פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גם מופז מודה: לא הכרתי את נושא "האסיר X"

      מי שהיה יו"ר ועדת חוץ וביטחון בזמן התאבדותו של בן זיגייר בכלא, העיד היום כי הוא אמנם לא עודכן, אך "לא חושב שזאת תקלה". בנוסף, הציג יו"ר קדימה את משנתו המדינית

      גם מופז מודה: לא הכרתי את נושא "האסיר X"
      צילום: דניאל בוק, עריכה: יאיר דניאל

      ח"כ שאול מופז, שעמד בראש ועדת חוץ וביטחון של הכנסת בדצמבר 2010, מועד התאבדותו של בן זיגייר בכלא הישראלי, אמר היום כי אין לו "היכרות מוקדמת עם הנושא". במסיבת עיתונאים בה הוצגה תכניתו המדינית נשאל יו"ר קדימה אם בתקופת כהונתו כיו"ר הוועדה, הממונה גם על ועדת המשנה לשירותים חשאיים, קיבל עדכון על פרשת האסיר X, השיב: "אני לא מכיר את המקרה היכרות מוקדמת. מזה אפשר להבין הכל. לא אמרתי שזו תקלה בעיניי".

      כמו רבים במערכת הפוליטית, ובהתאם לתגובת ראש הממשלה בנימין נתניהו, גם מופז אמר כי המשך הנבירה התקשורתית בפרטי הפרשה אינו מועיל. "אני חושב שעיסוק יתר בסוגיה הזו גורם רק נזק. אני סומך על מערכות הביטחון ועל מערכות המשפט שידעו לבחון ולבדוק את זה לעומק". אתמול התוודה קודמו של מופז בתפקיד יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ צחי הנגבי (ליכוד), כי הוא למד על הפרשה מאמצעי התקשורת האוסטרלים. הוא הבהיר כי עצם אי הדיווח לוועדת החוץ והביטחון, או לפחות לעומד בראשה, "מחייב הסדר בין הוועדה לארגוני הביטחון". בראיון לאריה גולן ברשת ב' ציין הנגבי, ששימש כיו"ר הוועדה בזמן מעצרו וכליאתו של זיגייר, כי "היה מקובל שהמוסד לא מסתיר מיו"ר הוועדה וחברי הוועדה המצומצמת מידע". לדבריו, "היה כשל" במקרה של מי שכונה "האסיר X".

      אתמול, ארבעה ימים אחרי שהודתה המדינה כי "אזרח ישראלי שהחזיק גם באזרחות זרה נעצר, הוחזק בזהות בדויה מטעמי ביטחון" הודיעה ועדת המשנה למודיעין בוועדת החוץ והביטחון כי החליטה על "קיום בדיקה אינטנסיבית של מכלול ההיבטים בפרשת העצור שנמצא מת בתאו בדצמבר 2010".

      "הנושא הפלסטיני חמור יותר מאשר האיום האירני"

      אף שנושא זיגייר היה זה שמשך את מרבית תשומת הלב, הוקדשה מסיבת העיתונאים כאמור להצגת תוכניתו של מופז להסדר מדיני עם הפלסטינים. בבסיס התוכנית, שהוצגה כבר ב-2009 ובחודשים האחרונים עודכנה לאור השינויים האזוריים. לפיה התוכנית - ישראל, בגיבוי ארה"ב והקהילה הבינלאומית, תחל במשא ומתן על הגבולות והסדרי הביטחון - שיובילו להסדר ביניים של הכרה במדינה פלסטינית בגבולות זמניים על 60% משטח הגדה. זאת, תוך שמירה על גושי ההתיישבות והחלת חוק פינוי פיצוי למתנחלים בהתנחלויות המבודדות.

      "הזמן לא פועל לטובתנו - לא לטובת ישראל ולא לטובת הפלסטינים", אמר מופז. "הדבר הזה חמור מהאיום האירני, וצריך לעשות כל מאמץ כדי שהתהליך הזה יתחיל ולא נגיע למצב של מדינה דו לאומית". לדברי מופז, "החשש ההולך וגובר שהחמאס ישתלט על הרשות קיים. ישראל חייבת לחתור למשא ומתן, ולהניח תוכנית על מנת להתקדם מול הפלסטינים, משום שמציאות של אי ודאות ואי יציבות עלולה להוביל להידרדרות עד כדי אינתיפדה שלישית". לדברי מופז, התוכנית המדינית שלו היא "החלופה היחידה שנמצאת היום על השולחן לצורך משא ומתן פרגמטי ומעשי עם הרשות". האינטרס העליון, לפי תוכנית מופז, הוא שמירה על צביונה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בגבולות ברי הגנה, ובשבועות הקרובים הוא מתכוון להציג אותה שוב בפני ראשי הסיעות בכנסת והח"כים החדשים.

      תוכניתו המדינית הראשונית של מופז הוצגה כאמור כבר לפני ארבע שנים, אך מאז, כדברי מופז, "מציאות האזורית השתנתה באופן דרמטי" - לרבות הפיכתה של אירן למדינת סף גרעינית, היחלשותה של הרשות הפלסטינית והתחזקותו של חמאס, השינויים במצרים, חוסר היציבות בסוריה ועוד. מופז התריע כי "העובדה שבארבע השנים האחרונות לא היתה יוזמה ישראלית יצרה מציאות בו ישראל נתפסת כסרבנית מו"מ". "בהיעדר יוזמה ישראל עלולה לעמוד בפני בידוד מדיני, הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית והסדר כפוי, הגברת תהליכי דה לגיטימציה, הטלת סנקציות כלכליות, וחשש מעימות אלים בזירה הפלסטינית".

      לפי התוכנית, ישראל צריכה לנקוט בשלושה מהלכים לסיום הסכסוך: כינוס ועידה אזורית בחסות ארה"ב והקוורטט על מנת להתניע את השלב הראשון במו"מ. בשלב השני - דיון על הסדר ביניים בו ישראל תכיר במדינה פלסטינית על 60% משטחי הגדה, שתשלוט על כ-99% מהאוכלוסיה הפלסטינית ותאפשר רציפות קרקעית בין חלקי הגדה. על גושי ההתיישבות - גוש עציון, מעלה אדומים, אריאל ומערב השומרון יוחל החוק הישראלי במקביל לכינון המדינה הפלסטינית, תוך חילופי שטחים בשיעור של עד 10%, ואילו לגבי ההתנחלויות המבודדות יחוקק חוק פינוי פיצוי.

      שאול מופז מציג את תכניתו המדינית, פברואר 2013 (דרור עינב)
      "העובדה שבארבע השנים האחרונות לא היתה יוזמה ישראלית יצרה מציאות בו ישראל נתפסת כסרבנית מו"מ". מופז מציג את תוכניתו המדינית, היום (צילום: דרור עינב)

      בעתיד, כך לפי תוכנית מופז, המדינה הפלסטינית תכלול גם את רצועת עזה, מרגע שהשלטון הפלסטיני הנבחר יוכל למשול בה. רק בשלב השלישי יחל דיון על הסדר הקבע - על נושאי הליבה של ירושלים, בקעת הירדן והפליטים, תוך הכרה הדדית בסופיות התביעות והסכסוך, הכרה בין המדינה הישראלית והפלסטינית והכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. "היה והפלסטינים ידחו את היוזמה הישראלית", אמר מופז, "על ישראל לשקול צעדים אחרים שמונעים היגררות למציאות של מדינה דו לאומית". "ישראל חייבת לשקול בסל התרחישים שלה את האפשרות שהפלסטינים ימשיכו להתנגד להגעה לשולחן הדיונים. ישראל תידרש לשקול את סיפוח הגושים וקביעת גבול מזרחי של מדינת ישראל, והחלה מיידית של חוק פינוי פיצוי על כל שאר השטח שמחוץ לגושים".

      במסיבת העיתונאים נשאל מופז לגבי המגעים הקואליציוניים, והשיב כי לאחר פגישת צוותי המו"מ של קדימה והליכוד ופגישה שלו עם ראש הממשלה, עדיין אין הסכמות על קווי היסוד של הממשלה הבאה. עם זאת, הוא הבהיר כי הוא תומך בקואליציה רחבה ככל האפשר. בהתייחס לכניסה אפשרית לממשלה לאור אזהרותיו בנושא האירני אמר מופז כי "בשנה שעברה הסוגיה האירנית הייתה על סדר היום - זה לא סוד. מאז שאובמה נבחר לכהונה שנייה יש בהירות גדולה והתחייבות משמעותית יותר מארה"ב למנוע מאירן יכולת גרעינית ויש הבנה עמוקה ביותר בישראל שההובלה האמריקאית היא הנכונה".

      פרשת האסיר X: כל הכותרות
      ”זייגיר נעצר כי הדליף מידע על מבצע חשאי באיטליה”
      התביעה באוסטרליה: לא נחקור את הביון לגבי זיגייר
      שכני ”האסיר X”: ”אשתו הייתה תחת אבטחה תקופה ארוכה”