וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ה"כריזמטי" שפחד מישראלים: סיפורו של מחבל

גיל קיסרי

24.2.2013 / 17:15

ג'ורג' עבדאללה שהורשע במעורבות ברצח דיפלומט ישראלי יושב בכלא בצרפת כבר 26 שנים. בימים אלה מופעל לחץ כבד לשחרורו, בעוד המחבלת "בעלת הישבן הגדול" מסתובבת חופשייה

בימים בהם האסירים הפלסטינים עלו לכותרות בעקבות שביתת אחדים מהם ואירועי הזדהות עמם ברחבי הגדה המערבית, בצרפת עוסקים בסיפורו של אסיר פלסטיני אחר. שר הפנים הצרפתי, מנואל ולס, נתון בימים אלה תחת לחצים מצדדים שונים לקצר את עונשו של מחבל שבעבר נידון למאסר עולם, ולאפשר לו לצאת לחופשי. המחבל ג'ורג' איברהים עבדאללה נשפט בשנות ה-80 על חלקו ברצח הדיפלומט הישראלי יעקב ברסימנטוב ודיפלומט אמריקני ובפציעת דיפלומט אמריקני נוסף. הוא לא היה הורשע ברצח, אלא נשא באחריות בעקבות תפקידו כראש ארגון טרור לבנוני קטן שהיה מקורב ל"חזית העממית לשחרור פלסטין" של ג'ורג' חבש.

עבדאללה יושב בכלא כבר מ-1987 ונחשב לרביעי ברשימת האסירים הכלואים למשך התקופה הארוכה ביותר בעולם. שמונה פעמים נדחו בקשותיו לצאת לחופשי, אך לאחרונה החליטו כל הרשויות המשפטיות להיעתר לבקשה למרות שהצהיר לא פעם כי אינו מתחרט על מעשיו. התנאי לשחרור - גירוש מצרפת. או במילים אחרות: שיפעל במקומות אחרים, העיקר לא אצלנו.

אך מעז יצא מתוק, משום שדווקא תנאי זה שימש את שר הפנים ולס כדי להתחמק מהשחרור שממנו הסתייג, כנגד החלטת הרשויות המשפטיות. בתירוץ קצת פשטני הוא טוען שהגירוש בעייתי וכיוון שזהו תנאי - שיוסיף האסיר עבדאללה לרצות את עונשו. אך לא ברור כמה זמן יוכל ולס להתמיד בעמדתו מול הרשויות המשפטיות ומול הלחצים.

שלושה כדורים בכניסה לבניין

והלחצים כבדים מכל הכיוונים - בעידודו של הסנגור ז'אק ורז'ס, שנודע כמגנם של מחבלים וגם פושעים נאצים כדוגמת קלאוס בארבי "התליין מליון" בתקופת הכיבוש הגרמני. למרבה האירוניה, אחד הלוחצים העיקריים הוא איב בונה שהיה ראש שירות הביטחון הצרפתי בעת שהתרחשו מעשי הטרור והרציחות. הוא אף מוצא הצדקה למעשים בהסתמכו על הטבח במחנה הפלסטיני בסברה ושתילה בתקופת מלחמת לבנון הראשונה. סילוף היסטורי בכל מקרה, שכן יעקב ברסימנטוב נרצח לפני אירועי סברה ושתילה. לא זו בלבד, אלא ששתי עיריות בצרפת הכריזו על עבדאללה "תושב כבוד".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
כרזה למען שחרורו של ג'ורג' עבדאללה/מערכת וואלה, צילום מסך

יש לציין כי עבדאללה לא לחץ על ההדק, אלא מחבלת לבנונית שפעלה בפקודתו. היא עקבה אחרי ברסימנטוב, כשיצא עם משפחתו לסידורים וכשחזרו עלו האישה והבת במעלית והוא נשאר משום מה למטה. היא ירתה פעמיים והחטיאה, אך כמי שלמדה כנראה היטב את ההוראות באימונים ירתה עוד מטח של שלושה כדורים שהרגו אותו, ויצאה בשלווה מהבניין. באותה שעה היה הבן אבי בחוץ ורכב על אופניו. הוא שמע מהומה מכיוון ביתו אך לא העלה בדעתו מה קרה. ואז ראה צעירה מסתלקת בצעדים מהירים ובאורח אינסטינקטיבי החל לעקוב אחריה.

