מרצה בכיר מתריע: "חקר השואה בארץ נמצא בסכנה"

עקב מיעוט הסטודנטים המתמחים בנושא ואפשרויות התעסוקה המוגבלות, מזהיר פרופ' אריה כוכבי מ"משבר חמור", לצד המגמה בעולם לחקר השואה בהקשר כללי של רצח עם ולא כנושא ייחודי

מיכל רשף

חקר השואה בישראל נמצא בסכנה, כך מתריע היום (ראשון) ראש התכנית ללימודי שואה לתואר שני באוניברסיטת חיפה, פרופ' אריה כוכבי, בשיחה עם וואלה! חדשות לרגל יום השואה הבינלאומי. "לצערי יש משבר בנושא לימודי השואה באוניברסיטאות בישראל". לדברי כוכבי, "יש ירידה מדאיגה מאוד במספר הצעירים הישראלים שבוחרים להתמחות בלימודי שואה ולפתח קריירה אקדמית בתחום". לטענתו הדבר נובע משתי סיבות מרכזיות: האחת היא שהלימודים בתחום השואה מחייבים לימודי שפות, ובכלל זה שפות של המדינות שבהן התרחשה השואה, כמו יידיש, רומנית רוסית.

בעיה נוספת שכוכבי מציין היא התעסוקה בתחום לאחר הלימודים. לדבריו, "אנחנו מנסים לפתוח אופציות נוספות לסטודנטים שלנו כמו עבודה במוזיאונים, הדרכת מסעות, כתיבת תכניות לימוד, הדרכת מורים בארץ ובעולם שעוסקים בנושא השואה ועוד. כלומר, יש מגוון של מקצועות שאפשר לעסוק בהם, אבל אנחנו עדיין במשבר מאוד חמור בנושא הזה".

עוד בוואלה! NEWS

יש פתרון אמיתי: הקרם שיעלים לך את כתמי הפיגמנטציה

לכתבה המלאה
"הסיפורים של הניצולים חייבים להיות מושמעים". גטו ורשה (צילום: AP)

"ישראל הייתה בעבר חוד החנית בחקר והוראת השואה, בעיקר בשל העובדה שהחוקרים הבכירים הראשונים היו ניצולי שואה שהגיעו מהמדינות שבהן התרחשה השואה ושלטו בשפות, אבל הזמן עשה את שלו ודור צעיר פחות נשאב לתחום", אומר כוכבי. "אנשים מחפשים יותר מקצועות פרקטיים. כמו כן, מאחר שחקר השואה מתבצע במדינות שבהן האוכלוסייה המקומית הייתה מעורבת בביצוע ההשמדה, המחקרים מוטים במידה רבה". כוכבי מונה בהקשר זה את המדינות הבלטיות שבהן יש מגמה להציג את עצמן כאילו היו הקורבן ולא מחוללי השואה.

לדברי כוכבי, "המחקר מוביל אחר כך למוזיאונים המתמחים בשואה, ומה שהתחולל במדינות הללו מוצג באופן שונה ממה שאנחנו מכירים. הארכיונים במדינות הללו נפתחו, אבל יש מעט מאוד צעירים במערב ששולטים בשפות ויכולים לבצע את המחקרים". בעיה נוספת שכוכבי מציין היא כי במקומות המועטים שבהם נערך מחקר בנושא השואה, התחום נלמד כחלק מתכנית רחבה יותר שמתמקדת ברצח עם ועוסקת בין היתר גם בשואת הארמנים, ברצח העם ברואנדה ובהרג הצוענים, ואיננה מתמקדת בשואת היהודים באופן פרטני. בנוסף, לעתים התכניות קושרות גם את כיבוש העם הפלסטיני לתכנית.

פרופ' כוכבי עסק רבות בניצולי השואה בהיבט הבינלאומי של מחנות העקורים בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה, וכתב מחקרים רבים בנושא משפטי נירנברג וסוגיית הענשת פושעי המלחמה הוא אף משמש כראש המכון לחקר השואה באוניברסיטת חיפה.

השנה נפתחה לראשונה תכנית לתואר שני בלימודי שואה באוניברסיטת חיפה, היחידה מסוגה בישראל. באוניברסיטאות רבות נלמדת השואה כחלק מהחוג להיסטוריה וכקורסים נפרדים, אולם בחוג של כוכבי, מתמקדים התלמידים בלימודי שואה מהיבטים שונים: קולנוע, פסיכולוגיה, היסטוריה, אנתרופולוגיה ועוד.

"הדור האחרון שבו אפשר לדבר עם השורדים"

התכנית כוללת סטודנטים מישראל ומרחבי העולם שלומדים יחדיו בכיתות משולבות. הסטודנטים לומדים לפחות שפה זרה אחת (גרמנית, יידיש, רומנית ועוד) וגם מקבלים ניסיון מעשי ב"יד ושם" ובקיבוץ לוחמי הגטאות. לאחר מכן יוצאים הסטודנטים לסמינרים במדינות אירופה שבהן התרחשה השואה.

התכנית משלבת כאמור סטודנטים ממדינות רבות בעולם (ובהן יוון, אירלנד, ארצות הברית, מקסיקו ועוד) ומושכת אליה קהל מגוון: "אחת מהסטודנטיות שפנו אלינו היא צעירה מרואנדה שהייתה ניצולה של רצח העם במדינה. כל המשפחה שלה נרצחה, היא הייתה בהריון והוחבאה על ידי משפחה מוסלמית. היא גרה כעת בארצות הברית ופעילה למען זכויות אדם", מספר פרופ' כוכבי. "העובדה שסטודנטים כאלה מגיעים לכאן ועוברים שנה שלמה אינטנסיבית מעבר למטרה המרכזית, יש בה מהלך מאוד משמעותי מבחינה ישראלית, כי הסטודנטים האלה הופכים להיות השגרירים שלנו בעולם".

ויקטוריה פרושיו, סטודנטית מפורט לודרדייל, פלורידה, שלומדת בתכנית, סיפרה על הבחירה להתמקד דווקא בשואת העם היהודי: "אני חושבת שזה החלק הגרוע ביותר בהיסטוריה של האדם וזה הזמן המושלם לדבר עליו, כיוון שזה הדור האחרון שבו אפשר לדבר עם שורדים". לדבריה, "אם לא נדבר איתם עכשיו, לא נשמע את הסיפורים שלהם שחייבים להיות מושמעים. אני רוצה להיות דוקטור ולהתמחות ביהודים שהגיעו לדרום אמריקה אחרי השואה. אני קולומביאנית ואני חושבת שזה תחום שלא נגעו בו. אני חושבת שכל סיפור חשוב".

פרושיו מספרת כי תיסע בקרוב לדרום אמריקה על מנת להיפגש עם ניצולים שעדיין חיים שם. "אני חושבת שהסיפור של השואה, במיוחד ביום הזה, צריך להישמע. חבריי ובני משפחתי חששו מהמצב הביטחוני בישראל, אבל ניסיתי להסביר שללמוד כאן נותן לי פרספקטיבה שאין לי בארצות הברית. הרווחתי מאוד מהתרבות כאן, והם הבינו שזה המקום הכי טוב ללמוד בו על השואה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully