ביקור אובמה בישראל

"אתם לא לבד" - נאום אובמה המלא

נשיא ארצות הברית אובמה נאם בפני סטודנטים ישראלים בבנייני האומה בירושלים, וביקש מהם לפעול למען השלום: "עליכם לקחת אחריות על העתיד". קראו את הנאום המלא

מערכת וואלה! חדשות
צילום: סטלינק, עריכה: רן מנחם

(צפו בעיקרי הנאום)

עוד בוואלה!

הלילה בו ישראל תואר בסגול מתקרב: מה אתם צריכים לדעת?

לכתבה המלאה

שלום. זה כבוד להיות כאן עמכם בירושלים, ואני אסיר תודה על קבלת הפנים שקיבלתי מהעם בישראל. אני נושא עמי את תמיכת העם האמריקאי, והחברות המחברת בינינו. במהלך היומיים האחרונים, אישרתי מחדש את הקשרים בין המדינות שלנו, יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא פרס. התוודעתי לעומק ההיסטוריה העתיקה של העם היהודי בהיכל הספר, וראיתי את העתיד המזהיר של ישראל ביזמים והמדענים שלכם.

ביקור אובמה בישראל - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
אובמה לא דרש הקפאה בהתנחלויות: "כך לא נגיע להסכמה"
בצל ירי הרקטות: הנשיא אובמה ביקר במוזיאון ישראל
ביקור הנשיא אובמה בישראל: עדכונים שוטפים

זאת אומה של מוזיאונים והמצאות, אתרים קדושים על-זמניים, וחדשנות פורצת דרך. רק בישראל אפשר לראות את מגילות ים המלח ואת המקום שממנו נבעה הטכנולוגיה שבשימוש בגשושית שעל מאדים. אבל מה שהכי התרגשתי לקראתו, הוא האפשרות לדבר אליכם, העם הישראלי, באופן ישיר – במיוחד אל אנשים צעירים כה רבים – על ההיסטוריה שהביאה אותנו לכאן היום, והעתיד שתצרו בשנים הקרובות.

"אתם תצרו את העתיד". אובמה בבנייני האומה (צילום: רויטרס)

עתה אני יודע שבדמוקרטיה התוססת בישראל, כל מילה ומחווה נבחנת בקפידה. אבל רק שתדעו, כל דרמה ביני לבין חברי ביבי במהלך השנים, הייתה רק עלילה כדי ליצור חומר למערכונים של "ארץ נהדרת". אני גם יודע שאני מגיע לישראל בפתח החג הקדוש – פסח. וכאן הייתי רוצה להתחיל היום. בעוד מספר ימים, יהודים בישראל ובעולם כולו ישבו עם משפחות וחברים לשולחן הסדר, ויחגגו בשירים, יין, ומאכלי החג. לאחר שנהניתי מלילות סדר עם משפחה וחברים בשיקגו ובמהלך מסע הבחירות, אני גאה שהבאתי עמי את המסורת הזאת אל הבית הלבן. עשיתי זאת כי רציתי שבנותיי יחוו את ההגדה, ואת הסיפור שבמרכז החג שהופך את התקופה הזאת בשנה לכה עצמתית.

זה סיפור של מאות שנות עבדות, ושנים של שיטוט במדבר. סיפור של התמדה בזמנים של רדיפה, ואמונה באלוהים ובתורה. זה סיפור על מציאת החופש בארצך שלך. עבור העם היהודי, הסיפור הזה מרכזי בהפיכתכם למי שאתם. אבל זה גם סיפור שמגלם בתוכו את החוויה האנושית האוניברסלית, עם כל הסבל שבה והישועה. זה חלק משלוש הדתות הגדולות – יהדות, נצרות ואיסלם – שמקורותיהן מרחיקים עד אברהם, ורואות את ירושלים כעיר קדושה. וזה סיפור שעורר השראה בקהילות בכל העולם, כולל בי ובחבריי האמריקאים.

"דרמה ביני לבין נתניהו - עלילה שנוצרה כדי לספק חומר לארץ נהדרת" (צילום: קשת)

בארה"ב – אומה שנוצרה מאנשים שחצו אוקיינוסים כדי להתחיל מחדש – אנו נמשכים באופן טבעי לרעיון של למצוא חופש בארצנו. עבור אפריקנים אמריקנים הסיפור של יציאת מצרים סיפר עלילה עצמתית על שחרור אל עבר החירות וכבוד האדם – עלילה שהתחילה מעבדות והמשיכה אל תנועת זכויות האדם. במשך דורות, ההבטחה הזאת עזרה לאנשים במהלך עוני ורדיפה, אשר נאחזו בתקווה ליום טוב יותר באופר. עבורי אישית, לגדול בחלקים שונים של העולם ובלי שורשים יציבים, זה דיבר על כציהה שנמצאת בכל אדם לבית. כמובן, אפילו כשאנו שואבים כוח מסיפורו של רצון באם ומתנת החופש, אנו יודעים שכאן על כדור הארץ עלינו לשאת את האחריות שלנו בעולם שאינו מושלם. זה אומר לקבל את הקרבן והמאבק ולעבוד – במשך דור אחר דור, בשם האידיאל של החופש. כפי שאמר ד"ר מרתין לותר קינג, ביום לפני שנרצח "אולי לא אגיע לשם אתכם, אבל אני רוצה שתדעו שאנו, כעם, נגיע לארץ המובטחת". אז כפי שיהושע המשיך את משה, העבודה נמשכת. עבור חופש והזדמנות לעם היהודי, המסע לארץ המובטחת בישראל עבר במשך דורות אין ספור. זה היה כרוך במאות שנים של סבל וגלות, רדיפה, פוגורמים, ואפילו רצח עם. במשך כל זה, העם היהודי שימר את זהותו היחודי והמסורות, כמו גם חזרה הביתה אחרי זמן רב. ובעוד שיהודים השיגו הצלחה מדהימה בחלקים רבים של העולם, החלום על חופש אמיתי מצא את ביטויו המלא ברעיון הציוני – להיות עם חופשי במולדתכם.

לכן אני מאמין שישראל נטועה לא רק בהיסטוריה והמסורת, אבל גם ברעיון פשוט ועמוק: הרעיון שלאנשים מגיע להיות חופשיים במדינה משלהם. במהלך 65 השנים האחרונות, כאשר ישראל הייתה במיטבה, ישראלים הדגימו שאחריות אינה מגיעה לסופה כשאתה מגיע לארץ המובטחת, היא רק מתחילה. וכך ישראל הייתה מפלט מהגלות – מקבלת יהודים מאירופה ומברית המועצות לשעבר, מאתיופיה ומצפון אפריקה. ישראל בנתה אומה משגשגת, החל מהקיבוצים שהפריחו את השממה, עסקים שהרחיבו את מעמד הביניים, וממציאים שהגיעו אל חזיתות חדשות – מהשבב הכי קטן אל מרחבי החלל. ישראל ייסדה דמוקרטיה משגשגת – עם חברה אזרחית תוססת, מפלגות פוליטיות גאות, עיתונות חופשית, ודיון ציבורי ער – ער זה בלשון המעטה. וישראל השיגה זאת בזמן שהיא מתגברת על איומים בלתי פוסקים על בטחונה, באמצעות האומץ של צה"ל, והעורף שעומד איתן מול הטרור.

"העורף עומד איתן מול הטרור". רקטה בשדרות, היום (צילום: רויטרס)

זה סיפורה של ישראל. זו העבודה שעוררה לחיים את חלומם של דורות כה רבים. ובכל צעד, ישראל בנתה קשרים חזקים של חברות עם ארצות הברית. הקשרים האלה החלו רק 11 דקות לאחר העצמאות הישראלית, כאשר ארה"ב הייתה האומה הראשונה להכיר במדינת ישראל. כפי שאמר הנשיא טרומן בהחלטתו להכיר בישראל, "אני מאמין שיש בפניה עתיד מזהיר, משום שהיא אינה עוד אומה ריבונית, אלא גילום של האידיאלים הגדולים של הציוויליזציה". מאז, בנינו חברות שמקדמת את הערכים המשותפים לנו. יחד, אנו חולקים מחוייבות לביטחון אזרחינו ויציבות המזרח התיכון וצפון אפריקה. יחד, אנו חולקים את הפוקוס בעולם כולו מבחינת הצמיחה הכלכלית , וחיזוק מעמד הביניים בתוך המדינות שלנו. יחד, אנו חולקים את הצלחת הדמוקרטיה. אבל מקור החברות שלנו מרחיב מעבר לאינטרסים, ממש כפי שהתעלה מעבר למפלגות פוליטיות ומנהיגים כאלה או אחרים. אמריקה היא אומה של מהגרים. אנו מתחזקים מגיוון. אמונה מעשירה אתנו. אנו לא נשלטים על ידי בני אדם אלא על ידי חוקים.

"שלושה תחומים יגדירו את העידן שלנו: שלום, ביטחון ושגשוג"

אנו שואבים את הדלק משלנו מיזמות וחדשנות. ומה שמגדיר אותנו הוא השיח הדמוקרטי שמאפשר לכל דור לדמיין מחדש ולחדש את האיחוד בינינו פעם נוספת. אז בישראל, אנו רואים ערכים שאנו חולקים, אף שאנו מכירים במה שמבדיל בינינו.
ועדיין, אני עומד כאן היום בדעה שעבור שתי האומות שלנו, אלו זמנים מורכבים. יש לנו נושאים קשים לפתור בתוך המדינות שלנו, ואנו מתמודדים עם סכנה והתעוררות בעולם. כשאני מסתכל על אנשים צעירים בארה"ב, אני חושב על הבחירות שעליהם לעשות בחייהם כדי להגדיר את מי שנהיה כאומה במאה ה-21, במיוחד כשמאחורינו שתי מלחמות ושפל כלכלי כואב. לא משנה כמה גדולים האתגרים, האידיאלים שלהם, האנרגיה שלהם, והאמביציה שלהם, תמיד נותנים לי תקווה. אני רואה את אותה רוח באנשים צעירים כאן היום. ובהתחשב בקשרים בין המדינות שלנו, אני מאמין שעתידכם קשור בעתידנו. אז הייתי רוצה להתמקד באיך נוכל לעבוד יחד כדי ליצור התקדמות בשלושה תחומים שיגדירו את העידן שלנו: ביטחון, שלום, ושגשוג.

אתחיל בביטחון. אני גאה ביחסים ביטחוניים בין ארה"ב לישראל, שמעולם לא היו חזקים יותר. יותר תרגילים בין הצבאות שלנו, ויותר חילופים בין הגורמים הצבאיים, הפוליטיים, והמודיעיניים שלנו מאי פעם. התכנית הכוללת ביותר עד היום, המסייעת לכם לשמר את היתרון הצבאי שלכם. אלה העובדות. אבל עבורי, זה לא נמדד רק כך. אני יודע שכאן, בישראל, ביטחון הוא משהו אישי. אז תנו לי להגיד לכם מה אני חושב כשאני חושב על הנושאים האלה. כשאני חושב על הביטחון של ישראל, אני חושב על ילדים כמו אושר טוויטו, שפגשתי בשדרות, ילדים, באותו גיל כמו בנותיי, שהלכו לישון כשהם מפחדים מטילים שינחתו בחדרם פשוט מפני שהם מי שהם וגרים היכן שהם גרים. לכן השקענו בכיפת ברזל שהצילה אין ספור חיים – מפני שלילדים האלה מגיע לישון טוב יותר בלילה. לכן עלינו להבהיר, פעם אחר פעם, שישראל לא יכולה לקבל מתקפות טילים מעזה, ועמדנו על זכותה של ישראל להגן על עצמה. ולכן יש לישראל זכות לצפות מחמאס לחדול מדרכי אלימות ולהכיר בזכות ישראל להתקיים.

"גאה בשיתוף הפעולה הביטחוני". אובמה עם לוחמי כיפת ברזל (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

אני חושב על חמישה ישראלים שעלו על אוטובוס בבולגריה, ואשר התפוצצו משום שהם באו מישראל. שהזכות לחיות, לאהוב, ולגדל משפחות, נלקחה מהם. לכן, כל מדינה שמעריכה צדק, צריכה לכנות חיזבאללה בשם המתאים לו - ארגון טרור. כי העולם אינו יכול לסבול ארגון שרוצח אזרחים תמימים, אוגר טילים לירות על ערים, ותומך בטבח של גברים, נשים וילדים בסוריה.

העובדה שלבעל הברית של חיזבאללה – משטר אסד – יש מחסנים של כלי נשק כימים, רק מדגישה את הדחיפות נמשיך לשתף פעולה באופן צמוד כדי למנוע סכנה. והבהרתי כבר לבשאר אסד וכל אלה שממלאים את פקודותיו: לא נסבול שימוש בנשק כימי נגד העם הסורי או העברת נשק זה לטרוריסטים. העולם מתבונן, ואנו נטיל את האחריות עליכם. אמריקה גם תתעקש שלעם הסורי יש זכות להשתחרר מאחיזתו של הרודן שמעדיך להרוג את עמו שלו מאשר לוותר על כוחו. על אסד ללכת, כדי שעתידה של סוריה יוכל להתחיל. משום שיציבות אמיתית בסוריה תלויה בייסוד ממשלה שקשובה לאנשיה, שמגינה על כל הקהילות בגבולותיה, בזמן שהיא מושיטה יד לשלום עם מדינות אחרות.

כשאני חושב על הביטחון של ישראל, אני חושב גם על האנשים שיש להם זיכרון חי של השואה, אשר עומדים מול האיום של משטר אירני שבידיו גרעין, אשר קורא להרס ישראל. אין פלא שישראלים רואים בכך איום קיומי. אבל זה לא רק אתגר עבור ישראל – זו סכנה לעולם כולו, כולל לארצות הברית. זה יעלה את הסיכון לטרור גרעיני, יצית מירוץ חימוש באזור נפיץ, ויחזק ממשלה שלא הראתה שום כבוד לזכויות אזרחיה ואחריותן של אומות. לכן, אמריקה בנתה קואליציה להעלות את המחיר שאירן משלמת כשהיא לא עומדת במחויבויותיה. הממשלה האירנית נמצאת עתה תחת יותר לחץ מאי פעם, והלחץ הזה מתגבר. היא מבודדת. הכלכלה שלה במצב נואש. המנהיגות שלה מפולגת. ועמדתה – באזור ובעולם – הולכת ונחלשת.

נותר זמן לפתרון דיפלומטי באיראן

לכולנו יש אינטרס לפתור את הנושא הזה בדרך של שלום. דיפלומטיה חזקה ואיתנה היא הדרך הטובה ביותר להבטיח שהממשלה האיראנית תנטוש את הגרעין שלה. יותר מכך, שלום עדיף על מלחמה, והמחיר הבלתי נמנע – ההשלכות הבלתי מכוונות – שיבואו בעקבותיה. בזכות שיתוף הפעולה בין הממשלות שלנו, אנו יודעים שנותר זמן לחפש אחר פתרון דיפלומטי. זה מה שתעשה אמריקה, בעיניים פקוחות ובעבודה עם הקהילה הבינלאומית, ובתחושת הדחיפות הדרושה. אבל על אירן לדעת שהעמדה הזו אינה בלתי מוגבלת בזמן. הבהרתי את עמדתי: אסור לאירן להשיג נשק גרעיני. זאת לא סכנה שניתן להשלים עמה. כנשיא, אמרתי לעולם שכל האפשרויות על השולחן כדי להשיג את מטרותינו. אמריקה תעשה את מה שהיא חייבת לעשות כדי למנוע איראן גרעינית.

"איראן גרעינית אינה סכנה שאפשר להשלים עמה". הכור בבושהר (צילום: AP)

עבור ישראלים צעירים אני יודע שלנושאים האלה יש יסודות מעבר לאיום הנוכחי. אתם חיים בשכונה שהרבה מהשכנים שלכם לא מכירים בזכות אומתכם להתקיים, הסבים שלכם היו צריכים לסכן את חייהם ואת כל מה שהיה להם כדי למסד לעצמם מקום בעולם, הוריכם עברו מלחמה אחרי מלחמה, כדי להבטיח את שלום המדינה היהודית. הילדים שלכם גדלים בידיעה שאנשים שהם מעולם לא פגשו עלולים לשנוא אותם בגלל מי שהם, באזור שמשתנה תחת רגליכם.

