משהו חדש מתחמם בנגמ"ש: חברי הבית היהודי עדיין לא יודעים האם יישבו בממשלה הבאה של בנימין נתניהו, אבל בתוך המפלגה כבר נפתח קרב בין המועמדים השונים בשאלה מי יהיה השר השלישי מטעם המפלגה. המועמד הראשון לתפקיד הוא ח"כ ניסן סלומיאנסקי, שזכה במקום הראשון בבחירות המקדימות של המפלגה ושובץ במקום השני ברשימת הבית היהודי לבחירות לכנסת ה-19. מנגד ניצבים ח"כ אורי אורבך וח"כ אבי וורצמן, מספר 8 ברשימה הרואה עצמו מועמד ראוי. "הם מתקוטטים על צעצוע שעדיין לא קיים כמו בארגז חול של גן משחקים", אמר איש מרכז מפד"ל ותיק.
הבעיה המרכזית היא שיו"ר המפלגה, נפתלי בנט, לא יהיה זה שיקבע את זהות השר השלישי, אלא 1,080 חברי מרכז המפד"ל, שלפי תקנון המפלגה הם אלה שיכריעו בסוגיה. בנט רשאי להציג בפני חברי המרכז את המועמד המועדף עליו לתפקיד, אך ההחלטה בנושא נמצאת בידיהם. בפועל, בנט יכול למצוא עצמו מובך אם מרכז המפלגה יצביע בניגוד לדעתו עבור מועמד אחר. בהסכם האיחוד בין "האיחוד הלאומי" לבין הבית היהודי נקבע כי בתיק הבכיר יזכה בנט. התיק הבא משוריין עבור מספר 2 ברשימה המשותפת ח"כ אורי אריאל, ואילו התיק השלישי, מיועד לאיש הבית היהודי.
העובדה שבנט עצמו עדיין לא יודע אם אכן יישב סביב שולחן הממשלה, לא מפריעה למועמדים לעסוק באופן אינטנסיבי בתיק השלישי. המועמדים עורכים חוגי בית, מפעילים עובדים מטעמם ופועלים לשכנוע חברי המרכז שיצביע עבורם, גם אם ההצבעה עומדת בניגוד לרצונו של בנט. קהל היעד הוא ראשי סניפים, עסקנים, חברי מועצות ופעילים. סלומיאנסקי, הנחשב לעסקן פוליטי בולט בקרב הציבור הדתי-לאומי, רואה עצמו כמועמד הראוי לתפקיד. הקדנציה הקרובה תהיה הרביעית שלו בכנסת והוא מוערך מאוד בקרב תומכי המפלגה. כמו כן הוא נחשב לאיש החזק במרכז המפלגה. הבעיה המרכזית של סלומיאנסקי היא שבגילו "המופלג", 66, הוא נחשב להיפך המוחלט מהרוח הצעירה שבנט הביא עמו למפלגה, ורבים רואים בו כנציג מפד"ל הישנה שעבר זמנה.
הערכה: בנט ימליץ על אורבך
ח"כ אורי אורבך הוא איש תקשורת לשעבר שגם רואה עצמו כמועמד מתאים לתפקיד מיניסטריאלי, על אף שנבחר רק במקום השלישי בפריימריז של המפלגה, אחרי איילת שקד - שוויתרה על תפקיד שרה. אורבך נחשב לדמות מוערכת בציבור הדתי וגם בקרב החילונים בזכות עברו העיתונאי, אך כוחו במרכז המפלגה - חלש. בשבועיים האחרונים פועל אורבך במרץ כדי לחזר אחר חברי המרכז ועסקני המפד"ל לדורותיהם בתקווה לשכנע אותם להצביע עבורו. למזלו של אורבך, יותר מ-40% מהחברים הם צעירים מתחת לגיל 40, שהתפקדו בבחירות האחרונות עבור בנט. המועמד השלישי, אבי וורצמן, הוא חבר כנסת טרי שכיהן עד לאחרונה כסגן ראש העיר באר שבע. וורצמן רואה עצמו מועמד מתאים לאור ניסיונו המוניציפאלי בטיפול בתקציב של 200 מיליון שקלים, כמחזיק תיק הרווחה בבירת הנגב. בדומה לסלומיאנסקי, וורצמן מקובל על חברי מרכז המפלגה, אבל יש מי שתוקף אותו בחריפות. "עוד לפני שישב דקה בכנסת הוא כבר רוצה להיות שר בממשלה, אי שם מהמקום השמיני - שיירגע קצת. הוא עוד לא יודע את הדרך לירושלים", אמר פעיל מרכזי.
לפי שעה הקרב בין השלושה מתנהל בדרכי נועם, ללא מתקפות אישיות או הטלת רפש הדדית - אך כל זאת נתון לשינוי בכל רגע. הטונים יעלו ככל שתתקרב המפלגה לשולחן הממשלה. המצב הנוכחי מעמיד את בנט בבעיה קשה, כיוון שבתום המשא ומתן הקואליציוני עם נציגי הליכוד-ביתנו הוא חייב להציע את המועמד שלו לתפקיד השר השלישי מטעם המפלגה, אם אכן הוא יקבל תיק שלישי בממשלת נתניהו. סביר להניח שוורצמן, על אף שאיפותיו, יפרוש מהמרוץ לבקשתו של בנט. לפיכך יישארו בהתמודדות סלומיאנסקי ואורבך, זה מול זה - "קרב המשופמים" על תיק זניח. עד כה בנט נמנע מלהיכנס להתכתשות הזו, אך ראוי לציין כי בין שני המשופמים קיימת מערכת יחסים טובה. בנט עסוק כעת במשא ומתן הקואליציוני, אך בסופו של דבר יצטרך להתמודד עם הסוגיה. על פי הערכות, אורבך יהיה המועמד של בנט, כיוון שהוא זה ששכנע את יו"ר הבית היהודי להיכנס לפוליטיקה, תמך בו לאורך כל הדרך והוא נחשב למקובל בקרב הציבור הרחב. כיוון שסלומיאנסקי מקובל מאוד בקרב חברי המפלגה והוא בעל ניסיון פוליטי רב יותר מאשר אורבך, תיתכן אפשרות של פשרה, כגון שני תפקידי סגן שר לשני המתמודדים. בכיר במפלגה מביט על הקרב מהצד במבוכה קלה ומסביר כי "מה שאנחנו רואים זה שרידים של פוליטיקה ישנה. ההתגוששות הזאת היא לא הרוח שנפתלי הביא".
