פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מקלט לגברים מכים בסכנת סגירה: "שולחים אותם לרחוב"

      בית של"ב בחיפה נותן קורת גג לגברים שהורחקו מבתיהם - שלב ראשון בטיפול בהתנהגותם האלימה. כעת ממאנות הרשויות להעביר תקציב להפעלת הבית והוא צפוי להיסגר כבר בשבוע הבא

      מקלט לגברים מכים בסכנת סגירה: "שולחים אותם לרחוב"
      כתבתה של דנה ויילר-פולק; צילום: ערן גילווארג, עריכה: יאיר דניאל, טל רזניק

      גברים אלימים שהורחקו מבתיהם ימצאו עצמם ברחוב בתוך כמה ימים, אם עיריית חיפה ומשרד הרווחה לא ימצאו את הדרך לממן את יתרת התקציב להפעלת ההוסטל שאליו הם מגיעים ברגע הקשה בחייהם - לאחר שקיבלו צו הרחקה מהבית. העירייה והמשרד מגלגלים זה על זה את האחריות ל-200 אלף שקלים בשנה שחסרים להפעלת המקום, המעניק קורת גג וטיפול ראשוני לגברים אלימים וכך מסייע למאות משפחות בשנה.

      בית של"ב (בית שהייה למורחקי בית) בחיפה הוקם לפני שלוש שנים וחצי במטרה לקלוט גברים אלימים שהוצאו מבתיהם או נשלחו למקום על ידי בית משפט בשל אירועי אלימות. הבית, שיכול לקלוט עד 15 גברים בו זמנית, מספק את הצורך הבסיסי ביותר לאדם שהוצא מביתו - מקום מגורים. הגברים, שמגיעים למקום במצב של משבר, זוכים לתמיכה ולטיפול ראשוני כדי שיוכלו לאחר מכן לעבור להתמודדות יסודית יותר עם בעיית האלימות.

      קבוצת תמיכה לגברים אלימים בהוסטל העומד בסכנת סגירה, פברואר 2013 (ערן גילווארג)
      עזרה ראשונה בעת משבר. בית של"ב בחיפה (צילום: ערן גילווארג)

      "אמרו לי שפגעתי המון בילדים שלי, שהייתי אלים. יכול להיות. אבל באתי לפה מרצוני, לבד, לחפש איפה הבעיה ומה הבעיה והיום אני רק רוצה להגיד לאשתי ולילדיי סליחה על הכל. קשה לי אבל אני לא מוותר" אומר א', השוהה בבית של"ב זה חצי שנה, אחרי שהתנהגותו האלימה גרמה לאשתו לבקש צו הרחקה. "הגעתי לכאן והתחלתי טיפול יומיומי, התחלתי להבין מה לא בסדר איתי. שמעתי כאן סיפורים מאנשים ונרקמה ביננו חברות של הבנה, של קשיים, והרבה הרבה עצב אך יחד עם זה הרבה שמחה שכל אחד מאתנו היה חוזר לביתו בהצלחה".

      "גבר מורחק מהבית ואין לו איפה להיות"

      זה כמה חודשים מנסים עובדי המקום למצוא פתרונות יצירתיים להמשך הפעלתו של הבית, ובהם החתמה על עצומה ושליחת קול קורא לח"כים, ללא הצלחה. בחודש שעבר קיבלו העובדים מכתבי פיטורים. "מעולם לא היה ויכוח ולא עלתה שאלה על רמת השירות והמקצועיות של המקום, כך שמדובר אך ורק בעניין תקציבי", אומר גיא יוחאי-רוטמן, עובד סוציאלי בבית, שמתקשה לקבל את ההחלטה. "אני לא יודע איך מכמתים את העבודה שלנו למספרים, אך הבית נולד מתוך רצון לתת מענה למצב הקשה ובלתי אפשרי בו גברים מקבלים צו הגנה או הרחקה ואין להם איפה להיות. הם לא יכולים לחזור הביתה ולחלקם אין מענה אחר. ברמה מקצועית וטיפולית מצב זה מגביר את רמת המסוכנות ואנו פועלים באופן ממוקד ללקיחת אחריות מצד התוקף והפחתת המסוכנות. סגירת המקום משמעותה גבר כזה ברחוב ללא מענה ברגעים הקריטיים".

      רוטמן-יוחאי נאלץ לבשר השבוע את הבשורות הקשות לגברים בבית. "המדינה הזו מטומטמת אם היא לא מבינה שגבר שמקבל צו הגנה נמצא בכזה חושך כבד וזו נקודת האור היחידה", אמר אחד המטופלים בבית. "המקום נותן מקום לישון, מקום בו מישהו מקשיב לך ויותר מזה - מישהו שרוצה לעזור לך והכל ברגע הכי קשה שלך. אין לזה מחיר".

      לא רק האישה המוכה צריכה טיפול

      אלפי גברים מורחקים מבתיהם בהליך אזרחי באמצעות בתי משפט לענייני משפחה, לאחר שהאישה מבקשת צו הגנה בשל חשש לחייה. גברים אלו יכולים להגיע לבית, בנוסף לגברים שהושמו במעצר בשל אלימות. גברים אלו נשלחים לבית לתקופה של ארבעה חודשים לאחר ששופט קובע כי ניתן לבחון בעבורם אפשרות של מסגרת שיקומית-טיפולית. בשנות פעילותו המעטות טיפל הבית באופן ישיר בכ-200 גברים מחיפה והאזור. חלקם ממשיכים לקבל טיפול באמצעותו אף שכבר אינם שוהים בו. במקביל, טופלו באופן עקיף מאות רבות של נשים וילדים. מרבית הגברים שמגיעים לטיפול שוהים בבית בין ארבעה לשישה חודשים, בהם הם מקבלים טיפול אינטנסיבי. לאחר תקופה זו הם עוברים לקבלת טיפול בקהילה.

      הפרויקט הייחודי, שנחשב מצליח מאוד, יצא לדרך מתוך תפיסה לפיה אלימות במשפחה היא בעיה חברתית שמחייבת התייחסות מערכתית. בנוסף לטיפול באישה המוכה או המאוימת יש להתייחס לכל בני המשפחה – לילדים החשופים לאלימות וכן, גם לגברים המכים. אך כעת, כאמור, המשך הסיוע מוטל בספק.

      בקבוצת טיפול שנערכה השבוע בבית דיברו הדיירים על החלטת עיריית חיפה ומשמעותה. "לאן ילכו עכשיו אלפי אנשים?", תוהה אחד הדיירים, "אנשים שיש להם בעיות של אלימות ילכו לרחוב חודש, חודשים, ואז יחזרו הביתה ועוד פעם יחזרו אלימות, אם יגיע לרצח, למי יפנו את מי יאשימו?". וא' מוסיף: "האם כסף חשוב יותר מחיי אדם, לזה הגענו? לזה הגיע המוסר?".

      "זה מצב אבסורדי ובלתי נתפס כשבוחרים לשלוח את הגברים האלה חזרה למקומות מהם באו ולא להשקיע עוד קצת בעבודה שלנו שמובילה לשיקום וחזרתם לקהילה ולשוק התעסוקה", אומר יוחאי-רוטמן. "הושקעו כאן כל כך הרבה משאבים באיתור בית, בשיפוץ, בהתאמתו לצרכים וככה במחי יד מחליטים לסגור. זה חלק ממדיניות גדולה יותר של הסרת אחריות המדינה משירותי הרווחה, כשבסוף הכל חוזר אלינו בצורה של הפרטה עם רמת שירות נמוכה. עד אז המדינה תפגוש את כל הגברים שלא יטופלו כאן בבתי הכלא, ואת הנשים והילדים בטיפולים או במוסדות שיעלו הרבה יותר, זאת כמובן אם לא יהיה תסריט קשה יותר".

      הוסטל לגברים אלימים העומד בפני סגירה, פברואר 2013 (ערן גילווארג)
      חסרים 200 אלף שקלים בשנה. הבית בחיפה (צילום: ערן גילווארג)

      במשרד הרווחה מסירים אחריות ואומרים: "ההחלטה התקבלה על ידי עירית חיפה ולא על ידי המשרד. משרד הרווחה גיבש תעריף עבור הפעלת הדירה ואף הוקצה תקציב ראשוני עד אשר יעבור תקציב המדינה. עירית חיפה אינה מוכנה לשאת בעלות הגרעון הצפוי".

      ואילו בעיריית חיפה טוענים כי מדובר בפרויקט ארצי של משרד הרווחה המשרת את כל תושבי הארץ ומכאן שהוא האחראי לתקצובו: "השירות הניתן על ידי בית של"ב חיוני וחשוב ביותר במתן מענה וטיפול לגברים המורחקים מהבית בשל אלימות במשפחה. לא ניתן לקיים שירות חשוב זה ללא תקציב הולם ואין לצפות כי עיריית חיפה תממן או תסבסד שירות למי שאינם תושבי חיפה. לאור כל אלה תובעת מערכת הרווחה בעיריית חיפה ממשרד הרווחה תקצוב מותאם להוצאות הכורכות בהפעלת מסגרת זו. יצוין כי ראשי מערכת הרווחה בחיפה פועלים מזה יותר משנה מול משרד הרווחה בניסיון להסדיר את הנושא. אנו מקווים כי התקציב המתאים יאושר לצורך המשך הפעלת בית של"ב".

      לפנייה לכתבת: danawp@walla.com

      לקריאה נוספת:
      מחוליי ההפרטה: הבית הסיעודי בקיבוץ מעוז חיים ייסגר?
      ישראל 2011: 520 אלף משפחות בשירותי הרווחה
      פדופילים משתחררים מהכלא - ואיש לא מפקח עליהם