פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אלימות נגד מורים: גם בעולם מתמודדים עם התופעה

      אף שהסטטיסטיקה מצביעה על ירידה במקרים של תקיפת מחנכים, לאחרונה דווח על אירועים שהציפו את הבעיה, שגם בחו"ל סובלים ממנה. "תלמידה הכתה אותי פעם בגבי", סיפר מורה בריטי

      מורה אחד בהוד השרון ומורה אחד בצפת חוו השבוע על בשרם את תופעת האלימות נגד מורים. להם לא היה אכפת שהסטטיסטיקה מצביעה דווקא על ירידה במספר מקרי האלימות נגד מורים בשנים האחרונות, או שמשרד החינוך מצהיר תחת כל עץ רענן על מדיניות של "אפס סובלנות" כלפי גילויי אלימות. כאשר אתה שוכב במיטת האשפוז בבית החולים, מספרים ואחוזים לא משפרים את מצב הגוף והנפש.

      מסקר של ארגון המורים שנערך לפני מספר חודשים עולה כי 53% מהנשאלים (403 מורים, המהווים מדגם מייצג של המורים בישראל) דיווחו כי נתקלו באלימות מילולית של תלמיד כלפיהם, 4% דיווחו על אלימות פיזית שחוו מצד תלמידים, ולא פחות מ-23% מהמורים טענו כי היו עדים למקרה של אלימות פיזית מצד תלמיד כלפי מורה. לעתים זה נגמר בוונדליזם "קל", ולעתים, כפי שראינו השבוע, זה נגמר בבתי חולים, מעצרים ובתי משפט. בארבע השנים האחרונות חלה מגמת ירידה בדיווחים על אלימות מצד מורים – מ-58% מהמורים שנתקלו באלימות מילולית כלפיהם ב-2008 ל-53% ב-2012 - אולם המספרים עדיין גבוהים ועומדים על כמחצית מהמורים בישראל. ועם זאת, דרך ההתמודדות של משרד החינוך עם הנושא מהווה דווקא דוגמה למערכות חינוך אחרות ברחבי העולם.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      המחקרים שנעשו בנושא אלימות נגד מורים מעטים (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      פרופ' רמי בנבנישתי מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, שערך מחקרים רבים בנושא אלימות נגד מורים בכלל ואלימות בית ספרית בפרט, מסביר: "צריך לתת מחמאות למשרד החינוך בנושא הזה. מקובל לטעון ששום דבר לא נעשה, אבל אני עוסק בנושא הזה די הרבה ואני מייעץ גם למדינות אחרות ואני מביא את מה שנעשה בארץ כדוגמה, משום שלפני עשור לא הייתה מודעות לנושא הזה ולא הייתה התארגנות והכנה של הצדדים, ובארץ נעשה מהפך בכל ההתייחסות הרצינית והשיטתית לשיפור אקלים בית ספרי. למשל, מבחן המיצ"ב בארץ הוא היחידי בעולם שכולל בתוכו גם מידע על אקלים בית ספרי. כשבית ספר מקבל דו"ח, זה לא רק מתמטיקה ושפת-אם, אלא גם מידע מהתלמידים על רמת האלימות וזה מעלה את זה למקום שבו אפשר להגיע לשיפור בית ספרי בנושא של אקלים. כמו כן, הנתונים שיש לנו עד היום מראים על נסיגה באלימות. אמנם לא דרמטית, אבל נסיגה".

      "להעניק תמיכה למורים"

      אחת הבעיות, לדברי פרופ' בנבנישתי, היא היעדר המחקרים הספציפיים בנושא. בעוד שמחקרים רבים בוחנים את האקלים הבית ספרי ואלימות כלפי תלמידים, נדירים המחקרים שבוחנים אלימות כלפי מורים. עד כה, נערכו 14 מחקרים בלבד על אלימות נגד מורים ברחבי העולם (חמישה בארצות הברית, ותשעה נוספים במדינות כמו קנדה, טורקיה, בלגיה וגם ישראל). "זה מפתיע כמה מעט מחקרים נעשו בנושא", אומר פרופ' בנבנישתי.

