ההתנצלות של נתניהו היא השתחררות מליברמן

בעקבות התנצלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני עמיתו הטורקי רג'פ טייפ ארדואן, לפיוס ולהפשרה הצפויים ביחסים עם טורקיה יש לא רק תרומה חשובה ליחסי החוץ ולמדיניות הביטחון של ישראל. הם גם מקרינים על מדיניות הפנים. הם מעידים כי נתניהו משתחרר מהשפעתו של שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן - שותפו למערך הכושל שהוקם בין הליכוד לישראל ביתנו.

דוברי הממשלה, כולל ראש המועצה לביטחון לאומי, אלוף (במיל') יעקב עמידרור, מנסים לזרות חול בעיני הציבור כשהם טוענים כי הדבר הושג בגלל שינוי בעמדתה של אנקרה, שוויתרה על חלק מדרישותיה. האמת צריכה להיאמר - ישראל נכנעה לתביעות הטורקיות. ישראל לא רק שהתנצלה בפומבי, אלא שההתנצלות באה מפיו של ראש הממשלה בכבודו ובעצמו.

בנוסף לכך, ישראל הסכימה לשלם פיצויים למשפחות הקורבנות שנהרגו בפשיטה הכושלת של לוחמי השייטת על ספינת המאווי מרמרה לפני כשלוש שנים. לכך יש להוסיף את העובדה שעוד דרישה טורקית כבר מולאה בחלקה עוד קודם לכן. בעקבות הפסקת האש עם חמאס במבצע עמוד ענן, הסכימה ישראל להסיר חלקית את המצור שהטילה במשך כחמש שנים על עזה.

להסכם שהושג עם טורקיה, בתיווך אמריקני, היה אפשר להגיע כבר לפני שנתיים וחצי. הסיבה העיקרית לכך שהיחסים עם טורקיה לא שוקמו מאז תקרית המשט נעוצה בסירובה של ישראל להתנצל בפומבי. המוסד ומשרד הביטחון, כולל התעשיות הביטחוניות, שקיוו ומקווים להחזרת הקשרים עם טורקיה לקדמותם, המליצו לראש הממשלה ולשרים שישראל תסכים לכפוף את ראשה ולוותר על כבודה ובלבד שיושם קץ למשבר עם טורקיה.

ואולם, נתניהו מנע כל הצעה ורעיון לפשרה. הוא עשה זאת משום שהיה לכוד בלפיתתו הפוליטית של ליברמן ובקסם הלא ברור שהלה הילך עליו. שר החוץ חזר שוב ושוב על עמדתו כי אסור לישראל להתנצל ואסור לה לקבל שום הצעת פשרה. נתניהו, כמו במקרים אחרים, היה לשבוי של ליברמן.

אך באחרונה השתנו הנסיבות החיצוניות, והן שגרמו לתפנית ביחסים ביניהם. ליברמן התפטר מתפקידו בממשלה וממתין למשפטו (לא ברור כלל מתי הוא ישוב למשרד החוץ, אם בכלל). הליכוד נחלש בבחירות, והכישלון נזקף לנתניהו ולאיחוד עם ישראל ביתנו.

הכישלון של הליכוד הוביל להקמת ממשלה מתונה יותר ולצמצום ההשפעה של האגף הימין של הליכוד. באופן אירוני, היחלשותו הפוליטית מבית של ראש הממשלה והשתחררותו מהקשר עם ליברמן דווקא הגדילו את מרחב התמרון וההשפעה שלו במדיניות החוץ של ישראל.

התוצאה היא שנתניהו יכול להרשות לעצמו לדבר שוב על שתי מדינות לשני עמים, להיות נכון לחידוש המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית, להתחייב (בחשאי) לאובמה כי ישראל לא תפתיע את ארצות הברית במהלכים הרפתקניים כלפי אירן, ולהתנצל בפני טורקיה.