הדו"ח האמריקני שפורסם אתמול בוושינגטון (שני), ולפיו עד אמצע שנת 2014 תוכל אירן להפיק מספיק אורניום מועשר כדי לבנות פצצה גרעינית אחת או יותר, מציע לממשל של הנשיא ברק אובמה להרחיב את העיצומים על אירן אם זו לא תחדל מפיתוח תכנית גרעין למטרות צבאיות. למעשה, הדו"ח מציע להטיל אמברגו כמעט מלא על הסחר עם אירן.
זאת לעומת המצב היום, כאשר העיצומים המוטלים הם על מערכת הבנקאות, על ייצוא הנפט הגולמי, על הספנות ועל אישים וחברות הקשורות במישרין לתכניות פיתוח הטילים והגרעין במדינה. המומחים, ובראשם ד"ר דיוויד אלברייט, מייעצים לממשל גם להבהיר ולהזהיר את אירן באורח חד-משמעי כי ארצות הברית לא תהסס לתקוף אותה אם זו תמשיך להתעלם מדרישות הקהילה הבינלאומית ומהחלטות מועצת הביטחון לחדול מהעשרת אורניום, אם יתברר כי בפרק זמן קצר יחסית (של שבועות או חודשים בודדים) היא עומדת להרכיב את פצצת הגרעין הראשונה שלו. בלשון הדו"ח, האיום בשימוש באופציה הצבאית צריך להיות "אמין".
המלצות אלה עולות בקנה אחד עם עמדת מנהיגי ישראל וראשי קהילת המודיעין שלה, שזה כמה שנים קוראים להטיל על אירן עיצומים "כואבים ו"משתקים". אף שהעיצומים כיום מקיפים ומסבים נזקים קשים לכלכלת אירן, הם אינם מרתיעים את מנהיגיה, הממשיכים בפיתוח התכנית על פי המתווה שקבעו לעצמם מראש.
על פי המתווה שהדו"ח מתייחס אליו, אירן תוכל כאמור להגיע ליכולת להרכיב את הפצצה הראשונה ב-2014. וזאת בתנאי שתקים בהקדם מפעל העשרה חשאי, שהקהילה הבינלאומית לא תדע על קיומו. לפי הדו"ח, ההערכה היא שלאירן אין עדיין מתקן חשאי כזה. כיום יש לאירן שני מפעלי העשרת אורניום בנתנז ובפורדו (ליד העיר קום), הנמצאים בפיקוח מלא של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). הפעילות בהם גלויה לפקחים המבקרים במקום, והם יכולים גם לצפות בתמונות שמשדרות מצלמות שסבא"א התקינה במקום. אגף הפיקוח והאימות של סבא"א יודע על כן כמה סרכזות (צנטריפוגות) יש באתרים, כמה אורניום מועשר ברמות של 5% ו-20% העשירה אירן, מהו קצב ההעשרה שלה, היכן מאוחסן החומר המועשר ועוד.
הזרקור יופנה גם לדימונה
מבחינה זו, הדו"ח חוזר על הערכות של המוסד ואמ"ן, של הסי.אי.איי, ושל גופי ביון של בריטניה, גרמניה וצרפת. כזכור ראש המוסד מאיר דגן העריך לפני שנתיים בפגישה סגורה עם עיתונאים ישראלים כי אירן תגיע ליכולת להחזיק בנשק גרעיני ולשגרו מטילים ב-2014 או 2015 לכל המאוחר. למעשה, דו"ח המומחים ממעיט במשהו מיכולתה האמיתית של אירן. ראשית, תמיד ישנה האפשרות שלאירן כבר יש מתקן סודי להעשרת אורניום ושקהילות המודיעין במערב אינן יודעות על קיומו. שהרי איננו יודעים את מה שאיננו יודעים. כל מה שנדרש למתקן כזה הוא כאלף סרכזות שיעבדו ללא הרף במשך חודשים ארוכים ויעשירו אורניום לרמה של 90%. תרחיש כזה מכונה "התגנבות" לפצצה.
אך גם ללא מתקן שלישי לאירן כבר יש הידע, הטכנולוגיה והחומרים הדרושים להרכיב נשק גרעיני תוך מספר חודשים ברגע שתקבל את ההחלטה. וקבלת ההחלטה, שמכונה בתרחישי המודיעין "פריצה" לפצצה, נתונה בידי המנהיג העליון (ולא הנשיא מחמוד אחמדינג'ד, שיפרוש מתפקידו בעוד פחות מחצי שנה) וקומץ עוזריו.
"הפריצה" תתבצע כאשר אירן תאסור על פקחי סבא"א לבקר במתקניה. המודיעין האמריקאי והישראלי מעריך כי החלטה כזו טרם התקבלה באירן, ובכל מקרה יהיה בידיהן זמן סביר לדעת מראש בעזרת הכיסוי המודיעיני, אם וכאשר תתקבל ההחלטה של אירן לפרוץ או להתגנב פצצה. אך אסור להתעלם מהאפשרות, גם אם סבירותה נמוכה, כי אולי המודיעין לא יצליח להשיג את המידע על ההחלטה, וכולנו נגלה בוקר אחד שלאירן כבר יש פצצה או כמה פצצות וגם ראש חץ קרבי (רש"ק) גרעיני נישא על טיל.
מה שכלי התקשורת בישראל שדיווחו על הדו"ח לא נתנו את דעתם עליו, משום שהתמקדו בפרקים הדנים באירן, הן ההמלצות של מחבריו לפעול לצמצום תפוצת הנשק הגרעיני במזרח התיכון. המחברים קוראים לזימון ועידה לפרוז המזרח התיכון מכלי נשק של השמדה המונית ועידה שאמורה היתה להתכנס עד סוף 2012 אך בשל התנגדות ישראל היא לא זומנה. למעשה, בפרק זה יש תמרור אזהרה לישראל: לא לעולם חוסן, ובמוקדם או במאוחר הממשל האמריקני, ועמו כל הקהילה הבינלאומית, ימקדו את אלומת האור שלהם גם בדימונה ובתכנית הגרעין של ישראל, שעל פי כל הפרסומים הזרים מייצרת נשק גרעיני.