כשהבחינה שמישהו עוקב אחריה, היא הסתובבה כשאקדח שלוף בידה וסיננה לעברו בצרפתית: "אם תמשיך לעקוב אחריי, אני יורה בך". הוא פנה לאחור והיא המשיכה אל תחנת ה"מטרו". רק אז שמע אבי, בנו של סימנטוב, את מה שקרה. בעדותו סיפר כי בעת שעקב אחר הרוצחת התרשם במיוחד מהישבן הגדול שלה (עובדה בעלת חשיבות שנחזור אליה בהמשך). אני שירתתי אז כראש של אחת השלוחות של משרד ראש הממשלה בפריז, ובעקבות הרצח, קיימנו בשגרירות דיונים להפקת לקחים מה גם שבאותה תקופה היו הן איומים והן פגיעות בישראלים בצרפת ובאירופה בכלל.

במשך תקופה מסוימת לא היה ידוע מי המחבלת הרוצחת. אך ב-1986 חטף ארגונו של עבדאללה את נספח התרבות של צרפת בלבנון, סידני פיירול, שאביו ז'יל פיירו היה סופר נודע ובעל השפעה. באותה עת כבר היה עבדאללה מאחורי סורג ובריח בגלל עבירות קלות יחסית ועדיין לא היה מידע על חלקו ברציחות. אנשיו הציעו לשחרר את בן הערובה שבידיהם תמורת שחרור עבדאללה. הצרפתים הסכימו לעסקה ובן הערובה הצרפתי שוחרר. אלא שאז כבר נודע לצרפתים חלקו של עבדאללה ברצח והם הפרו את הבטחתם ולא שחררו אותו. מעבר לכך, הוא הועמד שוב לדין והפעם נידון למאסר עולם.

שוטרים עוצרים מפגינים ברחבה שבין משרד הפנים בפריז לשגרירות האמריקנית. ספטמבר 2012. רויטרס
המחבלת עוד מסתובבת חופשיה. משטרת צרפת בפעולה/רויטרס

אגב, פרט אירוני: עבדאללה, שנהג להסתתר בשוויץ, הסגיר עצמו לשלטונות צרפת ביוזמתו. הוא התייצב בתחנת משטרה בעיר ליון וסיפר שהוא חושש כי הישראלים עוקבים אחריו והוא מבקש את הגנת משטרת צרפת. החקירה הובילה לאן שהובילה וכך נחשף.

בינתיים נחקר בן הערובה הצרפתי על תקופת שביו וסיפר כי שמרה עליו מחבלת שאף התיידדה עמו וגילתה לו את שמה: ז'אקלין אסבר. כשניסה לתאר אותה, הדגיש כי התרשם במיוחד מישבנה הגדול. כך נפל האסימון. לשירות החשאי הצרפתי אפילו ניתנה הזדמנות ללכוד אותה, לאחר שהגיעו ידיעות כי היא נמצאת בשוויץ. אך עד שנשלחו אנשים כדי ללכוד אותה היא הספיקה להיעלם. צילום שלה הגיע לידי ובאחד הימים, כשאבי ברסימנטוב בא לבקר את בני, שהיה חברו, הפתעתי אותו ושלפתי את הצילום. הוא, ששמר תמיד על שתיקה בכל הנוגע לפרשה, קפץ ממקומו ושאל: "מאיפה השגת את זה?"

עד היום לא ידוע - לי לפחות - מה עלה בגורלה של ז'אקלין אסבר. עד כמה שידוע לי היא לא נתפסה מעולם. האם איכשהו נסגר איתה החשבון?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully