל ומדיניות ציבורית במכללה האקדמית בית ברל, ומתמודד על מקום ברשימת מרצ למועצת העיר תל אביב-יפו