וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קצין איסוף: צה"ל הוא באמת הצבא המוסרי בעולם?

8.2.2013 / 12:00

הזירה המשפטית הפכה מזמן לזירת לחימה לכל דבר והפרקליטות הצבאית היא "כיפת הברזל" של מפקדי צה"ל. חודשים ספורים לאחר עמוד ענן, האם אנחנו עומדים בפני דו"ח גולדסטון 2?

שעות ספורות אחרי שהרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, קיבל עיטור כבוד על פועלו מראש המטות המשולבים של צבא ארה"ב, הגנרל מרטין דמפסי, בשם נשיא ארצות הברית ברק אובמה, התראיין למספר כלי תקשורת זרים פרופ' מוקהיימר אבו סעדה, מרצה למדעי המדינה מאוניברסיטת אל-אזהר בעזה ומתח ביקורת על ההחלטה האמריקאית. לגישתו, במקום להעניק לו מדליה, ראוי לדבר על רא"ל גנץ בהקשר של העמדה לדין פלילי בבית הדין בהאג על "הפשעים" שהתחוללו במבצע "עמוד ענן".

עיטור כבוד הוענק בשם נשיא ארצות הברית, לראש המטה הכללי, רב- אלוף בנימין (בני) גנץ במהלך ביקורו בוושינגטון על ידי יושב- ראש המטות המשולבים, גנרל מרטין אי. דמפסי', ינואר 2013. דובר צה"ל
הגנרל מרטין דמפסי מעניק את עיטור הכבוד לרמטכ"ל גנץ, השבוע/דובר צה"ל

גישתו של פרופ' אבו סעדה, מרואיין מאוד פופולרי בכלי תקשורת מערביים ואיסלמיים, מייצגת דעה שהולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות, לא רק ברצועת עזה ובגדה המערבית אלא גם בקרב ארגוני זכויות אדם ברחבי העולם ובישראל. גם דיפלומטים בכירים הביעו תמיכה ברעיון לפיו יש לתקוף את ישראל, לא באמצעות טילים אלא באמצעות תביעות משפטיות שעשויות להסב לה נזקים קשים במישור החברתי, מדיני, כלכלי, פוליטי ואקדמי.

מאחורי המגמה הזו עומד ציבור פלסטיני גדול שמתניע מהלכים ברחבי הגלובוס נגד ישראל. כדי לאמוד את היקף התופעה, נדרש להבין כי ברשות הפלסטינית וברצועת עזה מתקיימת פעילות אקדמית ענפה, בין היתר בתחום מדעי המדינה והמשפט. באוניברסיטת אל-אזהר שנפתחה בשנת 1991 ברצועת עזה בהוראה של יו"ר הרשות הפלסטינית דאז יאסר ערפאת, קיימות 12 פקולטות, ביניהן פקולטה ללימודי הנדסה, חקלאות, כלכלה, משפטים ומדעי הרוח. באוניברסיטה מלמדים 275 מרצים ובשנת 2011, למשל, קיבלו 18 אלף סטודנטים את תעודת ההסמכה לתואר ראשון.

פלסטינים ליד הריסות בבית להיא לאחר תקיפת צה"ל במסגרת מבצע "עמוד ענן", נובמבר 2012. רויטרס
פלסטינים בעזה לאחר הפצצה של צה"ל במהלך מבצע "עמוד ענן"/רויטרס

המגמה האנטי-ישראלית צברה תאוצה בתחילת העשור הקודם בוועידת דרבן הראשונה: ועידת האו"ם נגד הגזענות ושנאת הזר, שייחסה מעשים קשים והפרות בוטות של זכויות אדם לישראל. בתום הוועידה, הכריזו הארגונים החוץ-פרלמנטריים מלחמה משפטית של ממש על ישראל שהגיעה לשיאה אחרי מבצע "עופרת יצוקה" בעקבות דו"ח גולדסטון. אחר כך, הוגשו בזו אחר זו תביעות נוספות ונעשו ניסיונות להטלת חרם על תחומים שונים בישראל, ביניהם על האקדמיה ומוצרים מהשטחים, הכרזה על קצינים בצה"ל ופוליטיקאים בישראל כפושעי מלחמה ועוד.

ועדת טירקל, שפרסמה השבוע את חלקה השני בין היתר על פעילות חיל הים במשט הטורקי, ניסתה למנוע מערכה משפטית רחבה שהחלה בטורקיה נגד המדיניות הישראלית, לא רק על סיפון ספינת ה"מאווי מרמרה" אלא על עצם המצור הימי.