      לדבריו, "מעט מאוד מחקרים שבחנו אלימות במערכת החינוך התעניינו במורים. צריך לשים לב לנקודה מאוד חשובה: יש עשרות אלפי מורים ולכן כל תופעה, אפילו נדירה, נוגעת בהרבה מאוד מורים, ולכן צריך לשים את זה בפרספקטיבה הזאת. כשעשינו את המחקר שלנו שהתפרסם ב-2005, קראנו פרסומים של ארגון המורים על אחוזים גבוהים של פגיעה במורים וזה נשמע מאוד דרמטי וכתופעה שכיחה, אבל כשביקשנו את הנתונים לא קיבלנו, ולכן הם לא משקפים בעינינו את המציאות".

      בהמשך תיאר בנבנישתי: "ערכנו דגימה שיטתית מסודרת של מורים מכל רחבי הארץ וקיבלנו לראשונה הערכות מאוד מסודרות על סוגי פגיעה שמורים נפגעו בהם. השיעורים שמצאנו של מורים שדיווחו על פגיעה פיזית או איומים היו שיעורים לא גבוהים, אבל בכל זאת מדובר על אלפי מורים. אנחנו תמיד מנסים לשמור על איזון בין היסטריה המונית של מורים מאוימים, לבין לומר שזו לא תופעה שכיחה מאוד אבל עדיין רעה למערכת החינוך, ולכן צריכים להתייחס אליה. העובדה שבארץ הנושא לא נחקר ולא נבדק הרבה תואם ליתר מדינות העולם, שבהן אין תשומת לב מספקת למורים".

      נושא נוסף שחוזר ועולה במחקרים ברחבי העולם, הוא תחושת הבדידות שמרגיש מורה שהותקף מצד המערכת. "אחד המרכיבים הכי קשים בעניין הייתה תחושת הבדידות של מורים", מסביר פרופ' בנבנישתי. "לעתים לא מעטות בית הספר מנסה להתנער מזה ולא נותן את הגיבוי והתמיכה למורה. נושא נוסף שחוזר ועולה במחקרים ברחבי העולם, הוא תחושת הבדידות שמרגיש מורה שהותקף מצד המערכת.

      "אחד המרכיבים הכי קשים בעניין היה תחושת הבדידות של מורים", מסביר פרופ' בנבנישתי. "לעתים לא מעטות בית הספר מנסה להתנער מזה ולא נותן את הגיבוי והתמיכה למורה. ולכן יש להדגיש את העובדה שכל המורים הם ביחד במאבקם מול האלימות וכל מורה שנפגע הוא למעשה מורה שכל המורים צריכים להיות איתו. אחד ההיבטים החשובים בנושא הזה הוא מניעת בדידות של מורים במאבקם מול אלימות. מה שעשו בבית הספר בהוד השרון (בו הותקף השבוע מורה על ידי אביו של אחד התלמידים – מ.ר) היה נכון כי כולם התייצבו לצד המורה והוא לא נשאר לבד. לא ניסו לרמוז שאולי הוא לא היה בסדר, אלא קודם כל נתנו לו את התמיכה".

      אלימות נגד מורים: מה קורה בעולם?

      לפני כעשרה ימים התפרסם מחקר של איגוד הפסיכולוגים האמריקני, שהחליט לשים את הזרקור בדיוק על הנושא הזה. במחקר מצוינות תוצאותיהם של המחקרים ברחבי העולם בנושא, מהן עולה כי רובם המכריע של המורים שנבדקו (מדובר בפחות מעשרת אלפים מורים ברחבי העולם) מדווחים שנתקלו בעיקר באלימות מילולית מצד תלמידיהם. "במקומות שבהם יש אלימות נגד מורים, המחקרים שלנו מראים שזה לא מופיע משום מקום", מסביר פרופ' בנבנישתי. "זה דפוס שכולל אלימות של תלמידים בין תלמידים, ועוד סוגים נוספים של אלימות. הם יותר שכיחים במקומות בהם זה לא סוג האלימות היחיד. זה חלק מדפוס בית ספרי של אובדן סדר ושליטה. תמיד יכול לקרות אירוע 'משום מקום', אבל אם מדברים על תופעות ועל דברים שחוזרים על עצמם יהיה נדיר למצוא בית ספר שיש בו רק אלימות נגד מורים ושום סוג אחר של אלימות".

