העברת דיווחים על נפגעי אלימות בפקס, אי ביצוע פעילות איתור נפגעי אלימות ומתן מענה מוגבל לאנשים במצבי סיכון. אלו הממצאים העיקריים העולים מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) ובדק את תפקוד משרד הרווחה, המשטרה והרשויות המקומיות בתחום מניעת אלימות בין בני זוג וטיפול בנפגעים. הדו"ח מעיד על תפקוד לקוי של גורמי הרווחה ברשויות מקומיות, מה שמוביל להיעדר הגנה וטיפול מתאים לנפגעים.
משרד המבקר בדק את פעילותן של שבע רשויות מקומיות, המשטרה ומשרדי הרווחה, קליטת עלייה, החינוך, והמשפטים. "לנוכח העובדה שאלימות בין בני זוג היא תופעה חברתית קשה ביותר, יש לפעול במישור הממלכתי ובמישור המקומי לפיתוח כלים שיאפשרו למנוע אלימות מסוג זה ולטפל בנפגעיה", נכתב בדו"ח, אלא שהתמונה העולה ממנו רחוקה מהמציאות.
מנתוני משרד הרווחה עולה כי בשנת 2010 קיבלו מרכזים למניעת אלימות במשפחה ברשויות המקומיות כ-12,500 פניות הנוגעות לאלימות בין בני זוג. באותה שנה נפתחו במשטרה, לפי נתוניה, 20,350 תיקים בגין אלימות בין בני זוג. עוד עולה מהנתונים כי 94 נשים נרצחו בידי בני זוגן בין יולי 2004 ליולי 2011, נתונים אלו מעידים על הצורך המיידי בטיפול בתופעה. במועד הביקורת, שהסתיימה באפריל 2011, פעלו 86 מרכזים למניעת אלימות ברחבי הארץ.
עוד מדו"ח המבקר
בתי הספר בלוד: ערמות פסולת, חצרות מוזנחות והצפות
המבקר על מכל האמוניה: "לפעול למניעת אסון בחיפה"
המבקר: "ראש עיריית נצרת עילית גרם להלנת שכר עובדים"
איתור מוקדם של אלימות במשפחה מקל את הטיפול בבני הזוג ומונע הסלמה במצב. על אף זאת נמצא כי המרכזים למניעת אלימות באור יהודה ובאשקלון ומחלקות הרווחה ברשויות המקומיות האחרות שנבדקו, בהן אופקים, טייבה, מודיעין עילית, נתיבות וג'לג'וליה, לא פעלו לאיתור אוכלוסיית נפגעי אלימות בין בני זוג.
גם משטרת ישראל לוקחת חלק בהליך האיתור. המשטרה מינתה 139 חוקרים מיוחדים לתחום האלימות במשפחה. 103 מהם הוכשרו לתפקידם בקורס מיוחד ו-36 מילאו תפקיד זה בלי הכשרה מתאימה. בתחנות בהן אין חוקרים ייעודיים לתחום, טיפלו בתלונות שוטרים ללא הכשרה מיוחדת לנושא.
עוד עולה מהדו"ח כי בנוהל המשטרה לטיפול באלימות בין בני זוג לא נקבעה דרך להעברת דיווח ל"גורם המטפל" ולא נקבע פרק הזמן המרבי להעברתו. מבדיקת שבע תחנות משטרה עולה כי את הדיווחים על נפגעות אלימות שלחו בפקס לגורמי הרווחה ברשויות המקומיות, בלא שווידאו שהדיווח התקבל. מנתוני הרשויות המקומיות שנבדקו עולה כי למעט מודיעין עילית, לא התקבלו רבים מהדיווחים שהמשטרה שלחה, ואילו דיווחים אחרים הגיעו זמן רב לאחר קבלת התלונה. מדובר, להגדרת המבקר, במחדלים שעלולים לפגוע ביכולת גורמי הרווחה למנוע אלימות בין בני זוג, להגן על הנפגעים ולהעניק להם את הטיפול הדרוש.
מחצית מהנפגעות לא קיבלו טיפול
בשנת 2011 היה ברשות הרשויות המקומיות שנבדקו מידע על 513 נזקקים לטיפול בגין אלימות במשפחה, 374 מהם מאור יהודה ואשקלון. כ-332 מהאנשים, בהם 211 מאשקלון, קיבלו טיפול באותה שנה. דהיינו לא ניתן טיפול ליותר ממחצית הנפגעות בשש מהרשויות המקומיות שנבדקו (למעט אשקלון). עוד עולה כי בשנת 2011 טופלו ברשויות המקומיות שנבדקו רק 88 גברים שפגעו בבנות זוגם, רובם המוחלט מאור יהודה ומאשקלון. משרד הרווחה לא דן בסיבות לשיעור הגדול של הגברים שאינם מוכנים להשתתף בטיפול. בנוסף נמצא כי ילדים החשופים לאלימות בין הוריהם נפגעים פגיעה נפשית ותפקודית קשה. בדיקת המבקר מעלה כי משרד הרווחה לא הקצה תקציב ייעודי להעסקת מטפלים בילדים במרכזים למניעת אלימות.
בניסיון להגן על הנפגעים, על המרכזים והמחלקות לערוך בדיקת מסוכנות של התוקף. מבדיקת המבקר עולה כי למעט באשקלון, המרכזים והמחלקות לא השתמשו בכלי להערכת מסוכנות שפיתח משרד הרווחה, ומשכך היה חסר מידע חיוני להגנה על הנפגעת ולטיפול בה. המשרד לקליטת העלייה מצא כי הכלי האמור אינו מתאים לבחינת מסוכנות יוצאי חבר העמים ואתיופיה, בשל קודים תרבותיים שונים, לכן ביקש לדאוג להתאמת כלי זה לאוכלוסיות העולים. כשנה לאחר הבקשה עדיין לא נבנה כלי להערכת מסוכנות ייחודי לעולים. על אף שהמשרד לקליטת עלייה הגיש דו"ח על רצח נשים יוצאות אתיופיה באוקטובר 2009, המלצותיו טרם יושמו ולא נבחנו דרכים ליישומן.
בשנת 2011 התקבלו בעיריית רמלה 251 פניות בדבר נשים שחוו אלימות מצד בן זוגן; 37 מהן מהמגזר הערבי. נמצא כי במרכז למניעת אלימות שבעירייה לא מועסק עובד סוציאלי דובר ערבית, ולנשים שכלל אינן יודעות את השפה העברית הוצע לקבל טיפול באמצעות מתורגמן - טיפול שאינו אפקטיבי ואף עלול להזיק. שנתיים לאחר שהקים משרד הרווחה "ועדה משרדית לנושא נשים בסיכון גבוה במגזר הערבי", זו טרם פרסמה המלצותיה.
המרכזים למניעת אלימות לא פועלים באופן שוטף
במועד הביקורת פעלו 86 מרכזים למניעת אלימות ברחבי הארץ, 25 מהם שימשו כמרכזים אזוריים. משרד הרווחה לא עדכן את המרכזים באלו יישובים הם אמורים לטפל, כך שהמרכז האזורי אשקלון טיפל רק בתושבי העיר, בעוד שאמור היה לטפל גם בתושבים מחוץ לעיר. ברשויות שנבדקו - אופקים, טייבה, נתיבות, מודיעין עילית וג'לג'וליה נמצא כי המרכז האזורי טיפל רק בחלק מנפגעי האלימות עליהם דיווחו מחלקות הרווחה. עוד עולה כי דיווחים על ההגנה והטיפול שניתנו במרכזים לא הועברו למחלקות הרווחה.
עוד העלתה הבדיקה כי המרכזים למניעת אלימות לא פועלים באופן שוטף, כך שלא ניתן סיוע מיידי לפונים. המרכז למניעת אלימות באור יהודה פעל רק שלושה ימים בשבוע, ובימים אחרים לא היה פתרון לפונים לעזרה, גם לא בפנייה טלפונית. באופקים, ג'לג'וליה וטייבה ניתנו שירותים רק אחת לשבוע. עוד עולה כי באור יהודה, ג'לג'וליה וטייבה לא דאגו לתורנויות כונן בימים בהם המרכז למניעת אלימות אינו פועל. בנוסף, נמצא בבדיקת המבקר כי המרכזים למניעת אלימות והמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות שנבדקו לא קיימו פעולות הסברה בקרב כלל האוכלוסייה ובקרב אנשי מקצוע המעורבים בטיפול בתופעה. כמו כן, לא עודכנו חוברות מידע בעברית בנושא משנת 2007 וחוברות ברוסית ואמהרית לא עודכנו משנת 2002.
מהמשטרה נמסר: "המשטרה תפעל להנחות בנוהל לדיווח מיידי שלא יחרוג משבוע ימים מיום הגשת התלונה. תועבר הנחייה לחוקרים כי במקרים לא דחופים להעביר את הדיווח בפקס ללשכות הרווחה, בהמשך לשלוח את הדיווח בדואר".
רונית ארנפוינד-כהן, מייסדת ויו"ר המקלטים - ארגון העל לנשים ולילדים נפגעי אלימות, מסרה בתגובה: "בניסיון להקטין את ממדי האלימות, שהיא נחלתן של מאות אלפי נשים וילדיהם, שחיים בפחד לגורלם וחייהם, יש להקים בדחיפות רשות לאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה, רשות שתכלול את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים". לדבריה, "עד אז יש לבחון את נושא המכרזים להפעלת מסגרות מקצועיות לטיפול , כמו מקלטים ודירות מעבר. יחד עם זאת יש לעדכן בדחיפות את גובה התקציבים שהמדינה מעבירה לכל העמותות שעושות לילות כימים, מתוך מחויבות חברתית אך אינן יכולות לשאת בנטל התקציבי".
טרם נמסרה תגובת משרד הרווחה.