מפקד זרוע היבשה: במלחמה הבאה יהיה ברור מי ניצח

רגע לפני כניסתו לפיקוד הדרום, סמי תורג'מן מסיים תפקיד ומספר כיצד ייראה העימות הבא מול חמאס והאם נחוץ לחסל את נסראללה, ומביע דעתו על הקמת יחידות לחרדים. ראיון מיוחד

אמיר בוחבוט

אלוף סמי תורג'מן, שיתמנה בשבועות הקרובים למפקד פיקוד הדרום, הגיש בסוף השבוע שעבר לרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, מסמך שבו סיכם שלום שנים וחצי של פעילות בזרוע היבשה. המסמך, בן 19 עמודים, מפרט את מצב זרוע היבשה ואת אתגרי העתיד. אלוף תורג'מן הוא האלוף היחידי במטה הכללי שנולד על אדמה זרה. כשהיה בן כשנה עלה עם הוריו ממרקש שבמרוקו. הוא החל את שירותו בחיל השריון והתקדם עד תפקיד קצין שריון ראשי. לאחר מכן מונה לפיקוד על אוגדת מילואים, ולקראת מלחמת לבנון השנייה מונה לראש חטיבת המבצעים במטה הכללי.

טוב לדעת (מקודם)

הטכנלוגיה בנעליים שתציל אתכם מכאבי הגב והברכיים

לכתבה המלאה
קצין מצטיין. תורג'מן (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ שיבח את תפקודו במלחמה והגדיר אותו כקצין מצטיין. אחרי המלחמה הוא הוזעק לפקד על אוגדה 36 בפיקוד צפון במסגרת תהליך השיקום של צה"ל והחזרתו למסלול האימונים. שביעות רצון מהתהליך שהעביר את יחידות הסדיר והמילואים הקפיצו אותו לדרגת אלוף ולפיקוד על זרוע היבשה במקומו של אלוף אבי מזרחי.

סיימת את תפקידך באוגדה 36 שיחידותיה, ביניהן חטיבת גולני, פזורות בכלל הזירות של צה"ל. עם אילו תובנות הגעת לפיקוד על זרוע היבשה?

"הגעתי עם מטען של הבנה טובה מה הצורך המבצעי הצה"לי בכוחות היבשה, ומצד שני מה המצב של היחידות. יש מפקדים שמחפשים פערים, אני חיפשתי את החוזקות. חשוב לציין שאני לא התחלתי מאפס. קיבלתי זרוע רצינית מאבי מזרחי. הדבר הראשון שהצבתי לעצמי כמטרה הוא להבטיח מוכנות של היבשה למלחמה. לא רק מוכנות של יחידות, אלא גם של מפקדים. לתת להם את התחושה שהם מסוגלים. אני חושב שעמדתי בזה".

הגשת מסמך בן 19 עמודים לרמטכ"ל בו הסברת את פועלה של זרוע היבשה בשנים האחרונות. 15 עמודים של עשייה, ועוד חמישה עמודים על אתגרים. אפשר הצצה למסמך?

"המסמך שכתבתי לא בא לטפוח למישהו על השכם. הוא מניח את העשייה, לצד האתגרים, מול העיניים כדי שמפקד הזרוע הנכנס יוכל לקבל את הניסיון שלי ולהבין כמה דברים עיקריים שצריך לעסוק בהם. השארתי לו תשתית חזקה מאוד לקבל החלטות. מצב הכשירות של היחידות ומה הפערים ולנסות דרך זה לשים את התכנית לשנים הבאות. הדבר הראשון שאני בודק היא מה איכות המפקדים. כשאתה בא ליחידה יבשתית, המבחן הוא לא טכנולוגי. זה לא מכ"ם או מערכת. יחידה יבשתית מושפעת מאיכות הפיקוד. מרוח היחידה שהמפקד מצליח להכניס פנימה. זה מכפיל כוח לפני כל יכולת טכנולוגית. יש יחידות עם יכולת טכנולוגית גבוהה ביותר אבל הרוח לא מספיק חזקה. ואז לא יעזור לך כלום. הנחתי דגש על הנושא הזה".

איפה הצלחת להשפיע מאוד?

"העלינו את ערך המקצועיות בכל שרשרת הפיקוד. השפענו על בה"ד 1. מי יגיע וכמה יגיעו. על התכנים שהם לומדים. כבר לא תיאוריה, אלא פרקטיקה. מה צריך מפקד המחלקה לדעת בלחימה. הצוערים באים עם מטען משמעותי מקורס מ"כים. השפענו על האקדמיה לפיקוד. יש מיון קפדני. כל הקצינים עוברים דרכי. רק מצוינים מגיעים לשם. הצבנו רף גבוה ולא 'מי פנוי באלנבי'".

