שנה וחצי אחרי שהובילה את המחאה החברתית וקראה לממשלת ישראל לשנות את מדיניותה, נשאה הערב (שלישי) חברת הכנסת הטרייה סתיו שפיר (העבודה) את נאומה הראשון בבית המחוקקים. "זו זכות גדולה להיות הצעירה ביותר על הבמה המכובדת הזו", פתחה שפיר בת ה-27, שעד מהרה פנתה להתייחס לקיץ 2011 שבו עלתה למודעות הציבורית "הקיץ המופלא הזה היה קיץ של שינוי, מאות אלפי אנשים שיוצאים לרחובות".
"אנחנו, דור שלם, חונכנו להשלים עם הקיים", המשיכה הח"כית החדשה. "לימדו אותנו לשבת בתורים. תורים בבתי החולים, בתחנות האוטובוס, בהמתנה לאבחון, לטיפול, לביטוח הלאומי, בבנק. לימדו אותנו איך לראות אישה זקנה מלקטת ירקות מצחינים מרצפה של סוף יום בשוק ולהסיט את המבט. לימדו אותנו גם איך מריח ליטר דלק בשמונה שקלים, על אורו של אדם מיואש, שכדי לכבות את כאבי חייו, מבעיר את גופו באש", אמרה בהתייחסה למפגין משה סילמן שהצית עצמו בחודש יולי האחרון.
"איפה היינו כשהמדינה הלכה מאיתנו?"
"מבלי שהתכוונו, ואמנם רק לרגע קטן בהיסטוריה, היינו לדור התקווה. דור שמביט לתקווה בלבן של העין, שמזיע תקווה חבר על חברו בהפגנות ובעצרות. שמדבר על סולידריות, צדק ותיקון עולם, גם מתוך שינה, ובעיקר ללא שינה. לא שאלנו איפה הכסף, הרי את זה אנחנו יודעים. שאלנו, אם כבר, איפה אנחנו, איפה היינו בזמן שהמדינה הזו הלכה מאיתנו.
"הרבה אנשים מסתכלים על הרגע הזה עכשיו, שבו אני מנסה לפרום את חוט התיל שעומד בינינו, בין המוחים לפוליטיקאים", אמרה שפיר. "הרבה אנשים מניחים שמדובר באשליה, אולי אפילו בבגידה. זה מובן. הבגידה שבגד מיעוט כוחני ברוב העובד. הבגידה של נבחרי הציבור, שרבים מהם שכחו מהר מי שלח אותם. הבגידה של דור ההורים שלנו, שטיפחו דמיונות בסיפורי גבורה על מדינה אוהבת, אך את מגש הכסף שקיבלו מהוריהם החליטו למכור בשעת משבר. הבגידה שבתחושה שיש שימוש אינטרסנטי בדת ובמורשת שלנו כתירוץ להדרת נשים ואת מי שנטיותיו המיניות או אורחות חייו לא כתובים בדף ההפעלה. של בגידה של מדינה שמקימיה עדיין מתהלכים בין יושביה, ודווקא אצלנו ניצולי שואה ולוחמים אמיתיים לא יכולים ליהנות מזקנה שלמה בארצם".
לסיום הזהירה שפיר: "חברים, המסורת הגדולה של 'כל ישראל אחים' נמצאת בסכנה. גם אם נקרא זה לזה 'אחי' או 'אחותי', לא נטשטש את העובדה המרה הזו. כי לא נהיה אחים רק מכורח המילה, אלא מכורח המעשים. נהיה לאחים ואחיות כשזה יתבטא בחוקים, בתקציבים, במדיניות, כי רק ממצב של שוויון ואתם יודעים את זה, בונים משפחה. וזו זכותנו, חובתנו, לבנות פה בית טוב יותר".