      במחקר שערך בשנת 2012 כוח המשימה המיוחד לנושא שהקים איגוד הפסיכולוגים האמריקני, ושמצוין במאמר, נסקרו 2,998 מורים מ-48 מדינות בארצות הברית. 80% מהם דיווחו כי נתקלו בסוג מסוים של אלימות מצד תלמידים, 72.5% דיווחו כי ספגו הערה מעליבה מתלמיד לפחות פעם אחת, ו-50% דיווחו כי ספגו פגיעות ברכוש מצד תלמידים. בנוסף, 44% דיווחו כי ספגו פגיעה פיזית מצד תלמיד.

      סטודנטים לומדים בכיתה (ShutterStock)
      "יהיה נדיר למצוא בית ספר שיש בו רק אלימות נגד מורים ולא אלימות מסוג אחר" (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      בבריטניה לעומת זאת, המספרים נמוכים יותר. מסקר שערך ארגון Association of Teachers and Lecturer הבריטי במרץ 2012 עולה כי שליש מהמורים והמרצים בכל מוסד חינוכי במדינה היו צריכים להתמודד עם אלימות פיזית של תלמידים במהלך שנת הלימודים. על פי הסקר, שבמסגרתו נשאלו 814 מורים, מרצים ועוזרי הוראה ממוסדות לימוד ברחבי הממלכה, עולה כי מבין המשיבים שנתקלו באלימות בבית הספר, 28% סיפרו כי היא הייתה מכוונת כלפיהם, 28% נוספים אמרו כי הייתה מכוונת כלפי אחד מעמיתיהם להוראה, 21% אמרו שהייתה מכוונת כלפי מישהו מצוות בית הספר, ו-12% נוספים דיווחו כי היו עדים לאלימות כלפי מישהו מדרג ההנהלה. "תלמידה הכתה אותי פעם בגבי באופן מאוד בלתי צפוי", סיפר עוזר הוראה באחד מבתי הספר הציבוריים באנגליה שהשתתף בסקר. "זה היה בגלל שביקשתי ממנה להניח את הספר שלה. הרגשתי כל כך רע ופגוע שלא יכולתי להמשיך את היום".

      גם במדינות שבהן רמת האלימות איננה גבוהה, התופעה קיימת. במחקר שערך ארגון המורים השבדי ב-2008 נמצא כי 4.8% מהמורים בשבדיה חוו אלימות פיזית מצד תלמיד, וכי 18.7% חוו אלימות שאינה פיזית במהלך אותה שנה ובכל הגילאים. מחקר דומה שנערך בדנמרק ב-2007 מצא כי 11% מהמורים חוו אלימות פיזית מתלמיד וכי 18.7% חוו אלימות מילולית. בנורבגיה של 2012 דיווחו 29% מהמורים על אלימות פיזית כלפיהם, ו-14% דיווחו כי חוו סוג אחר של אלימות מצד תלמידים.

      כיצד מתמודדים?

      בורג' סקלנד, דוקטורנט נורבגי שעובד בימים אלה על מחקר בנושא עם פרופ' גייר סטאביק קרלסן מהקולג' האוניברסיטאי אוסלו ואקרשוס למדעים שימושיים, סיפר לוואלה! חדשות כי הבעיה בישראל היא כי אמנם קיימות תכניות להתמודדות עם אלימות של תלמידים כלפי מורים, אולם הן אינן מיושמות בשטח. לדבריו, "14 מורים שעימם שוחחתי הצביעו על כך שהמערכת לא סיפקה להם תמיכה מתאימה, והתכניות פשוט לא הופעלו בשטח". סקלנד הוסיף כי הדבר בלט במיוחד לאחר הטבח של אנדרס בריוויק במחנה תנועת הנוער לפני כשנה. "דו"ח חיצוני שעסק בהתמודדות עם המשבר שאירע ב-22 ביולי (במהלכו טבח בריוויק ב-77 בני אדם – מ.ר) הצביע על כך שמערכות רבות בנורבגיה מצוידות בתכניות לשעת משבר, אולם לא יודעות כיצד להוציאן לפועל כאשר קורה משבר שכזה".

      ארגון המורים הבריטי מציג גם הוא תכנית משלו להתמודדות עם אלימות והיא כוללת במקרי אלימות קשים, בין היתר, השעיה מיידית של התלמיד המכה, דיווח למשטרה, ובהמשך גם אחריות של המערכת לוודא כי המורה לא מלמד שוב את אותו תלמיד. כמו כן, ניתנות למורה הנחיות מפורטות כיצד לנהוג במקרה של אלימות, ומשורטטים עבורם גבולות ברורים מאוד של הפעלת כוח פיזי כלפי תלמיד במידת הצורך – כך למשל, באחד הסעיפים בתכנית מפורט כי ניתן לעמוד חוצץ בין שני תלמידים, ואף ניתן להוביל תלמיד על ידי אחיזה בידו, אולם בשום פנים ואופן אין לתת סטירה או לסובב את ידו של תלמיד.
      בישראל, בחוזר מנכ"ל משנת 2009 שכותרתו "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך" פירט משרד החינוך את המדיניות של "אפס סובלנות", ולפיה יכול בית הספר להשעות תלמיד שנהג באלימות באופן מיידי ליומיים. כמו כן, עליו ליידע את ההורים, ובמקרים מסוימים גם את הפיקוח המחוזי. בנוסף, קיימים עונשים חינוכיים כדוגמת מטלות כתיבה לתלמידים סוררים.

      אז יש מקום לשיפור במדיניות הישראלית בנושא? "אני חושב שתמיד חייבים לחשוב איפה יכולים לשפר יותר", אומר פרופ' בנבנישתי. "אירועים כאלה מחייבים מחשבה נוספת, אבל אני נזהר מתגובות מיידיות אחרי אירוע, במיוחד קיצוני, כי הנטייה היא ללכת לכסח והגישה של אפס סובלנות שבאה ממקום כועס ומעניש היא לא נכונה. חינוך הוא עסק ארוך יותר והרוחב שלו גדול יותר, והכיוון הוא לזכור את העובדה שתלמידים ומורים חיים יחדיו ומה שמורים יכולים לתת לתלמידים הוא מאוד גדול. כללים נרחבים מדי מחמיצים את הפן החינוכי. צריך לחשוב על איך עובדים בצורה שלא מבוססת על עונשים, אלא דיאלוג".

      ואם בכל זאת נרצה לקחת כמה טיפים - איגוד הפסיכולוגים האמריקני ממליץ במאמר על כמה דרכי פעולה להתמודדות עם התופעה: ראשית, על כל הגורמים (תלמידים, מורים, הורים) להכיר בבעיית האלימות הבית-ספרית, ולהיות ערניים גם לגילויי אלימות במסגרות שמחוץ לבית הספר כגון חוגים או תנועות נוער או במהלך ההפסקות בבתי הספר, ולחלק את האחריות למניעתה בין הגורמים המעורבים. עוד ממליצים כותבי המאמר, כי בתי הספר לחינוך יכינו את המורים לעתיד להתמודדות עם אלימות כלפיהם, ויראו להם דרכי תגובה אפשריות. הערנות לגורמי סיכון וההכנה מראש יסייעו, לטענת כותבי המאמר, מסייעת להתמודדות של מורים עם אלימות כלפיהם ולמניעתה.

      עוד בנושא
      התקיפה בצפת: "המורה היכה את תלמידיו בחזרה"
      חשד: מורה מצפת הותקף על ידי תלמיד במהלך משחק
      אישום בתקיפה בבית הספר: דחף המורה על הלוקרים

      לפניות לכתבת: michalresh1@walla.com