פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הקשר הישראלי של שר החוץ הארגנטינאי

      בישראל זועמים על הקטור טימרמן, שיזם שיתוף פעולה עם אירן בנושא הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה. "כדאי שייזכר בהיסטוריה המשפחתית שלו, כשישראל עזרה לאביו"

      הדיווחים בימים האחרונים על משבר ביחסי ישראל וארגנטינה בעקבות חתימת ההסכם המשותף בין בואנוס איירס לבין טהרן, להקמת "ועדה לבירור אמת" שתחקור את נסיבות הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבירת ארגנטינה ב-1994, התאפיינו בהטחת ביקורת חריפה מצד ישראל כלפי ארגנטינה. השבוע הוחלפו מסרים קשים בין משרד החוץ בירושלים לבואנוס איירס לאור ניסיונם של אנשי משרד החוץ הישראלי להבהיר למקביליהם בארגנטינה את התנגדותה התקיפה של ישראל לכל ניסיון להגיע להסכם עם אירן בנושא הפיגוע, שבו נהרגו 85 בני אדם ומאות נוספים נפצעו. בשבוע שעבר גילו להפתעתם במשרד החוץ כי הסיבה להתחמקויות של ארגנטינה ממתן תשובות ברורות לישראל בסוגיה היא השגת ההסכם עם טהרן.

      שר החוץ הארגנטיני, הקטור טימרמן, (AP)
      שר החוץ של ארגנטינה, הקטור טימרמן (צילום: AP)

      המשבר הדיפלומטי בין ישראל לארגנטינה כלל זימוני שגרירים, שיחות נזיפה והודעות זועמות לתקשורת. מאחורי הקלעים, במשרד החוץ מפנים אצבע מאשימה במיוחד כלפי שר החוץ הארגנטינאי, הקטור טימרמן, שיחד עם עמיתו האירני, עלי אכבר סלאחי, ניצח על המגעים בין שתי המדינות, ובסופו של דבר בישל הסכם עם אירן למורת רוחה של ישראל. כשטימרמן, יהודי במוצאו, דחה השבוע את הביקורת הישראלית וטען כי לישראל אין כל זכות להתערב בנושא - כיוון שבפיגוע בבניין הקהילה היהודית לא נפגע אף אזרח ישראלי, בישראל הגיבו בזעם. "טימרמן הוא כפוי טובה. כשהוא אומר לישראל שלא להתערב כי מדובר באזרחים ארגנטינאים, יש בזה מידה בלתי נסבלת של צביעות", אמר בכיר במשרד החוץ.

      פיגוע במרכז היהודי בבואנוס איירס ב-1994 (AP)
      זירת הפיגוע ב-1994 בבואנוס איירס (צילום ארכיון: AP)

      כדי להבין את הזעם נגד טימרמן, צריך לחזור כמה עשורים אחורה, ולקורותיו של אביו, יעקב (חקובו) טימרמן, עיתונאי בולט ופעיל שמאל בארגנטינה שפעל במחצית השנייה של המאה הקודמת. טימרמן האב הוא גיבור אחת הפרשיות הרגישות והטעונות ביותר ביחסי ישראל וארגנטינה. כמי שהגדיר עצמו כל חייו כ"ציוני סוציאליסטי", טימרמן קיים קשרים נרחבים עם שגרירות ישראל בבואנוס איירס עוד משנות ה-60. במקביל להפגנת תמיכה ברורה בישראל ובציונות בעיתונים ובמגזינים שתחת חסותו, טימרמן הפך למקור ויועץ בעל ערך עבור הדיפלומטים הישראלים בארגנטינה, בשל קשריו עם האליטה הפוליטית והצבאית במדינה.

      באמצע שנות ה-70 המצב השתנה, ובתקופת שלטונה של החונטה הצבאית היה טימרמן האב אחד מכ-1,300 יהודים שנחטפו, נעלמו ועונו על ידי הגנרלים. במשך שנתיים וחצי הוא ישב בבתי כלא ובמעצר בית. משפחות הנעדרים והעצירים הפוליטיים שהתגוררו בישראל פנו אל ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת, קצינים בכירים בצה"ל ודיפלומטים זרים בבקשת סיוע. ישראל נמנעה מלעסוק בסוגיה באופן פומבי ואף קיימה קשרים צבאיים נרחבים עם שלטון הגנרלים, אך טימרמן היה העציר המפורסם ביותר, ודבר מעצרו הרעיש את ירושלים, כמו גם ערי בירה נוספות בעולם.

      כריסטינה פרננדז דה קירשנר (GettyImages)
      קשרים הדוקים עם נשיאת ארגנטינה ובעלה. כריסטינה קירשנר (צילום: Gettyimages)

      במאמר נרחב שפרסמו החוקרים רענן ריין ואפרים דוידי ב-2009, המוקדש לפרשת טימרמן, תחת הכותרת "מגיבור יהודי לעוכר ישראל: פרשת טימרמן, הממסד הישראלי והעיתונות העברית, נחשפו הדיונים הקדחתניים והפעילות הדיפלומטית הנרחבת של משרד החוץ ושגרירות ישראל בבואנוס איירס לשחרורו, ולאחר 30 חודשי מאסר תיאמו הגנרלים הארגנטינאים את העברתו של טימרמן לידי ישראל. כך, ב-28 בספטמבר 1979 עלה טימרמן על מטוס והתיישב ברמת אביב, והחל להעלות את זיכרונות מהעינויים והחטיפות מימי החונטה על הכתב בספרו "אסיר ללא שם, תא ללא מספר", שהפך בהמשך לרב מכר.

      עיסוק קדחתני בחקירת הפיגוע

      הרומן של טימרמן האב עם ישראל לא נמשך זמן רב - מלחמת לבנון הראשונה גרמה לו משבר אמון חריף עם הציונות וישראל, בין היתר בשל מעצרו של בנו דניאל המתגורר בישראל, שהיה אז חייל מילואים שסירב לשרת בלבנון. במהרה הפך למבקר קולני במיוחד של הממסד. את ראש הממשלה דאז מנחם בגין, כינה "טרוריסט הגורם נזק לעמו". את שר הביטחון, אריאל שרון, הגדיר כ"איש הרוצה להפוך את ישראל לפרוסיה של המזרח תיכון". מגיבור, אסיר ציון, הפך לאישיות בלתי רצויה. בסופו של דבר עזב טימרמן האב את הארץ בטריקת דלת ב-1984, עם התחלפות השלטון, שב לארגנטינה ושם חי עד מותו ב-1999.
      טימרמן הבן - הקטור - התחיל את דרכו גם כן כעיתונאי, ובעקבות חטיפת אביו, יצא לגלות בארצות הברית, שם סיים תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת קולומביה והחל בפעילות נרחבת להגנה על זכויות אדם. אחרי שורה של תפקידים דיפלומטיים בכירים, ב-2010 מונה לתפקיד שר החוץ על ידי נשיאת ארגנטינה, כריסטינה קירשנר. הוא נחשב לאחד האישים המקורבים ביותר לבני הזוג קירשנר, השולטים בארגנטינה בעשור האחרון. טימרמן מתגאה מאוד בזהותו היהודית, ועם היבחרו אמר כי "מינוי שר חוץ יהודי מסמל התקדמות משמעותית של החברה הארגנטינאית, כתוצאה מכל מה שלמדנו מאז הסתיימה הדיקטטורה".

      מאז מונה לתפקיד, טימרמן עוסק בקדחתנות בנושא חקירת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית, על אף שכבר ב-2006 פורסם דו"ח של התובע הכללי בארגנטינה שהטיל את האשמה לפיגוע על בכירים אירנים ועל אנשי חיזבאללה, ששימשו כקבלני הביצוע. ארגנטינה אף פנתה אז לאינטרפול להוצאת צווי הסגרה בינלאומיים נגד המעורבים. את פניותיה של ישראל בנוגע לדיווחים על מגעים עם אירן לקראת חקירה משותפת דחה בעקביות, והתעקש שהחקירה תביא לחקר האמת, שכן הרשויות בארגנטינה יוכלו לתחקר את האזרחים האירנים שהאינטרפול פרסם נגדם צווי מאסר. התייחסותו המבטלת למחאותיה של ישראל השבוע, נתפשה במשרד החוץ כבוטה במיוחד. "כשטימרמן אמר שבהתקפה על בניין הקהילה היהודית לא נפגע אף אזרח ישראלי והקורבנות היו ברובם ארגנטינאים - ולכן ישראל אינה זכאית לדרוש על כך הסברים, כדאי שייזכר בהיסטוריה המשפחתית שלו, כאשר ישראל התערבה למען אביו למרות שהיה אזרח ארגנטינאי", אמר גורם בכיר במשרד החוץ השבוע.

      לקריאה נוספת:
      ארגנטינה: לא נדון עם ישראל על ההסכם עם אירן
      זעם בישראל: אירן תשולב בחקירת הפיגוע בארגנטינה