נטש את הסנאט ובחר לעשות עלייה: "אני מגשים חלום"

הוא עזב משרה שכל אמריקני חולם עליה, ורק בגיל 29 ישתחרר משירות סדיר - אבל כל זה לא מפחית את המוטיבציה של יהושע גרדנר, אולי החייל הכי "מורעל" בצה"ל. "זה הבית שלי"

  • צה"ל
  • גיוס
  • חייל
קובי דוד

לא מעט אמריקנים צעירים חולמים לעבוד במשרה נחשקת בסנאט, הבית העליון של הקונגרס בארצות הברית. אך ליהושע גרדנר, יהודי-אמריקני בן 26, לא הייתה כל התלבטות. לפני מספר חודשיים הוא נטש תפקיד יוקרתי בסנאט שהבטיח לו קריירה מזהירה, לטובת שירות קרבי בצה"ל.

גרדנר מתעקש לשוחח אך ורק בשפה העברית, למרות שהוא נמצא בארץ רק שבעה חודשים. "זה היה ברור לי שאני אמלא את החובה המוטלת על כל צעיר וצעירה במדינת ישראל", מסביר גרדנר. "למרות שהמשפחה שלי חששה מכל התהליך, אני לא ויתרתי לעצמי ועשיתי את כל הדרך הארוכה מארה"ב לישראל כדי להגשים חלום".

טוב לדעת (מקודם)

אל תתפשרו על חיי מין לא מספקים: כך תשפרו את הביצועים

לכתבה המלאה
גאה בצה"ל ומרוצה. גרדנר (צילום: דובר צה"ל)

זה היה באמצע חודש יולי, לפני פחות משנה. גרדנר נפרד לשלום מהמשרה הנחשקת בסנאט, בה שימש כעוזר פרלמנטרי של הסנאטור ממדינת מונטנה. במסגרת עבודתו סייע וייעץ לתושבי מדינתו בכל הנוגע לביטוחי בריאות. וכן דאג למלא אחר הוראותיו של הסנאטור. "הייתה לי משרה מאוד מעניינת ומאתגרת. מערכת הבריאות בארה"ב מאוד מורכבת, בשונה מישראל. אני דאגתי להסביר לתושבים את כל הזכויות והחובות שלהם בכל הנוגע לשירותי הבריאות". לדבריו, לא מעט אנשים שעבדו עמו הרימו גבה ששמעו שהוא עוזב. "הם לא האמינו. הייתי בתחילת הדרך ויכולתי רק להתקדם משם".

"אני מאמין בצבא שלי"

גרדנר נולד במונטנה, בן זקונים שגדל יחד עם אחות בכורה אחת. "למרות שאף אחד מהמשפחה שלי לא התנדב לצה"ל, אני הרגשתי מחויבות גדולה למדינה", הוא מסביר. "אני מרגיש כאן בבית, למרות שאני נמצא רק זמן קצר בארץ. לחברה הישראלית יש חום מיוחד שעוטף אותך לא משנה מאיפה אתה מגיע. הכרתי פה הרבה חברים חדשים". בזמן שהוא מתרגל את השפה העברית בקורס לעולים וממלא אחר הוראות המפקדים, הוריו ואחותו חרדים לשלומו. "אני מרגיע אותם שהכל בסדר. הם רואים הרבה חדשות וקצת דואגים. לי אין כל חשש, אני מאמין בעצמי ובצה"ל. אני התנדבתי כדי לשרת כלוחם. אין לי חשש ואני מאמין בצבא שלי".

מה שממחיש בצורה הטובה ביותר את הרצון שלו לשרת את מדינת ישראל הוא גילו המבוגר יחסית לשאר המתגייסים לשירות סדיר. "כל עולה שמתנדב לצה"ל לא אמור לסיים שירות צבאי מלא", מציין גרדנר. "אני ביקשתי לשרת כמו כל חייל במדינת ישראל. אני כבר מודע לכך שאשתחרר רק בגיל 29 ורק אז אתחיל את חיי כאן במדינה". בסופי השבוע מגיע גרדנר לקיבוץ גבעת חיים איחוד אל המשפחה המאמצת שלו. לדבריו, חברי הקיבוץ הפכו עבורו למעין משפחה אחת גדולה ."כל כך דואגים לי כאן, כמו בן משק לכל דבר. אני אוכל איתם ארוחות שישי וחגים. זה מרגש אותי לראות את ההווי הקיבוצי".

דרושה כלה

לאה דה-בורס, אחראית על החיילים הבודדים בקיבוץ גבעת חיים איחוד, מספרת כי "אני דואגת לכל צרכיו של יהושע כמו אמו הביולוגית. כבר 12 שנים שאני עוסקת בהתנדבות באימוץ החיילים וכל פעם מחדש אני מתרגשת עם כל עולה. יהושע מאוד אוהב את המדינה. הוא הפך לבן בית לכל דבר. אין ארוחה בלי שהוא מגיע". בשל היותו טבעוני, דואגת דה-בורס לתפריט מיוחד שאינו כולל בשר ומאכלים מהצומח. "הוא נורא אוהב את העוגות שלי. אני מציידת אותו בכל מיני מאכלים וקינוחים כדי שיוכל להתפנק".

למרות שגרדנר נמצא בתחילת דרכו, יש לא מעט מטרות אליהן הוא שואף להגיע. מה שבטוח שאת מדינת ישראל הוא לא מתכוון לעזוב. "אני כבר החלטתי שאני רוצה לבנות את חיי כאן". אחרי השירות הצבאי הוא מתכוון למצוא אהבה ולהקים משפחה. "אני מקווה למצוא בת זוג כדי שנוכל להקים משפחה בארץ ישראל. אני לא רוצה לחזור אחורה. זה הבית שלי". שאיפה גדולה נוספת שלו היא לעודד את הוריו כדי שיעלו לישראל ויחיו לצדו. "המרחק לא פשוט. אני מאוד מתגעגע אליהם. אנחנו מדברים המון בטלפון. אני מקווה שהם יגיעו לבקר כאן בקרוב ויתאהבו בישראל כמוני".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully