האם ברלוסקוני יגרור את איטליה לבחירות נוספות?

יממה לאחר פרסום התוצאות בבחירות הכלליות באיטליה נראה כי ארץ המגף שקועה בתסבוכת פוליטית, וכי המדינה עלולה לשוב לבחירות בחודשים הקרובים בשל קשיים בהרכבת ממשלה חדשה ויציבה. קואליציית המרכז-שמאל של פייר לואיג'י ברסאני אמנם זכתה ברוב של 119 מושבים בסנאט (מתוך 315 בסך הכל), אך תנועתו של ראש הממשלה לשעבר, סילביו ברלוסקוני, נושפת בעורפה עם 117 מושבים, שמקנים לה כוח גדול בבית, שכן אף אחד מהמפלגות לא הגיעה לרוב הנדרש של 158 מהמושבים.

לעומת חוסר ההכרעה בסנאט, הרי שבבית התחתון של הפרלמנט יש יתרון ברור למפלגתו של ברסאני. הפתעת הבחירות היא מפלגת "חמשת הכוכבים" של הקומיקאי בפה גרילו, שזכתה ל-25% מן הקולות. עם זאת, גרילו רמז כי יעדיף להישאר באופוזיציה ולא להצטרף לממשלה שתקום – מצב שרק מחמיר את השיתוק הפוליטי במערכת. למקום האחרון בבחירות הגיעה מפלגתו של ראש הממשלה לשעבר, מריו מונטי, שצעדי הצנע שהנהיג אמנם ייצבו את כלכלת המדינה, אך לא הוסיפו למעמדו הפוליטי.

הבחירות באיטליה - לקריאה נוספת
משבר פוליטי באיטליה: ברלוסקוני זוכה לרוב בסנאט
הציבור איבד אמון בפוליטיקה / וירג'ינה די מרקו, רומא
איטליה בוחרת: האם ברלוסקוני שוב יהרוס לכולם?
מחאה כלבבו: מפגינות ערומות תקפו את ברלוסקוני

פרופ' מריו שניידר, מומחה לאיטליה מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית, מגדיר את תוצאות הבחירות באיטליה במילה אחת: "תסבוכת". בשיחה עם וואלה! חדשות, אמר פרופ' שניידר כי יהיה קשה מאוד להקים ממשלה במצב הנתון, שבו ברסאני שולט בבית התחתון של הפרלמנט - וברלוסקוני שולט בבית העליון. "שיעור ההצבעה הנמוך מאוד ביום הראשון - 55% - 7% פחות מהבחירות הקודמות - מעיד על כך שהאיטלקים מאסו לגמרי בפוליטיקה ובפוליטיקאים ואינם מעוניינים בהם", הוא אומר.

"התסבוכת הפוליטית תופסת את איטליה בעת משבר כלכלי חריף", קובע פרופ' שניידר, ובגלל שמדובר בכלכלה השביעית או השמינית בגודלה בעולם, המשמעויות הן הרות אסון". הוא מזכיר כי בעקבות הבחירות צנחה הבורסה במילאנו ב-5%, ומעריך כי "המצב נראה רע מאוד, בלשון המעטה".

ומה יקרה הלאה? עדיין קשה לקבוע כי עדיין לא נקבעה החלוקה הסופית של מושבי הפרלמנט, אבל אחד התסריטים הסבירים ביותר הוא הליכה לבחירות נוספות. "לא נראה שאפשר יהיה לכונן קואליציה בין ברלוסקוני הימני הניאו-ליברל, שהכתיר עצמו ללוחם בקומוניזם, לברסאני השמאלני, שמפלגתו היא גלגול של המפלגה הקומוניסטית", אומר פרופ' שניידר. "הם לא יצליחו לשבת ביחד".

להערכה פסימית זו מצטרפת גם ד"ר מנואלה קונסוני מהחוג ללימודים רומאניים באוניברסיטה העברית, שסבורה אף היא כי איטליה עלולה לעמוד בפני בחירות נוספות בקרוב. "ברסאני יקבל מהנשיא מנדט להקים ממשלה, אבל האופוזיציה תהיה חזקה מדי", אמרה ד"ר קונסוני בשיחה עם וואלה! חדשות. "למרות הניצחון לכאורה של ברסאני, יש עדיין ימין חזק מאוד, וזה הסיפור שמלווה את איטליה מאז מלחמת העולם השנייה: האי-יציבות הפוליטית. אלו בשורות רעות".

גם ד"ר קונסוני מסכימה שהפתעת הבחירות היא מפלגת "חמשת הכוכבים" של בפה גרילו, ומשווה אותו למעין "יאיר לפיד איטלקי", שהצליח להפתיע את הסוקרים. לדבריה, "מי שלא מתעניין בחיים הפוליטיים הצביע לגרילו. זה מעיד על עייפות מהמערכות הפוליטיות שלא מצליחות לשנות דברים בפועל. השיח הפוליטי מדבר על כך שהכל תקוע כבר 20 שנה, מאז שברלוסקוני נבחר לראשונה. איטליה תקועה גם כלכלית וגם פוליטית".

ד"ר קונסוני מציינת כי ברחבי אירופה גובר החשש מעליית כוחו של ברלוסקוני, שכיהן שלוש פעמים כראש ממשלת איטליה: "רואים את זה בתגובות בעיתונות הגרמנית והעיתונות הספרדית. זו דאגה לגבי ההתנהלות של איטליה מבחינה כלכלית באיחוד האירופי. באירופה מאוד מאוכזבים מהכוח שלו". לפי ד"ר קונסוני, המדיניות הכלכלית של ברלוסקוני נתפסת באירופה כ"התאבדותית".

"הסכנה הגדולה היא שאיטליה תפשוט רגל כמו יוון", היא מתריעה. "המשמעות של הבחירות היא קטסטרופלית בגלל הכוח של ברלוסקוני שנשמר. זה פאשיזם דמגוגי חברתי וכלכלי, בגלל שאיטלקים רבים בוחרים בצורה עיוורת".

ד"ר קונסוני מציעה לבחון את האזורים שבהם ברלוסקוני זכה ליתרון הגדול ביותר - בעיקר בלומברדיה בצפון איטליה ובסיציליה. "הסבר אפשרי הוא באופי של האיטלקים. לידתה של הלאומיות האיטלקית החדשה כמדינת-לאום שלמה היא מאוחרת, רק מהמאה ה-20 וככזו שהושפעה רבות מהפאשיזם. אני לא רוצה לומר שברלוסקוני הוא בדיוק כמו מוסוליני, אבל יש דמיון רב בפופוליזם הדמגוגי שלהם. זה חלק מ'הדפקטים הלאומיים' של האיטלקים. האיטלקים מפרידים את עצמם מהמדינה, כי המדיה 'דופקת אותם'. זה מזכיר מאוד את מה שקורה אצלנו".