ברק אובמה למוד אכזבות בתחום מדיניות החוץ. הניסיון להחיות את תהליך השלום הישראלי-פלסטיני היה המתיש ביותר, אך גם "אתחול" היחסים עם רוסיה (מי זוכר היום את כפתור "אתחול" הסמלי שהביאה הילרי קלינטון לעמיתה, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב?) תופס מקום של כבוד ברשימת הכישלונות. כתוצאה, הממשל הגיע לנוסחה הבאה ביחסים עם הקרמלין: "משתפים פעולה בתחומים של אינטרסים משותפים, מדברים בכנות על מחלוקות". לפי התגובות הזועמות של הקרמלין, שתיקה עדיפה על פני "הדיבור הכן", לפחות בכל הנוגע לביקורת האמריקאית על מצב זכויות האדם ברוסיה.
מעל שנה חלפה מאז הבחירות השנויות במחלוקת ברוסיה, אך במוסקבה מסרבים להניח לרטוריקה האנטי-אמריקאית, והקמפיין המאסיבי של הפעלת לחצים על ארגוני זכויות האדם בעיצומו. לשיא האבסורד הרשויות ברוסיה הגיעו בפתיחה במשפט פלילי נגד אדם מת - עורך הדין סרגיי מגניטסקי, שהאשים את נציגי הרשויות בשחיתות, נעצר בחשד להעלמת מס - ומת בתאו בכלא, לאחר שנמנע ממנו טיפול רפואי.
הקונגרס לוחץ על הממשל לנקוט עמדה תקיפה יותר כלפי רוסיה בנושא זכויות האדם, ואילו הממשל דוגל בעמדה פרגמטית יותר בניסיון להשיג את שיתוף הפעולה של מוסקבה בנושא צמצום מאגרי הנשק הגרעיני, המשברים בסוריה והמו"מ עם איראן.
"חוק מגניטסקי" שעבר בקונגרס בשנה שעברה, הפך לסדין אדום בשביל הקרמלין. להבדיל מהתיקון של ג'קסון-ווניק, שהתנה בימי המלחמה הקרה מסחר עם "מדינות שלא אימצו את כלכלת השוק", קרי הבלוק הסובייטי, במתן זכות ההגירה (ליהודים הסובייטים) - "חוק מגניטסקי" שהחליף את תיקון ג'קסון ווניק, נוקט במפורש בשמה של רוסיה. החוק דורש ממשרד החוץ האמריקאי לפרסם רשימה פומבית של פקידים רוסים הנושאים באחריות למותו של מגניטסקי בכלא, כמו גם אלה שהרוויחו מההונאה שחשף - ואלה שניסו לטייח את פרשת מותו. האנשים שברשימה יהפכו למסורבי כניסה לארה"ב ויהיו מנועים מלהחזיק בה את נכסיהם.
ממשל אובמה הבהיר את התנגדותו לחוק שעשוי להביא להחמרה נוספת ביחסים בין המדינות, אך הנשיא חתם עליו - ובלית ברירה, בשבוע הבא מחלקת המדינה תפרסם את "הרשימה השחורה" של מנועי הכניסה. אך מכיוון שהיא צפויה להיות מצומצמת בהרבה ממה שהמליצו חברי הקונגרס, אחד מיוזמי "חוק מגניטסקי", הדמוקרט ג'ים מקגוברן, הדליף ביום שישי לתקשורת את הרשימה המלאה שהוכנה בלשכתו, הכוללת לא פחות מ-280 שמות של פקידים רוסים, זוטרים ובכירים כאחד: מהנהלת הכלא שבו הוחזק מגניטסקי וכלה בתובע הראשי יורי צ'ייקה, וכמה אנשים המקורבים לנשיא ולדימיר פוטין. מקגוברן הדליף לא רק שמות, אלא גם תאריכי לידה שלהם ותקציר של העבירות המיוחסות להם.
הבלוגר ג'וש רוגין שכותב לאתר של המגזין "פוריין פוליסי" שהיה הראשון לפרסם את הרשימה המלאה, אומר שהוא מצפה שמחלקת המדינה תנסה לצמצם בצורה משמעותית את "רשימת מגניטסקי" כדי למנוע עימות עם רוסיה - אולי אף עד 12-13 שמות בלבד. דוברת משרד החוץ האמריקאי ויקטוריה נולנד סירבה לדון ביום שישי בפרטי ההידברות עם הקונגרס בנושא, ואישרה רק שמשרדה אכן עומד לפרסם את הרשימה, כנדרש לפי החוק החדש.
רוסיה אסרה על אימוץ ילדים על ידי אמריקאים
ביל בראודר, מייסד קרן ההשקעות "הרמיטג'" שהיה הבוס של סרגיי מגניטסקי וכעת משמש כנתבע נוסף במשפטו, מקווה שמחלקת המדינה לא תתקפל בגלל שיקולים של ריאליזם פוליטי. "מדובר בחוק פדרלי", הוא אומר. "הממשל מחויב ליישם אותו, ואם הוא לא יעשה זאת, תהיה לו בעיה עם הקונגרס - זה לא רוסיה, איפה שהנשיא יכול להיות מעל החוק. לטעמי יש עוד הרבה אנשים ברוסיה שראויים להיכנס לרשימה הזאת, אך הרשימה של מקגוברן זו התחלה טובה".
בראודר מצפה ל"תגובה היסטרית נוספת" של רוסיה (הקודמת כללה איסור על אימוץ ילדים רוסים על ידי אזרחים אמריקאים). "בטווח הארוך, אני בטוח שתהיה לחוק הזה השפעה הדומה לזו שהייתה לתיקון ג'קסון ווניק שהביאה לפתיחת השערים להגירת היהודים מברית המועצות. גם השלטונות הסובייטים הגיבו בזעם - אך בסוף הבינו שלהפרת זכויותיהם של 1.5 מיליון יהודים ברוסיה יש מחיר - ונתנו להם לעזוב".
נציגי השלטון הרוסי הבהירו פעמים רבות שהם רואים בחוק מגניטסקי צעד פרובוקטיבי ואנטי-רוסי בצורה מובהקת, שיגרור תגובה חריפה. כמו כן, הרוסים מאשימים את אמריקה בהתערבות בעניינים הפנימיים של מדינה ריבונית, וגם בסטנדרטים כפולים. מקור בכיר בקונגרס שהיה מעורב בניסוח החוק הגיב על הזעם הרוסי בהרמת גבה. "הנשיא ולדימיר פוטין בנאומו במינכן (בפברואר 2007, נ"מ) קרא לשקיפות ביחסים בין המדינות - הנה, אנחנו מנסים להיות שקופים ולסייע לו במשימה המאתגרת של המלחמה נגד השחיתות הרווחת ברוסיה". המקור הביע תקווה שהממשל האמריקאי "יקבל את ההחלטה הנכונה" בנוגע ליישום "חוק מגניטסקי" ולא ינסה לרוקן אותו מתוכן כדי לא לעצבן את הקרמלין.
"אני סמוך ובטוח שרוסיה משתפת פעולה אתנו על בסיס האינטרסים שלה, ולא על סמך המחוות שלנו", אמר. "כמו כן, היחסים שלנו עם רוסיה אינם מוגבלים ליחסים עם הקרמלין בלבד, ולטעמי אין סוגיות משמעותיות יותר מנושא זכויות האדם - אי אפשר לדחוק את זה לתחתית רשימת הנושאים שעל סדר היום ביחסים הבילטרליים. אין טעם לנחש כיצד תיראה הרשימה של מחלקת המדינה - אך בקונגרס רואים בזה נושא חשוב, ואם החוק לא ייושם כראוי, בידי המחוקקים יש כלים אחרים לפעול בנושא שלטעמנו לא זוכה למספיק תשומת לב בקרב הממשל".
בנוסף לאיסור על אימוץ הילדים על-ידי האזרחים האמריקאים שהתקבל במוסקבה בעקבות "חוק מגניטסקי", גם הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) שעסקה בסיוע לארגוני זכויות האדם - אך גם בשדרוג הסיוע לחולי איידס ושחפת, נאלצה לסיים בסוף השנה שעברה את פעילותה ברוסיה. שורה של חוקים חדשים שהתקבלו ברוסיה גם מגבילים בצורה משמעותית את יכולת ארגוני זכויות האדם לקבל מימון ממקורות זרים - בעוד תורמים פוטנציאליים ברוסיה חוששים להסתבך עם השלטונות ולתרום למלכ"רים ביקורתיים כלפי השלטונות. בממשל האמריקאי מבטיחים להמשיך לסייע לארגונים הרוסים שירצו לקבל עזרה אמריקאית בדרכים חלופיות, בעוד בארגונים עצמם תוהים כמה רחוק ילך השלטון בהפעלת הלחץ. עד כה, בקרמלין התעלמו מהנזק התדמיתי שנגרם להם בעקבות הפרסומים הביקורתיים בתקשורת הזרה.