מגינים על הבית: חניכי "השומר" מדגמנים ציונות

תשכחו מהפייסבוק, מהסמארטפונים ואפילו מהטלוויזיה. צעירים בני 18, חדורי מוטיבציה מכול קצוות הארץ, מתנתקים מחיי השגרה הנוחים ומתחברים לערכי הציונות. כדי להשלים את התהליך, הם דוחים את גיוסם לצה"ל בשנה וחודשיים ומתגייסים לארגון "השומר החדש".

למרות גילם הצעיר וחוסר הניסיון בענף החקלאות, היה מי שהאמין שניתן להקים חברה ערכית וציונית המורכבת מדור המנהיגים הבא של מדינת ישראל. יו"ר ומייסד הארגון, יואל זילברמן, הקים את "השומר החדש" לפני כחמש שנים, מתוך רצון "להתמודד עם תופעת הפלישה וההשתלטות של משפחות בדואיות על שטחים חקלאים בנגב ובגליל".

זילברמן בן ה-27 עבר כברת דרך ארוכה מאותו רגע בו קיבל איומים על חייו ועל חיי בני משפחתו, ועד הרגע שהחליט לעמוד בראש הארגון, שלדבריו, מחייה את ערכי הציונות והאהבה למולדת. לאחרונה יזם זילברמן תוכנית קדם צבאית, המיועדת לבוגרי כיתות י"ב, במסגרת שנת שירות. התוכנית מבקשת לתת מענה למציאות בשטח ולאתגרי התקופה, תוך בניית דור הפועל להגשמת הרעיון הציוני.

מאות נערים ניסו את מזלם והגיעו אל הגיבוש הסיזיפי של "השומר החדש", אולם רק 50 צעירים הצליחו לעבור בהצלחה את הגיבוש ולהתגייס לארגון. "אנחנו נמצאים כאן על מנת לשמור ולהגן על השטחים החקלאיים, ואף יותר חשוב מזה גם על חייהם של החקלאים", מסביר זילברמן. "כשאנחנו בשטח, הם יכולים לישון בשקט".

"קיבלנו קריאה על גדר חתוכה במצפה מסד", מודיע זילברמן לחניכים העסוקים בשאר מטלות הבוקר. "זו היא שגרת חיינו". הוא עוצר את רכב השטח העמוס בכלי ציוד. תוך שניות ספורות שלושה חניכים כבר הספיקו להידחס לתוכו, כמו צוות חיילים המורגל לצאת להקפצות. "בעוד דקות ספורות נגיע אל השטח", מרגיע אופק סולמון בן ה-19 מזיכרון יעקוב את בעל השטח. "נודיע לך לאחר שנתקן את הגדר".

סולמון כבר מכיר היטב את העבודה. פריצות בגדר, הקפצות ליליות ומשימות חילוץ הפכו כבר מזמן לשגרת היומיום של החניכים. בזמן שחבריהם לספסל הלימודים מנסים להעביר את הזמן בשינה ובילויים עד למועד הגיוס לצה"ל, הם שומרים על שטחים חקלאיים בלילות, ישנים רק מספר שעות ספורות בלילה וקמים עם עלות השחר ליום גדוש במשימות.

"אנחנו בפירוש מונעים את מקרה הרצח הבא", מסביר סולמון בקור רוח. "יש לנו תפקיד משמעותי, למרות גילנו הצעיר. יש לנו מסר ברור לכל אלה שהיו מעדיפים שלא נהיה כאן. אנחנו שומרים על אדמות ישראל, על הבית שלנו. לא מאמינים באלימות, אין לנו נשק. ישנם לא מעט מקרים בהם רועי צאן פולשים לשטח חקלאי פרטי. אני בתגובה פונה אליהם ומסביר להם את חשיבות העניין".

לאחר שסיימו את תיקון הגדר, חוזרים החניכים לטפל בבקר. זילברמן מוריד את החניכים בסמוך למצפה ציפורי בשטח מרעה רחב ידיים. לאחר שהפרות סיימו את הפסקת האוכל במרעה, מתחילים החניכים באיסוף העדר. "אני מאמין שאנחנו הדור הבא של החקלאים", אומר בגאווה אור ניומן בן ה-19 מהיישוב משגב. לדבריו, ענף החקלאות הולך ונכחד בשל בעיות רבות - בעיקר של אבטחה. "אני מרגיש שאנחנו מצליחים לשמור על חיי שגרה נורמליים לחקלאים החיים בגליל. אין לנו שום סיבה לפחד. זו האדמה שלנו, גם אם בלילה הראשון לשמירה קצת חששנו, כשהבנו את גודל האחריות הכול התגמד".

עם רדת החשיכה מתאספים החניכים במצפה סנדו, השוכן בסמוך למצפה הושעיה. לוח הזמנים הצפוף לא מותיר להם זמן מיותר לנוח. לפני שהם ממשיכים בשגרת היום, הכוללת את לימודי השפה הערבית, הרצאות עם חקלאים וידיעת הארץ, זילברמן מגיע כמדי יום לסכם איתם את הפעילות השוטפת.

כמו אנשי שטח ותיקים, הם מדליקים מדורה תוך זמן קצר. "אנחנו חיים בטבע", מסביר טל קורן בן ה-19 מנס ציונה. "מנותקים מכל העולם הטכנולוגי ומתחברים לחיים האמיתיים. ניתנה לנו הזדמנות מיוחדת לאתגר את עצמנו. לעולם לא חשבתי שאוכל ללמוד ערבית ולשוחח עם בדואים. להעביר הרצאות על ערכי הציונות, לבשל ולכבס לעצמנו בלי הורים שיעשו את הכול בשבילנו".

רגע לפני שזילברמן מפזר את החניכים כל אחד למשימתו שלו, הוא מכריז: "כדי להשלים את החזון שלנו, החלטנו גם לגייס צעירות לארגון. אנחנו מאמינים שגם נשים יכולות לעשות בדיוק את אותן המשימות כמו גברים". הוא הוסיף כי "את המחזור הראשון יסיימו כ-50 חניכים נרגשים ונלהבים, שיוצאים עם כלים ליצור חברה שיווניות וערכית. אני קורא מכאן לצעירים, בוגרי י"ב, להגיע ולהירשם למחזור הנוסף בתוכנית המנהיגות, לאותם צעירים שבעתיד יצעידו את מדינת ישראל".

לפניות לכתב: davidkobi@walla.com