בעיצומו של יום הבחירות הראשון, איטלקים רבים עדיין אינם יודעים איזו מפלגה מתאימה להם בצורה הטובה ביותר. רוב המצביעים איבדו אמון בפוליטיקה. שנים של שערוריות ושוחד הובילו את העם האיטלקי לחשוב שאין הבדל בין ימין, שמאל ומרכז.
בשנה שעברה, ממשלה א-פוליטית הנהיגה את איטליה. העידן של מריו מונטי, ראש הממשלה האחרון, החל כאשר המצב הכלכלי של מדינתנו היה כה גרוע, שאנחנו (כמו יתר אירופה) חשבנו שאנו עלולים להיות יוון הבאה. הבנו שהפוליטיקאים שלנו, לא משנה לאיזו מפלגה הם משתייכים, אינם מסוגלים להוציא את איטליה מהמשבר ואזרחים רבים נשמו לרווחה כשהפרופסור הזה, בעל המוניטין הבינלאומי, הגיע להושיע אותנו.
איטליה בוחרת: האם ברלוסקוני שוב יהרוס לכולם?
אך התרופה של בעיות האומה התגלתה כמרה מדי. מסים וקיצוצים היו הפזמון החוזר במשך 15 החודשים האחרונים וכעת המדינה עייפה וכועסת. איטלקים רבים אינם מעוניינים לבזבז את קולם עבור המפלגות המסורתיות, הפנים הישנות. כעס וחוסר אמון הם הרגשות הבולטים בקרב המצביעים והמחשבה הזו דוחפת אותם לשני כיוונים: להימנע מהצבעה או להצביע "הצבעת מחאה".
המשמעות היא שאיטלקים רבים יצביעו עבור התנועה החדשה והרדיקלית - "תנועת חמשת הכוכבים" ("Movimento cinque stele"). הכוח הפוליטי הזה נוסד בידי שחקן קומי איטלקי ששמו בפה גרילו, שעלה על הגל הנוכחי שהתפשט באיטליה. קיימת עמימות בנוגע לדמותו וליכולתה של מפלגתו להתמודד עם נושאים לאומיים, אך נראה כי נתח גדול של איטלקים מוכל להמר עליו. "אינני בטוח שלגרילו יש את התשובה הנכונה לבעיותיה של איטליה", אמר לי אחד מבוחריו. "אך אני מעדיף קפיצה בחושך מאשר להצביע שוב לפוליטיקאים ישנים וחסרי תועלת. לא יכול להיות גרוע יותר ממה שהם עשו".
הכותבת היא עורכת בסוכנות הידיעות האיטלקית אנס"א