"אני מעולם לא טענתי שאני טלית שכולה תכלת. אני מודה שאני עבריין. חבל שאני הפושע היחיד בסדום שיושב פה מול כל הצדיקים", כך אמר בחודש יולי ש"ד, עד המדינה בפרשת "הולילנד" שמת ביום שישי. היום (שלישי) התיר בית המשפט המחוזי בתל אביב לפרסם כי ש"ד הוא שמואל דכנר, יזם נדל"ן ותיק, שבמשך שנים ארוכות היה היועץ של איש העסקים הלל צ'רני, שעומד מאחורי פרויקט הולילנד רב המימדים בירושלים. על פי כתבי האישום שהוגשו בפרשה, דכנר שימש כצינור להעברת הכספים מאנשי העסקים שניסו לקדם את הפרויקט, אל נבחרי ונציגי הציבור השונים המעורבים בפרשה, בהם גם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
דכנר, שנפטר בגיל 75, החל את צעדיו הראשונים בתחום הנדל"ן בסוף שנות ה-60', כשהחל לעבוד בקבוצת "רסקו", בה מילא שורה של תפקידים פיננסיים. בתחילת שנות ה-70' החל לעבוד בקונצרן כלל, ועד 1982 כיהן כמנכ"ל חברת הבנייה "אזורים". לאחר מכן עזב והקים יחד עם שותפים חברה עצמאית בתחום הנדל"ן, שנקלעה לקשיים בשל המשבר בבורסה והותירה רבים בחובות. דכנר עזב ללונדון, שם טיפל בעסקיו של המיליונר היהודי ליאון תמן. בזמן ששהה בלונדון רכש חברה לשיווק מאפים, אולם היא נקלעה לחובות ודכנר נמלט לישראל בתחילת שנות ה-90.
דכנר טען כי בשנת 1993 פגש לראשונה את צ'רני, והפך ליועץ שלו בכל הקשור למתחם הולילנד. כפי שהגדיר זאת דכנר בתביעה שהגיש נגד צ'רני, האחרון שכר את שירותיו לאחר שהתוודע "לכישוריו הרבים וקשריו הענפים". קישורים אלה, סיפר דכנר בחקירותיו במשטרה, כללו העברת מיליוני שקלים לאולמרט, למחליפו אורי לופליאנסקי, לשולה זקן ולאחרים. הכסף, כך טוענת הפרקליטות, הועבר מצ'רני לידי דכנר, ובאמצעות עוזרו של צ'רני, מאיר רבין, לידי כל מי שלדעתם היה יכול לסייע בקידום המיזם או לחילופין מי שהתנגדותו עכבה את ביצוע הפרויקט. דכנר, כך נטען בכתב האישום, גם ניסה לסייע לאביגדור קלנר וחברת "פולאר השקעות" להשביח קרקעות שהיו בבעלות חברת "הזרע", באמצעות מתן שוחד ומתנות לאולמרט, זקן ומי שהיה מנכ"ל משרד התמ"ת ובהמשך ראש מינהל מקרקעי ישראל, יעקב אפרתי.
נדמה שפרשת "הולילנד" לא היתה מגיעה לידיעת רשויות החוק לולא פרץ סכסוך כספי בין צ'רני לדכנר. דכנר טען כי צ'רני סירב לשלם לו את שכרו וכן "הוצאות מיוחדות", כלומר כספי שוחד שהוציא, והדבר הוביל לכך שהוא הסתבך בשוק האפור, והוא ובני משפחתו היו נתונים לאיומים. דכנר איים לתבוע את צ'רני, והגיש לו טיוטת תביעה, אותה כינו בהגנה "מסמך סחיטה". טיוטת התביעה, שזכתה לכינוי "מסמכי דכנר", כוללת מספר טעויות עובדתיות. דכנר טען כי צירף עובדות שגויות "מתוך ייאוש ומצוקה", ומתוך מחשבה שהדבר יסייע לו להסדיר את ענייניו מול צ'רני.
עדות שסיפקה כותרות מפתיעות
העסקן הקשיש, שקיבל עבור עדותו תשלום חודשי ומחיקת חובות, החל להעיד ביולי האחרון. בשל מצבו הבריאותי הרעוע, ביקשה הפרקליטות להעלותו לעדות מוקדמת, אולם השופט דוד רוזן דחה את הבקשה. עם זאת, הוא התחשב במצבו של דכנר והגביל את שעות עדותו. בעוד כשבוע היה אמור דכנר לעבור ניתוח, ולהפסיק את עדותו לזמן קצר. מותו בשל התקף לב טרף את הקלפים במשפט.
עד מותו הספיק דכנר לספק שורה של כותרות. "היחסים שלי ושל אולמרט היו כמו של שני גנבי סוסים, אני מודה שאני אחד הגנבים. היה די ברור שכשאנחנו נפגשים זה לא מאהבת מרדכי אלא מפגש אינטרסים, כל אחד עם המטרות שלו. ולכן, לא היינו צריכים לדבר הרבה מאוד כדי להבין האחד את השני, מאחר שמראש התבקשתי והבאתי, והוא מילא מצדו עשה את מה שהוא שהיה צריך לעשות", סיפר באחד הימים הראשונים של המשפט. על שולה זקן סיפר כי קנה לה תכשיטים ונעליים בכיכר המדינה. "הייתה סימפטיה בינינו, יחסים קורקטיים, היא עזרה לי בכל מה שביקשתי. אני עזרתי לה הרבה מאוד מהצד החומרי ובבעיות שהיו לה. זה היה תן וקח במשך תקופה שנמשכה משנת 1994 ואילך", העיד.
במהלך עדויותיו הצליח דכנר לא פעם להפתיע את כל הנוכחים. במיוחד, כאשר סיפר על אנשים נוספים להם, לטענתו, העביר שוחד. אחד השמות הבולטים שציין היה מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף, אליו העביר, לטענתו, דרך מוסדות המפלגה כ-350 אלף שקלים בשנת 2000. הוא גם סיפר על תרומה להוצאות המשפטיות של אריה דרעי וכספי שוחד שהעביר לראש עיריית תל אביב לשעבר, שלמה (צ'יץ') להט. אשתו של להט הכחישה בתוקף את הדברים.
עוד סיפר כי פרקליט הצמרת יגאל ארנון, שייצג את אולמרט בתיק החשבוניות הפיקטיביות בליכוד שהסתיים ב-1997, רמז בפני שניתן לשחד את אולמרט. לדבריו, ארנון אמר לו כי אולמרט "אוהב כסף", והדבר הוביל להחלטה לשלם שוחד עבור קידום הפרויקט. לא ניתן היה להשיג את תגובתו של ארנון לדברים. בנוסף, הוא העיד כי אביגדור ליברמן אמר לו בעבר שאולמרט מושחת. לטענתו, השיחה התקיימה כשליברמן היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה. ליברמן הכחיש את הדברים.
"אני רימיתי את מס ההכנסה. עשיתי הרבה עוולות בחיי", התוודה דכנר באחד מימי המשפט. "אבל התחייבתי בפני הפרקליטות והמשטרה שפה אני מתחייב לאמת". בתו של דכנר סיפרה בהספד שנשאה בהלוויתו כי היא מצטערת שהסכימה שיהפוך לעד מדינה. לדבריה, הוא קיווה שזאת תהיה תרומתו הצנועה לחברה. "לימדת אותי אהבת אדם. האמנת לאנשים ורצית לעזור להם, וכמה עזרת. רק לתת ולתת היה המוטו שלך", אמרה. "אבל בדבר אחד טעית. אנשים לא באמת טובים כמו שהאמנת. אנשים הם רעים ואכזרים. אין אהבת אדם. ארצנו הפכה להיות ארץ אוכלת יושביה, אדם לאדם זאב".