אז אלה הדברים עליהם אני חושב כאשר אני חושב על האתגרים שבפני ישראל, על ישראל שמוקפת בשכנים שדוחים אותה, ורבים בעולם שמסרבים לקבל אותה. לכן ביטחון העם היהודי בישראל כה חשוב- משום שלעולם לא ניתן לקחת אותו כמובן מאליו. אבל אל תטעו: אלה שדוגלים בעמדה שאין לקבל את זכותה של ישראל להתקיים, יכולים באותה מידה לדחות את האדמה שתחת רגליהם ואת השמיים שמעל ראשיהם, כי ישראל לא הולכת לשום מקום. היום, אני רוצה להגיד לכם – במיוחד לאנשים הצעירים – שכל עוד שארצות הברית של אמריקה קיימת – אתם לא לבד.

ישראל נמצאת בצומת דרכים

השאלה היא, לאיזה מין עתיד ישראל מצפה? ישראל לא הולכת לשום מקום. השאלה היא מה העתיד הזה מגלם בתוכו? זה מביא אותי לנושא השלום. אני יודע שישראל נטלה סיכונים למען השלום. מנהיגים אמיצים, מנחם בגין ויצחק רבין, הגיעו להסכמים עם שתיים משכנותיהם. נסוגתם מעזה ומלבנון, ואז התמודדתם עם טרור וטילים. הושטתם יד לשלום, והרבה פעמים נעניתם בדחייה. לעתים קרובות מדי עמדו מולכם פניה המכוערות של האנטישמיות. אני מאמין שהעם הישראלי רוצה שלום. אני גם מבין למה יותר מדי ישראלים, אולי הם הולכים וגוברים, ספקניים שניתן להשיג שלום. אבל כעת ישראל בצומת דרכים.

זה יכול להיות מפתה לשים בצד את התסכולים והקרבנות שמגיעים עם המרדף אחר השלום – במיוחד כאשר מערכת כיפת ברזל הודפת טילים, מחסומים הודפים מחבלים מתאבדים, וכל כך הרבה נושאים בוערים אחרים דורשים את תשומת לבכם. ואני יודע שרק ישראלים יכולים לקבל את ההחלטות היסודיות הנוגעות לעתיד המדינה.

אני גם יודע שלא כולם מסכימים עם מה שיש לי להגיד על שלום, אני יודע שיש כאלה שלא רק ספקניים, אלא גם מטילים ספק בנקודת הפתיחה של השלום, וזה חלק מהשיח בין המדינות שלנו, אני מכיר בזה, אבל אני גם מאמין שזה חשוב להיות פתוח וכן במיוחד עם חבריך. אני באמת מאמין בזה. פוליטית, הדבר הקל ביותר עבורי יהיה לדחוק את הנושא הזה הצידה, ולהפגין תמיכה ללא תנאים בכל מה שישראל עושה. אבל אני רוצה שתדעו שאני מדבר אליכם כחבר שמעוניין בטובת עתידכם.

השלום הוא הכרחי וצודק

אני רוצה שתקחו בחשבון שלוש נקודות. ראשית, השלום הוא הכרחי. אני מאמין שהוא המסלול היחיד לביטחון אמיתי. אתם יכולים להיות הדור שיבטיח את השלום החלום הציוני, או שהחלום יעמוד מול אתגר מתגבר. בהתחשב בדמוגרפיה בכדה המערבית, הדרך היחידה עבור ישראל לשרוד ולשגשג כמדינה יהודית ודמוקרטית היא באמצעות הקמת מדינת פלסטין עצמאית ובת קיימא. זאת האמת. בהתחשב בתסכול בקרב הקהילה הבינלאומית, על ישראל להתנגד לקולות הקוראים לבידודה. ובהתחשב בהתקדמות הטכנולוגיה, הדרך היחידה להגן באמת על העם הישראלי הוא באמצעות הפסקת המלחמות. אין חומה שגבוהה מספיק ואין כיפת ברזל חזקה מספיק כדי לעצור כל אויב מלגרום נזק. האמת הזאת מתבהרת יותר בהתחשב בשינויים בעולם הערבי. אני מכיר בכך שעם חוסר היציבות באזור – אנשים ברחובות, שינויים בהנהגה, עליית כוחות דתיים בפוליטיקה - זה מפתה לפנות פנימה כי המצב מחוץ לישראל נראה כה כאוטי, אבל זה בדיוק הזמן לחתור לשלום, ככל שיותר ממשלות מגיבות לרצון העם, הימים שישראל יכלה להשיג שלום מתקרבים לסופם. השלום אמור להיבנות בין אנשים, לא רק בין ממשלות. אין צעד אחד שיכול לשנות בן לילה את מה שנמצא בלבם ובדעתם של מיליונים. אבל התקדמות עם הפלסטינים היא דרך טובה להתחיל, יחד עם הוקעת קיצוניים הוא משגשגים באמצעות סכסוך ופלגנות.

"זה הזמן לחתור לשלום עם הפלסטינים". אבו מאזן ואובמה (צילום: רויטרס)

שנית, שלום הוא צודק. אין שאלה שישראל התמודדה עם זרמים פלסטינים שפנו לטרור, ומנהיגים שהחמיצו הזדמנויות היסטוריות. לכן, על הביטחון להיות במרכז ההסכם. ואין שאלה, שהמסלול היחיד לשלום הוא באמצעות משא ומתן. לכן, למרות הביקורת שקיבלנו, ארה"ב תתנגד לכל ניסיון לעקוף משא ומתן באמצעות האו"ם.

אבל זכות הפלסטינים להגדה עצמית וצדק חייבת גם לקבל הכרה. שימו את עצמכם בנעליהם של הפלסטינים, הביטו על העולם דרך עיניהם. זה לא הוגן שילדה פלסטינית לא יכולה לגדול במדינה משלה, וחיה את חייה בנוכחות צבא זר. זה לא צודק כשמתנחל שפוגע בפלסטינים לא נענש. זה לא הוגן למנוע מפלסטינים לעבוד את אדמותיהם, להגביל את חופש התנועה של סטודנט בגדה המערבית, או לעקור משפחה פלסטינית מביתה. הכיבוש, או גירוש, אינם תשובה. בדיוק כפי שישראלים בנו מדינה במולדתם, לפלסטינים הזכות להיות עם חופשי בארצם.

רק אתם יכולים לקבוע איזה סוג של דמוקרטיה יהיה לכם. אבל זכרו, כשאתם עושים החלטות אלה, אתם מגדירים לא רק את עתיד יחסיכם עם הפלסטינים, אתם מגדירים גם את עתיד ישראל.
כפי שאמר אריאל שרון, "זה בלתי אפשרי לקיים מדינה יהודית ודמוקרטית ובאותו זמן לשלוט בכל ארץ ישראל. אם נתעקש על החלום בשלמותו, בסופו של דבר נאבד את כולו". או, מנקודת מבט שונה, חשבו על מה שדוד גרוסמן אמר זמן קצר לאחר שאיבד את בנו, כשתיאר את ההכרחיות של השלום – "יש שלום של אין ברירה", הוא אמר " ואל שלום של אין ברירה צריך לגשת באותה נחישות ויצירתיות כפי שיוצאים למלחמת אין ברירה".

"זה לא הוגן שמתנחל יפגע בפלסטינים מבלי להיענש". עצי זית מושחתים (צילום: חדשות 24)

כמובן, ישראל לא יכולה לצפות לנהל משא ומתן עם מישהו שמקדיש עצמו למען החורבן שלה. אבל בעת שאני יודע שהיו לכם חילופי דעות עם הרשות הפלסטינית, אני מאמין שיש לכם שותף אמיתי בנשיא אבו מאזן ובראש הממשלה פאייד. במהלך השנים האחרונות, הם בנו מוסדות ושמרו על הביטחון בגדה המערבית בדרכים שמעטים דמיינו לפני מספר עשורים. כל כך הרבה פלסטנים – כולל הדור הצעיר – דחו את האלימות באמצעי להשגת שאיפותיהם. זה מוביל אותי לנקודה השלישית שלי: השלום אפשרי. אני יודע שזה לא נראה כך. תמיד תהיה סיבה להימנע מסיכון, ויש מחיר לכישלון. תמיד יהיו קיצוניים שיספקו תירוץ לא לפעול. ויש משהו מתיש בשיחות בלתי נגמרות, המחלוקות היומיומיות, והסטאטוס-קוו השוחק.

המשא ומתן הוא הכרחי, אבל די ברור לאן עליו להוביל – שתי מדינות לשני עמים. יהיו מחלוקות באשר לדרך לשם, ובחירות קשות במהלך הדרך. על המדינות הערביות להסתגל לעולם שהשתנה. הימים בהם הן יכלו לגנות את ישראל כדי להסית את דעת אזרחיהן חלפו. עתה הגיע הזמן שהעולם הערבי ינקוט צעדים לקראת נורמליזציה ביחסים עם ישראל. בינתיים, על הפלסטינים להכיר בכך שישראל תהיה מדינה יהודית, ושלישראלים יש זכות להתעקש על ביטחונם. על ישראל להכיר בכך שהרחבת ההתנחלויות היא הרסנית למטרת השלום, ושמדינה פלסטינית עצמאית חייבת להיות בת קיימא – שגבולות אמיתיים הם הכרחיים. הצעתי עקרונות טריטוריאליים וביטחוניים שלפי השקפתי יכולים להיות הבסיס לשיחות. אבל כרגע, שימו את התכניות בצד. אני מבקש ממכם, במקום זאת, לחשוב על מה אפשר לעשות כדי לבנות אמון בין העמים.

"ישראל - המדינה החזקה באזור"

לפני ארבע שנים, עמדתי בקהיר מול קהל של אנשים צעירים. פוליטית, דתית, הם ודאי נראו רחוקים מאוד. אבל הדברים שהם רצו – לא כל כך שונים מאלה שאתם רוצים. היכולת לקבל החלטות בעצמם, להשיג השכלה ועבודה טובה, לעבוד את אלוהים בדרכם שלהם, להתחתן ולהקים משפלה. אותו דבר נכון לגבי הפלסטינים הצעירים שפגשתי ברמאללה הבוקר, ולגבי פלסטינים המשתוקקים לחיים טובים יותר בעזה. שם שלום מתחיל – לא רק בתכניות של מנהיגים, אלא גם בלבבות האנשים. לא רק בתהליך מתוכנן היטב, אלא גם בקשרים היומיומיים שמתקיימים בין אלה החיים יחד בארץ הזאת, ובעיר ירושלים הקדושה. כפוליטיקאי, אני יכול להבטיח לכם: מנהיגים פוליטיים לא ייקחו סיכונים אם האנשים לא ידרשו זאת. עליכם ליצור את השינוי שאתם רוצים לראות.

אני יודע שזה אפשרי. התבוננו בגשרים העסקיים והאזרחיים שחלקיכם בונים כאן היום. הביטו באנשים הצעירים שעדיין לא מצאו סיבה לחוסר אמון, ואלה שלמדו להתגבר על מורשת של חוסר אמון אותה ירשו מהוריהם בגלל ההכרה הפשוטה בכך שיש להם יותר תקוות משותפות מאשר פחד שמפלג אותנו.
על הקול שלכם להיות רם יותר מזה של הקיצוניים. על התקוות שלכם להאיר את הדרך קדימה. הביטו אל עבר עתיד שבו יהודים, מוסלמים ונוצרים יכולים לחיות בשלום ובשגשוג רב יותר בארץ הקדושה הזאת. הביטו אל עבר העתיד שאתם רוצים עבור ילדיכם – עתיד שבו מדינה יהודית דמוקרטית מוגנת ומקובלת, בזמן הזה ולעולם ועד.

יהיו הרבה קולות שיגידו שהשינוי הזה אינו אפשרי. אבל זכרו: ישראל היא המדינה החזקה באזור. לישראל יש את התמיכה הבלתי מעורערת של המדינה החזקה בעולם. לישראל יש את האומץ לראות את העולם כפי שהוא צריך להיות. בן גוריון אמר פעם, בישראל, כדי להיות ריאליסט עליך להאמין בנסים. לפעמים, הנס הכי גדול הוא להכיר בכך שהעולם יכול להשתנות. אחרי הכל, זה שיעור שהעולם למד מהעם היהודי.

"לישראל יש את תמיכת המדינה החזקה בעולם". פרס בבית הנשיא, אתמול (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

זה הנושא השלישי שאני רוצה לדבר עליו – שגשוג. אני יודע שכל הדיבור על שלום וביטחון לפעמים תופס את הכותרות, אבל נראה רחוק מהדאגות היומיומיות של חייכם. ובכל יום, גם מול האיומים שעומדים בפניכם, ישראלים מגדירים את עצמם בהזדמנויות שאתם יוצרים. בעזרת כישרון ועבודה קשה, ישראלים מיקמו את המדינה הקטנה הזאת בחזית הכלכלה העולמית. ישראלים מבינים את ערכה של השכלה, ומתוכם יצאו 10 זוכי פרס נובל. ישראלים מבינים את חשיבותה לש חדשנות, ומהאוניברסיטאות שלכם יוצאים מהנדסים וממציאים. ברוח זו הגעתם לצמיחה כלכלית והתקדמות אנושית: אנרגיה סולארית ומכוניות חשמליות, המצאות רפואיות מצילות חיים, תרופות חדשניות המטפלות במחלות, טכנולוגיה סלולרית ומחשבים שמשנים את חיינו. אם רוצים לראות את עתיד הכלכלה העולמית, יש להסתכל על תל אביב: ביתם של מאות חברות סטארט-אפ, ומרכזי מחקר. וישראלים פעילים מאוד במדיה החברתית, נדמה שבכל יום יש קמפיין פייסבוק אחר על המקום בו עליי לנאום.

החדשנות הזאת חשובה באותה מידה ליחסים בין ארצות הברית וישראל ושיתוף הפעולה הביטחוני שלנו. הסכם הסחר החופשי הראשון שלנו בעולם היה עם ישראל לפני שלושה עשורים, והיום המסחר בין שתי המדינות שלנו סובב סביב 40 מיליארד דולר בכל שנה.חשוב מכך, השותפות הזאת יוצרת מוצרים חדשים וטיפולים רפואיים, ודוחפת לחזיתות חדשות במדע ומחקר. זה סוג היחסים שצריך להיות לישראל – וגם יכול להיות – עם כל מדינה בעולם. כבר עכשיו, אנו רואים איך החדשנות הזאת יכולה לעצב מחדש את האזור. בירושלים מתקיימת תכנית בה לומדים יחד ישראלים ופלסטינים צעירים כישורי טכנולוגיה ועסקים. ישראלי ופלסטיני הקימו קרן השקעות לחברות סטארט-אפ פלסטיניות. מעל 100 חברות היי-טק מצאו בית בגדה המערבית, שם נמצא הכישרון ורוח היזמות של העם הפלסטיני.

"שאלהים יברך אתכם". אובמה (צילום: צילום מסך)

אחת מהנקודות האירוניות ביותר במה שקורה באזור כולו, היא כל כך הרבה ממה שאנשים כמהים לו, היכולת להתחבר לכלכלה העולמית, אלה דברים שאפשר למצוא כאן, בישראל. זה יכול להיות מנוע להזדמנויות. אני מאמין שכל הפוטנציאל הזה יכול להתחזק באמצעות ביטחון רב יותר ושלום יציב. כאן, ברצועת הארץ הקטנה הזאת, שהייתה המרכז של כל כך הרבה מההיסטוריה העולמית, הישראלים בנו משהו שלא הייתם יכולים לדמיין לפני 65 שנים. מחר אני אחווה מחווה להיסטוריה הזאת בהר הרצל, שנקרא על שם אדם בעל חזון שראה את עתיד העם היהודי מתחבר עם עברו. בקבר רבין, שהבין שאחרי נצחונות ישראל במלחמות חייבים לפתוח בקרבות למען השלום, וביד ושם, שם יש תזכורת לעולם על עננת הרשע שיכולה לעלות מעל העם היהודי והאנושות כולה אם לא נעמוד על המשמר.

אנו נושאים את ההיסטוריה הזאת על כתפינו, ואנו נושאים אותה בליבנו. היום אתם – הדור הצעיר של ישראל – חייב לקחת אחריות על העתיד. זוהי אחריותכם לכתוב את הפרק הבא בסיפורה של האומה האדירה הזאת. כנשיא המדינה שאתם יכולים למסוך עליה כחברתכם הטובה ביותר, אני בטוח שתוכלו לעזור לנו למצוא את הימים הטובים יותר שלפנינו. כאדם שהושפע בחייו שלו מהקריאה ל"תיקון עולם", אני מלא תקווה שתעמדו באתגרים לפניכם. לנצח בקרבות למען השלום, ולעשות את העבודה הדרושה כדי לתקן את העולם הזה. שאלוהים יברך אתכם, את ישראל ואת ארצות הברית של אמריקה. תודה רבה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully