רגע אחרי השבעת הממשלה ורגע לפני יציאת הכנסת לפגרה, אושר אתמול (שלישי) בכנסת חוק המאריך את כהונת הרבניים הראשיים בארבעה חודשים, או עד לקיום הבחירות לתפקיד המוקדם מביניהם. באופן חריג, עיקר ההתנגדות הייתה דווקא של מפלגת יהדות התורה שיצאה בחריפות נגד החוק והצביעה נגדו.
כהונת הרבנים הראשיים שלמה עמאר ויונה מצגר אמורה הייתה לפוג ביום חמישי הקרוב בתום כהונה בת עשר שנים. בישיבת הממשלה הראשונה שנערכה אמש אחרי השבעתה אישרו השרים את החוק, והיום בצהריים הוא אושר ברוב גדול בקריאה שנייה ושלישית לאחר דיון של שעה בוועדה המיוחדת שהוקמה לצורך כך. את החוק הציג סגן שר הדתות החדש אלי בן דהאן ממפלגת הבית היהודי. לדבריו, מכיוון שנערכו בחירות לכנסת לא התאפשר להקים את הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים עד למועד הקבוע בחוק, וכדי שלא ייווצר מצב שאין רבנים ראשיים התעורר הצורך בהארכת כהונתם של עמאר ומצגר.
למרות שש"ס ויהדות התורה שנשארו מחוץ לממשלה הבטיחו לתפקד כאופוזיציה לוחמת, התגלעו בין שתי המפלגות חילוקי דעות בעניין נציגי יהדות התורה התנגדו בתוקף לחוק וטענו כי מדובר ב"דיל שמזכיר את הפוליטיקה הישנה", בעוד שש"ס לא גילתה התנגדות.
ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הסביר כי היה תומך בחוק אילולא ראה את ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לבית היהודי. בדבריו התייחס גפני לשני סעיפים שמהווים חלק בלתי נפרד מההסכם בין שתי המפלגות שבו נכתב כי תוארך כהונתם של הרבנים הראשיים. מיד לאחר מכן מופיע סעיף שבו צוין כי הממשלה תעביר את החוק שזכה לכינוי "חוק עמאר", המאפשר למי ששימש כרב ראשי להתמודד לכהונה נוספת דבר שאסור כיום על פי החוק.
לדברי גפני, המחוקק נתן פתרון למצב שכהונת הרבנים הסתיימה בטרם נבחרו חדשים. "אני אומר בשם יהדות התורה: אם כנים דברי הרב בן דהאן שאסור שלא יהיו רבנים ראשיים, הרי כשאין רבנים ראשיים יש חוק. היום הזה ראינו את מה שאנחנו יודעים כבר זמן רב, לא קרה שום דבר חדש". הוא הוסיף כי "אתם ב'יש עתיד', אבל אתם הולכים להצביע על הפוליטיקה הישנה והרעה. אנחנו ביהדות התורה לא ניתן לקומבינה הזאת לעבור בשקט".
הנציגים החרדים טוענים כי ברור שהכנסת הסעיפים הללו להסכם הקואליציוני נובעת מדיל שנרקח בין הבית היהודי לבין מפלגת ש"ס. הם גם מסבירים שהבית היהודי תומך בחוק שיסלול את דרכו של הרב עמאר לקדנציה שנייה, ומנגד תומכי ש"ס בגוף הבוחר יתמכו ברב אשכנזי מהציבור הדתי-לאומי. בבית היהודי ובש"ס הכחישו את הטענות.
להגדיל ייצוג הנשים בגוף הבוחר
בתוך כך, חברת הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) פנתה לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה להגדיל את ייצוגן של הנשים בגוף הבוחר. על הבקשה חתמו כבר למעלה מ-40 חברי כנסת. לדברי לביא, "חוק הרבנות הראשית מסמיך גוף ציבורי המכונה 'האסיפה הבוחרת' והמונה 150 נציגים שתפקידם לבחור אחת לעשר שנים את הרבנים הראשיים לישראל, בחירה אשר משפיעה כמובן על נשים וגברים כאחד. על פי החוק, 80 מהמקומות באסיפה הבוחרת משוריינים לרבנים ו-70 מקומות נוספים נועדו לנציגי ציבור".
ח"כ לביא ציינה כי במבנה הנוכחי של הגוף הבוחר קיימת מראש אפליה מובנית נגד נשים, מכיוון שלמעלה ממחצית מהתפקידים חסומים בפני נשים. "נוכח המציאות הפוליטית המצערת שבה הרוב המכריע של ראשי רשויות בישראל הם גברים, ומכיוון ש-80 מחברי הגוף הבוחר הינם רבנים, רובם המוחלט של הנציגים הם גברים. למעשה, כיום יושבת נציגה-אישה אחת בלבד באסיפה כולה. בתוך מציאות חוקית עגומה זו, ביכולתם של חברי הכנסת להשפיע על זהותם של 17 מנציגי הציבור באסיפה הבוחרת ולוודא כי הן תהיינה נשים. מתוך 17 הנציגים קובע החוק כי ימונו חמישה חברי כנסת, שני שרים ועשרה נציגים נוספים שימונו על ידי ראש הממשלה".