"כל הקצינים עוברים דרכי" (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

איך נראה היום צבא היבשה? האם הוא מוכן למלחמה בכמה חזיתות?

"מוכנות זה כשירות של מפקדים. עברנו מערכת אימונים קשה, ומאתגרת המדמה את המציאות. היום צבא היבשה קטלני יותר, והוא משולב עם מודיעין, חיל אוויר, לוגיסטיקה שנשענים על מוכנות ותחושת מסוגלות. לא קונים את ההישג הזה בדיונים ולא בחשיבה אלא בתרגילי פרט, חולייה, מחלקה וכן הלאה. בלילה, ביום, בקיץ ובחורף. בתרגיל מתוכנן ובתרגיל מלא הפתעות. אני מנחה להקשות ולהכשיל משימות. המאמץ הזה לעולם לא מסתיים. מה עם מערך המילואים? אני נדרשתי להכשיר אותם שביום שהם יקראו לדגל הם יהיו מוכנים ובעלי תחושת מסוגלות גבוהה. בסוף ראינו את כל מה שעשינו במבצע עמוד ענן. לא רק באיכות הפיקוד, בתרגילים שלפני אלא גם בימ"חים".

אתה היית בעד תמרון קרקעי במבצע עמוד ענן. מה היה קורה אילו הוא היה יוצא אל הפועל?

"חשבתי שצריך לתמרן, אבל כשראינו שיש הישגים מבצעיים זה כבר לא היה רלוונטי. אני חושב שהייתה שם מערכת שיקולים והחלטות מאוד מאוזנת. מפקד צריך לדעת מתי להפעיל את הכוח ומתי לא. ואני חושב שקיבלו שם החלטות שקולות בהחלט. אם הגלגל הענק הזה היה נכנס לעזה, היינו רואים עוצמה גדולה מאוד. הוא היה גובה מחיר כבד יותר מהחמאס ומהגא"פ (ג'יהאד איסלמי, א.ב). הוא היה פוגע ביכולות של הארגונים האלה, בעיקר בלוחמים שלהם, באמצעים ובתשתיות. הוא היה מצמצם שיגורים לעורף, אבל היה לו גם מחיר על כוחותינו. אם היינו נכנסים פנימה אז היינו נכנסים עם מפקדות חטיבה ואוגדה מהמתקדמות ביותר שצה"ל העמיד אי פעם. כולן מרושתות עם מערכות שליטה ובקרה בשונה מכל מה שהיה אי פעם בצה"ל. בכל פרמטר היינו טובים יותר מבעבר".

היכן נקודת המפנה של התהליך? במפקד או באמצעי הלחימה?

"לפני מלחמת לבנון השנייה לא התאמנו. מאז עברנו שבע שנים של אימונים אינטנסיביים. אנחנו עכשיו בסוג של שיא. עד 2012 עברו מפקדי המחלקות של מלחמת לבנון השנייה אימון כמ"מ, מ"פ, סמג"ד ומג"ד. אתה מבין איזו איכות זו? זה שיא הכשירות של העשור האחרון. זה אחרת לגמרי מכל מה שהכרת בשנים עברו. לכאן הגענו".

החזית הצפונית מתחממת. נסראללה מאיים על עימות במידה וישראל תעז לתקוף באירן. איך עשויה להיראות מלחמה אפשרית בלבנון?

"מלחמה בלבנון תהיה בעוצמה גבוהה מאוד מבעבר. היא תפעיל יכולת רובוסטית שתפגע בכל מי שיהיה במרחב. אנשים (אזרחי לבנון, א.ב) שיישארו במרחב הלחימה ייקחו על עצמם סיכון גדול מאוד. גדול מאוד. אי אפשר להילחם מבלי להפעיל את העוצמה שלך, ואנחנו קטלניים היום יותר מבעבר. מפקדים יצטרכו להפעיל בשכל את האש. לכן למלחמה בלבנון כמו למלחמה בעזה יהיו תוצאות קשות למי שנמצא שם".

"מלחמה בלבנון תהיה בעוצמה גבוהה מאוד מבעבר". תורג'מן (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

את עמוד ענן פתחתם בעריפת ראשו של ראש הזרוע הצבאית של החמאס אחמד אל-ג'עברי. נכון לפתוח את מלחמת לבנון השלישית בעריפת ראשו של נסראללה?

"צבא צריך לפתח לעצמו מגוון כלים ויכולות כדי להפתיע ולפגוע במרכיבים עיקריים מול המערכת שמולה הוא נלחם. פגיעה בשרשרת פיקוד של האויב היא נכס".

במצב של עימות מול חיזבאללה, נסראללה הוא בר חיסול?

"אני חושב בהינתן מצב כזה, כל המערכת היא בת חיסול".

איך תיראה זרוע היבשה אחרי קיצוץ בכוח האדם וקיצוץ בתקציב?

"הוא ייראה צבא קטן יותר שלא בהכרח מתאים לאיומים שיש סביבנו. כל מכסות של כוח אדם שהייתי צריך לקצץ קיצצתי. עד 2013 כולל, וירדתי במאות. בשנים 2013-2012 ירדתי במאות תקנים שקיצצתי ולא נכנסו אנשים במקומם. עכשיו יש את המשך התכנית שאנחנו שוקדים עליה. היא אמורה להתממש ב-2014. ההיקפים עליהם מדברים יפגעו בכל התחומים. אנחנו נעשה כל מאמץ לא לפגוע ביחידות לוחמות. עיקר הקיצוץ והירידה יהיו במפקדות וביכולות והתעצמות באמל"ח. מזהיר - אני לא נגד לקצץ, אבל לבנות סד"כ לוקח שנים".

השיח סביב גיוס חרדים נמצא בכותרות. אתה בעד הקמת חטיבה חרדית לוחמת?

"אני חושב שצריכים לעשות כל מאמץ לשמר את הרעיון הבסיסי של הצבא שהוא צבא העם וכמה שפחות יחידות מגדריות וסגורות. כמה שיותר שילוב ובכל התחומים: לחימה, מפקדות, תומכי לחימה, מקצועיות תקשוב וכל השאר. כמה שיותר".

יש כבר תכניות מגירה לקליטת חרדים בתפקידי לחימה?

"כשתתקבל החלטה מול דרג מדיני, אנחנו נצטרך לממש אותה על ידי זה שנבחן מה הצרכים המבצעיים שלנו ונקים יחידות בהתאם לצורך. יש לנו ניסיון עם גדוד הנח"ל החרדי. אנחנו לא צריכים להמציא עכשיו משהו חדש. בחודשים הקרובים נקים כוח שהוא יהיה אחד ממרכיבי השיפור הכי משמעותיים ביבשה. כוח שידמה אויב 'אדום' במרכז לאימוני יבשה, והוא יאתגר את כל הגדודים והחטיבות שמגיעות להתאמן בצאלים. אנחנו חושבים לבנות אותו על כוח אדם חרדי כיחידה סגורה. אנחנו חושבים לבנות סיירת לחטיבה 188. בתוך מרחב אוגדתי וחטיבתי הם יוכלו לקיים צרכים דתיים. אנחנו נדע להציג צרכים מבצעיים כדי לממש את החזון. לא נכון להקים חטיבת חי"ר חרדית לא לצבא ולא לחרדים".

הצבא הסורי מתפורר. זו הזדמנות חיובית או הזמנה למשהו מאיים יותר?

"אני רואה את ההתפוררות של סוריה כגורם שיכול להוות סיכון ולהגדיל את האיום על רמת הגולן. כמדינה הולכת ומתפוררת הדומיננטיות של הצבא תדעך. אבל יש גם ארגוני טרור וג'יהאד ותת- ארגונים של אל-קאעדה. אזור רמת הגולן הופך לאזור שאף אחד לא שולט בו. מקום כזה שאין להם שליטה ויש להם המון אמל"ח ואין הרתעה. האתגרים המבצעיים גדלים ולא קטנים. כשנראה מה קורה לסוריה כמדינה ומה קורה לצבא שלה נבין גם מה המשמעויות. אנחנו גם לא יודעים איזה שלטון יהיה שם".

יש כאלה שרואים בנפילת המשטר יותר הזדמנות חיובית שתאפשר לצה"ל לחלק את הכוח אחרת בזירה הצפונית.

"אני אשמח לקדם כל הזדמנות חיובית, אבל כאחד שאחראי על בניין הכוח אני אחראי על הפתרון, לא על התקווה. אני צריך לתת פתרון מבצעי, ולכן בניתי מערך איסוף המתקדם ביותר בעולם חדשה לגמרי כדי לדעת מה קורה מתחת לאף. זו מערכת שמנטרת את כל הגבול ביום ובלילה. אנחנו בונים מכשול בגבול הסורי כולל גדוד איסוף חדש".

החזית המצרית מתערערת מאז נפילתו של חוסני מובארק. איזה מענה תציבו מול צבא מצרי?

"נעשו מהלכים משמעותיים של חיזוק הכוח שנמצא בגזרת פיקוד דרום. הצבא מחזיק יכולות ויחידות שנמצאות כרגע בגזרת אחרות שבכל מצב ורגע יהיו מוכנות לתת מענה ואם נידרש לעוד, כוח אנחנו יודעים לעשות את זה".

"אנחנו בונים מכשול בגבול הסורי כולל גדוד איסוף חדש" (צילום: דובר צה"ל)

אחרי מבצע עמוד ענן הוחלט לצמצם את מרחב האבטחה ברצועת עזה. פלסטינים יכולים להגיע למרחק של 100 מטרים מגדר המערכת בניגוד לעבר. איך צה"ל נערך לכך?

"יש שיתוף פעולה מעולה בין זרוע היבשה לפיקוד דרום ואוגדת עזה. אנחנו מספקים מעטפת מלאה לעזה. צמוד לגדר ובעומק השטח. יש לנו פערים בתת-קרקע (מנהרות א.ב). אנחנו משקיעים הרבה משאבים של כסף ואנשים, קשב של מפתחים ומפקדים, ואני מקווה שבשנתיים הקרובות נפרוץ את התחום הזה. התקדמנו בלוחמה בתת-קרקע אבל יש לנו עוד עבודה רבה. זה לא מספק".

יש ויכוח במטה הכללי סביב השאלה מיהו לוחם. לאחרונה ראינו מערכים שלמים שנקראים לוחמים כמו לוחמי הגנה אווירית שמפעילים את כיפת ברזל. מיהו לוחם בעיניך?

"לוחם הוא אחד שלוקח על עצמו סיכון, ולא רק נמצא באזור של סיכון. אחד שנמצא בחיכוך עם האויב ומשפיע באופן ישיר על האויב ונמצא בסיכון אישי בלחימה שלו. יש מערך מסתער - הוא נמצא בסיכון הגבוה ביותר. הוא כולל את לוחמי החי"ר, השריון וההנדסה. יש לי הרבה הערכה לחיילים ולמפקדים במערך ההגנה האווירי. אני חושב שהם הוכיחו יכולת מרשימה ותוצאות מצוינות. אני מאחל להם המשך הצלחה, אבל הם לא דומים למצב של לוחם - לא משנה אם הוא ימי אווירי או יבשתי".

לוחמת קרקל הסתערה על מחבלים בגבול ישראל מצרים. הייתה אחת שלא הסתערה. התחום של נשים בלחימה הגיע לתקרת זכוכית?

"אני מאוד מרוצה מהשתלבות הבנות בלחימה. בגדוד הקרקל, ארטילריה, מטוסים לא מאוישים, גם בתפקידי הדרכה. כל תפקיד שאפשר יהיה לשלב בו לוחמת, אנחנו נעשה את זה. אנחנו משקיעים הרבה מאוד בחשיבה הזו כדי לאפשר את השילוב הזה. אנחנו קרובים מאוד למצב שחיל האיסוף הקרבי תהיה לנו לראשונה מג"דית. בקרקל? לא כל מ"פית היא מג"ד. ביחידות אש הסבירות גבוהה יותר שזה יקרה.

האלוף במיל' יאנוש בן גל מתח ביקורת חריפה על הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ על כך שאין מספיק שריונרים במטה הכללי. שבעה שריונרים שנמצאים כיום במטה הכללי שברו שיא. זה משנה את האיזון במטכ"ל?

"המרכיב או השיקול שקובע מיהם האנשים שמתקדמים בצבא - לא משנה אם זה מח"טים, מפקדי אוגדות או אלופים - זה המרכיב של האיכות וההתאמה שלהם לתפקיד. אני פחות רוצה שאנשים יתקדמו בהתאם לצבע הכומתה, אלא בהתאם ליכולות ולפוטנציאל שלהם להמשך. אני חושב שאלו השיקולים שקיימים היום בצבא. מי המתאים ביותר - ואותו לקדם. נכון שיש היום יותר שריונרים. זה נותן עומק ונקודות מבט שונות, זוויות שונות, שמשביחות את התהליך ואת התוצאה".

השריונר האחרון שהיה רמטכ"ל היה דדו, לפני 40 שנה. מה זה אומר על חיל השריון?

"אני מכיר הרבה מאוד שריונרים שצמחו ב-40 השנה הללו שהיו ראויים ומתאימים להיות רמטכ"לים. הם לא קודמו כי לידם היו כאלה טובים. אני מכיר גם חי"רניקים שהיו טובים ולא קודמו להיות רמטכ"לים".

המחשבות האלה עוברות בראש שלך?

"של מה? להיות רמטכ"ל? המחשבות שעוברות לי בראש זה איך לתרום יותר ולעשות יותר".

שאלת ההכרעה במלחמה בעידן הנוכחי נראית מעורפלת. במלחמה הבאה יהיה ברור מי ניצח ומי הפסיד?

"אני בטוח ביכולת של הצבא היבשתי, סדיר ומילואים, לעמוד בכל משימה שתוטל עליו להכריע את האויב שיעמוד מולו. הביטחון הזה נובע מההיכרות האינטימית עם הכוחות שמובילים את הכוחות. עם הערכיות, המקצועיות והנחישות שלהם יהיה ברור מי ניצח. במלחמה הבאה יהיה ברור מי ניצח".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully