פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הפלסטיני שהוכה במוט ברזל: "חשבתי שחיי נגמרו"

      שלושה נערים רעולי פנים מהמאחז "נצח בנימין" הכו את אחמד אל-זיר עד זוב דם באבנים ובמוטות ברזל, כשהגיע לסייע לחברו המפוחד. "מי שעשה לי את זה הוא לא בן אדם, זה טרור"

      המאחז רק בן שלושה חודשים אך שמו כבר נקשר בתקרית אלימה והשטח בוער: שלושה נערים רעולי פנים מהמאחז "נצח בנימין" הסמוך לעפרה הכו עד זוב דם פלסטיני בן 59 מהכפר סילוואד צפונית לרמאללה במוטות ברזל, גרמו לשברים בגולגולתו, לשטפי דם בכל חלקי גופו עד לאובדן הכרה והביאו אותו לסף מוות. רק שלשום השתחרר אחמד אל-זיר מבית החולים ברמאללה, אבל סימני התקיפה ניכרים בו היטב: ראשו מכוסה בתפרים גסים בגולגולתו ובשטפי דם מסביב לעיניו ועל לחייו זכר למוטות הברזל שהוטחו בפניו, ידיו מנופחות מהאבנים שהוטחו בו רק לפני שבועיים. "מי שעשה לי את זה הוא לא בן אדם", אמר בשיחה עם וואלה! חדשות בעודו יושב ספון בסלון ביתו. "מי שעשו לי את זה הם טרוריסטים".

      אחמד אל-זיר מהכפר סילוואד שהוכה על ידי מתנחלים צעירים (יח"צ , יהושע בריינר)
      "אחד מהם היה עם מוט ברזל ביד והשני היה עם סכין ביד האחת וסלע ביד השנייה. הם צעקו לי 'לך הביתה'". אל-זיר (צילום: יהושע בריינר)

      אל-זיר, אב לשמונה, הוא משפטן בהשכלתו. עד לפני ארבע שנים כיהן כשופט בבית המשפט הצבאי ברמאללה וכיום עובד כעורך דין. בעבר גורש לירדן, אולם הוחזר לישראל ב-95' לאחר הסכמי אוסלו והחל לעבד 29 דונמים שירש מאביו. לפני מספר שבועות, הקימו מספר פעילי ימין את המאחז "נצח בנימין" המכונה גם "גבעה 904", לא הרחק מהמאחז עמונה, על האדמות הפרטיות של תושבי הכפרים סילוואד ודיר ג'ריר. ביום חמישי לפני כשבועיים וחצי ירד אל זיר לאדמותיו. "פתאום קיבלתי טלפון מחבר שלי, שהוא רועה צאן, שסיפר לי כי ראה שלושה מתנחלים מהמאחז מסתובבים רעולי פנים עם מוטות ברזל וביקש שאבוא להיות איתו, כי פחד". אל זיר הלך לסייע לחברו. במקביל נוצר קשר טלפוני עם היועץ המשפטי של ארגון "יש דין", המלווה את אנשי סילוואד במאבקיהם המשפטיים, וכוח של צה"ל הגיע לצריף הקטן שהקימו פעילי הימין במאחז. "איך שהמתנחלים ראו את הג'יפ הצבאי מתקרב הם ברחו", סיפר. "ניגשתי לחיילים ואמרתי להם שמסתובבים כאן רעולי פנים עם מוטות ברזל. הקצין אמר לי - 'אם זה היה תלוי בי, הייתי מסלק אותם, אבל אני לא יכול לעשות כלום".

      אל-זיר חזר לחלקה שלו, שם הוא מגדל זיתים ושזיפים. אלא ששם המתינו לו שניים מרעולי הפנים. "חשבתי שאפשר לדבר איתם", הוא משחזר, "בחיים שלי לא דיברתי עם מתנחלים, אז חשבתי שהם כמו הצבא, אפשר להחליף איתם כמה מילים. התקרבתי אליהם ושאלתי אותם מה הם רוצים", שיחזר. "אחד מהם היה עם מוט ברזל ביד והשני היה עם סכין ביד האחת וסלע ביד השנייה. הם צעקו לי 'לך הביתה'. אמרתי להם שזה הבית שלי ואלה הקרקעות שלי". תשובתו של אל-זיר לא מצאה חן בעיני רעולי הפנים: "אחד מהם זרק עליי את האבן שהייתה לו ביד והיא פגעה בי. שוב שאלתי 'מה בעיה?' אלא שאז גם השני החל לזרוק עליי אבנים ממרחק של כמה מטרים. ניסיתי להדוף את האבנים אלא שאז ראיתי מתנחל שלישי, גם רעול פנים, שרץ לעברי מכיוון אחר עם מוט ברזל. הוא לא אמר כלום. פתאום אחד מהם זרק עליי אבן על הרגל ונפלתי. באותו רגע חשבתי שאני עומד למות, שזהו, החיים עומדים להיגמר. הם שלושה ואני לבד. איך שנפלתי אחד מהם החל להכות אותי עם מוט הברזל שהחזיק ביד ימין, אחר היכה אותי בראש. התחלתי לצעוק, אולי מישהו יישמע. כיוון שצעקתי אחד מהם זרק עליי אבנים ואז הדבר האחרון שאני זוכר זה מכה ממוט ברזל, וזהו".

      91% מתיקי תקיפת פלסטינים נסגרים

      השלושה היכו את אל-זיר עד זוב דם. הוא איבד את ההכרה במשך דקות ארוכות עד אשר הגיע חברו למקום. בגדיו היו מגואלים בדם. לשלושת רעולי הפנים לא היה זכר. הוא הובהל בדחיפות אל בית החולים הממשלתי ברמאללה, שם אושפז במחלקת טיפול נמרץ. שברים בגולגולת, דימום במוח, שטפי דם בכל גופו. הכאתו של אל-זיר לא עברה בשתיקה. מאות תושבי הכפר סילוואד הציתו את המאחז והחלו להתעמת עם כוחות צה"ל ועם פעילי הימין. מאז האירוע, הרוחות באזור רק הולכות ומתלהטות. פעילי המאחז אף עברו להתגורר במבנה נטוש השייך לכפר הסמוך דיר ג'ריר ובשישי האחרון אף תלו דגל ישראל על מבנה אחר השייך לכנסייה של הכפר טייבה. המתח רק הולך וגובר.

      בימין יש מי שכמעט חוגגים את הלינץ' שעבר אל-זיר. באתר האינטרנט "הקול היהודי", המזוהה עם ההתנחלות יצהר, נכתב כי "אל זיר איננו חקלאי תמים. לפני 40 שנה היה מעורב ברצח של תייר גרמני תמהוני שביקש להקים מקדש כסמל של שלום באזור והוכה על ידי אל זיר במוטות ברזל". משה אורבך, פעיל ימין שהקים את המאחז מיהר להגיב כי "מדובר במחבל עתיר ניסיון שכבר יודע להרוג - ועל כך אמרו חכמינו 'הבא להורגך השכם להורגו". נראה כי הרמיזות העבות של האתר כמעט ומגבות את מבצעי התקיפה האלימה, כאילו ארבו פעילי הימין על מנת לנקום באל-זיר על אירוע שהתרחש לפני למעלה מ-40 שנה. "ישראל שחררה אותי מהכלא והסכימה שאשוב לביתי", אמר אל-זיר שהציג מסמך מ-95' החתום על ידי אלוף הפיקוד דאז, אילן בירן, המאשר את חזרתו לשטחי הגדה. "מה הקשר בין התקיפה שלי למשהו שקרה לפני עשרות שנים?"

      בינתיים אל זיר ספון בביתו, מנסה להתאושש מהלינץ' האכזרי. "לפני שהמתנחלים שעשו לי את זה הם סכנה לעם הפלסטיני, הם קודם כל סכנה לעם הישראלי ולמדינת ישראל", הוא אומר. "המעשה שלהם הוא טרור לכל דבר, הם גם מבעירים את השטח וגם מסכנים את החיילים הישראלים. מאז האירוע שלי - כל יום יש עימותים כאן. צעירי הכפר רוצים לנקום, החיילים רבים איתם - והכל בגלל שלושה אנשים. אירוע כזה רק מחזק את הקיצונים אצלנו לנקמות ולתגובות. מי רוצה את זה? ישראל חייבת לאכוף את החוק על הפושעים הללו אחרת המצב רק ילך ויחמיר. כולם כאן, ישראלים ופלסטינים, סובלים בגלל שלושה מתנחלים". אל-זיר גם פנה לצה"ל על מנת שיאבטח אותו מפני פעילי הימין.

      ההיסטוריה מלמדת שהתוקפים של אל זיר לא ייתפסו לעולם: על פי נתוני 'יש דין', 91% מהתיקים שנפתחים בענייני תקיפת פלסטינים נסגרים, מרביתם תחת העילה של "עבריין לא נודע". למרות זאת, אל-זיר אופטימי. "אני מאמין שעוד יתפסו את השלושה האלה. אני בטוח שיש בצד הישראלי אנשים טובים שרוצים הטרור הזה ייפסק". בימים הקרובים צפוי להתלוות פיראס עלמי, נציג ארגון "יש דין", אל תחנת משטרת בנימין על מנת שיציג את עדותו. ממשטרת מחוז ש"י נמסר בתגובה כי "התקבלו בעניין תלונות הדדיות בין המתיישבים לפלסטינים והנושא נמצא בחקירה".

      לקריאה נוספת
      האסיר הפלסטיני שובת הרעב הפך למוקד עלייה לרגל
      הפלסטינים: 2 פצועים מאש צה”ל בעימותים ליד עפרה
      הפרקליטות: ”רבנים מיצהר מעודדים פעולות תג מחיר”