הרס בעיר עזה בעקבות תקיפת צה"ל, 19 נובמבר 2012. רויטרס
צה"ל החל בבדיקת 70 אירועים שונים במבצע "עמוד ענן" במהלכם נהרגו אזרחים חפים מפשע/רויטרס

הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, הביע שביעות רצון מהממצאים. השבוע הוא התבטא בנושא במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב ואמר כי המסר העיקרי והחשוב שעולה מדו"ח טירקל הוא שכלל מנגנוני החקירה שקיימים בצה"ל לבדיקת תלונות בדבר הפרות דיני לחימה בישראל, תואמים את כללי המשפט הבינלאומי. כך גם טען הפרקליט הצבאי הקודם, אלוף (במיל') אביחי מנדלבליט, שבימים אלו כותב דוקטורט על לוחמת משפט בהנחיית המשפטנית פרופ' יפה זילברשץ. אין ספק כי מערכת המשפט הצבאית קיבלה תעודת הכשר בגיבוי משפטנים משקיפים בעלי שם בינלאומי.

החלטה זו איננה פותרת את צה"ל מהשאלה מדוע הוא חוקר את עצמו והרמטכ"ל רא"ל גנץ, לשעבר הנספח הצבאי בוושינגטון שעסק רבות בסוגיות אלו, הנחה לאחרונה לבחון הקמת גוף מטכ"לי עצמאי לבחינת אירועים דומים. יצוין, כי בהנחיית אלוף עפרוני החלה בדיקת 70 אירועים שונים במבצע "עמוד ענן" במהלכם נהרגו אזרחים חפים מפשע ובשבועות הקרובים יוגשו המסקנות לעיונו ולקראת הכרעה האם להגיש כתבי אישום נגד האחראים.

ועדת טירקל הדגישה את עצמאותו של הפצ"ר ואת אי-כפיפותו לדרגים הפיקודיים בצבא. טירקל הדגיש כי הפצ"ר לא כפוף מקצועית לרמטכ"ל אלא ליועץ המשפטי לממשלה. לפיכך, טירקל מחזק את עצמאות שיקול הדעת של הפצ"ר, אשר גם על פי פקודות הצבא "אין עליו מרות זולת מרותו של הדין". זה גם מסביר את ההחלטה של אלוף עפרוני לפנות ישירות ליועמ"ש בעניין פתיחה בחקירה פלילית נגד הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (במיל') גבי אשכנזי, ועוזרו לשעבר אלוף-משנה ארז וינר על רקע ממצאי פרשת מסמך הרפז מבלי לעדכן את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון. אלוף עפרוני סימן באופן ברור את גבולות מרחב קבלת ההחלטה שלו, מה שלא היה נראה ברור עד לכניסתו לתפקיד בשל הקשר הדוק בין מנדבליט לאשכנזי.

הביקורת נגד מנדלבליט

אלוף (במיל') מנדלבליט קובע בעבודת הדוקטורט שחוקרת לוחמת משפט (כלומר - אחריות משפטית במלחמה. א"ב) כי העובדה שנהרג חף מפשע במהלך פעילות מלחמתית או א-סימטרית אין משמעותה שבוצע פשע מלחמה. ראשית, יש לבדוק את התהליך בכלים רגילים ולא מיד בתהליך פלילי. בצה"ל העריכו את הקביעה אך באותה נשימה מתחו עליו ביקורת כשמיהר למקד את אש הביקורת נגד מפקד חטיבת גבעתי לשעבר, אלוף-משנה אילן מלכא, שעד היום לא קודם בדרגה למרות שהוגדר כקצין מוערך ומצטיין. בשל כך, נראה שבדו"ח טירקל נכתב כי ראוי להגביר את הפיקוח של המערכת האזרחית על המערכת הצבאית. מנדלבליט, שבג"ץ הפך פעם אחת החלטה משפטית שלו, טוען להגנתו כי הקשר ההדוק בין הפרקליטות הצבאית לפרקליטות המדינה נשמר ולראייה הוא העביר חלק מהבדיקות וממצאי החקירות של מבצע "עופרת יצוקה" לבחינת פרקליטות המדינה אותם הגדיר "האח הגדול שלנו".

הביקורת הגדולה על מנדבליט הגיעה עם הכוונה למנות יועצים משפטיים ברמת החטיבות והאוגדות במהלך לחימה. הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי התנגד, אך כשמנדלבליט התעקש ואיים "אל תבכה אחר כך", התרצה אשכנזי והציב יועצים משפטיים ברמת האוגדה לקראת מבצע "עופרת יצוקה". מדבריו של מנדבליט משתמע כי הוא איננו חושב שצה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם מאחר וידנו קלה על ההדק, אך הוא חושב בהחלט כי אנחנו מוסריים לפחות כמו האמריקאים. יש לציין כי סוגיית היועצים המשפטיים נבחנה גם על ידי האמריקאים ולראייה הם החליטו להציב יועץ משפטי ברמת החטיבה, ובחיל הנחתים (המארינס, א"ב) להציב יועץ ברמת הגדוד.

האמריקאים בפירוש יותר מוגבלים מצה"ל בעת לחימה. שיא ההגבלה קיימת בצבא הבריטי שהציב למפקדיו הנחיות חדות לדיני מלחמה ומנגד עונשים בהתאם למי שייפר אותן. ניתן להניח, כי ההבדל בפריסת היועצים המשפטיים נובע מהבדלים בין הצבאות האמריקאי והישראלי, בין השאר בגודל היחידות האורגניות, סוגי המשימות שלהן והפריסה של צבא ארה"ב בכל רחבי הגלובוס. גם ועדת וינוגרד שהוקמה בעקבות מלחמת לבנון השנייה קבעה, בין היתר, שלא נכון שיהיו יועצים משפטיים שייעצו למפקדים ברמת השטח.

אם מאמצים את הקביעה הזו אז ברור שרמת הפיקוד ומעלה זה לא "שטח" ולכן הם יקבלו ייעוץ משפטי, ומנגד, ברור שחטיבה ומטה זה כן "שטח" ולכן לא יקבלו ייעוץ משפטי באופן ישיר. אך עדיין המתח בין הייעוץ המשפטי למפקדי השטח קיים והוא כנראה מובנה בשל השקפות עולם שונות שיש ללבן אותן. עו"ד דנה נוף שייצגה בדיוני המעצרים את הלוחם אביתר גדסי פקודו של סגן אדם מלול שהורשע בהתעללות בפלסטינים בעת מעצר מצדדת בדעת המפקדים ובנכונותו של מפקד חטיבת כפיר דאז, אלוף-משנה איתי וירוב להעיד לטובת סגן מלול שטען בחצי פה כי אלימות חלקית מקובלת בעת המעצר. לדבריה, לכאורה לא נכון היה מצד אלוף פיקוד מרכז דאז גדי שמני והפצ"ר דאז אביחי מנדבליט להתערב בעדותו של וירוב, לנזוף בו ולאחר מכן לגרום לו לשנות את גרסתו. "אני מאמינה שצה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם אך גם בצבא המוסרי בעולם יש חריקות מידי פעם", הוסיפה עו"ד נוף.

דו"ח גולדסטון - הסיבוב השני?

גורמים בכירים במערכת המשפט הצבאית מעריכים כי אם הדרגים השונים בצה"ל לא יפנימו שמדינת ישראל ניצבת מול מערכה משפטית גלויה וסמויה שתוקפת בין היתר את צה"ל וימשיכו להתנגש בחלק מהחלטות היועצים המשפטיים, עשוי דו"ח גולדסטון לחזור בשינוי אדרת. יש כיום מפקדי חטיבות בצה"ל שחושבים כי מקומו של הייעוץ המשפטי הוא עד לתחילת המבצע ומרגע שהחל המבצע הצטמק המנדט שקיבלו מאחר ומדובר במערכה שמרביתה א-סימטרית. דרגי השטח מקבלים "חינוך משפטי" בכל רמות ההכשרה בצה"ל הכולל הרצאות, הכשרות ותרגולים בתחום דיני הלחימה, כאשר המפקדים הם אלו המצופים ונדרשים להטמיע את אשר למדו בקרב חייליהם.

הריסות ברצועת עזה לאחר תקיפות צה"ל במבצע "עמוד ענן", נובמבר 2012. רויטרס
בניין מגורים שנהרס בעקבות הפצצת חיל האוויר בעזה במבצע "עמוד ענן"/רויטרס

חלק מהמפקדים בוחן את המבצע האחרון בעזה ומתגאה בתוצאות אך שוכח כי לא היה תמרון קרקעי ובניגוד למבצע "עופרת יצוקה", בנק המטרות היה כה רחב ובכך מוזערו הטעויות הקריטיות שעשיות היו להביא למספר אזרחים נפגעים גדול יותר. אסור לשכוח שהלחימה מהאוויר ומהקרקע במבצע "עופרת יצוקה" נמשכה יותר משלושה שבועות אך הלחימה המשפטית ארכה שלוש שנים עד לסגירת התיק על ידי בית הדין בהאג.

ימים ספורים לאחר תום מבצע "עמוד ענן", דיבר פרופ' אבו סעדה על ניחוח של ניצחון לאחר שחמאס הצליח לפגוע באמצעות טילים בתל אביב, בניגוד לכישלון של חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה. זו הלשון הפלסטינית הכפולה שמתעתעת בחלקים מהעולם המערבי. הלוחמה הא-סימטרית מול ארגוני טרור מתרכזת לפחות בארבעה מישורים: צבאי, מדיני, תקשורתי ומשפטי. הזירה המשפטית הינה "זירת לחימה" לכל דבר אשר יש לה השפעות ארוכות טווח על יכולותיו המבצעיות של צה"ל. מובן כי הפרקליטות הצבאית עומדת בחזית של זירה זו ומנסה להוות "כיפת ברזל" עבור מפקדי צה"ל מפני אפשרות העמדה לדין שלהם בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) או בבתי דין במדינות זרות. תם עידן תקיעת הדגל על הגבעה והאמירה "ניצחתי".

בדובר צה"ל בחרו שלא להגיב לדברים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully