פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בתי הספר בלוד: ערמות פסולת, חצרות מוזנחות והצפות

      מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על ההתנהלות בעיר שפוגעת לדבריו באיכות חיי התושבים. בין היתר, הוא מצביע על תשתיות לקויות, טיפול לקוי בחסרי בית ומינוי מקורבים בעירייה

      "זה שנים סובלת לוד מניהול כושל, היעדר אכיפה, שיעורי פשיעה גבוהים ותחרות עם יישובים אטרקטיביים יותר שהוקמו סביב לה. המדינה השקיעה בלוד משאבים חומריים ואנושיים עצומים. הבדיקה המקיפה שעשה משרד מבקר המדינה, בהתאם לבקשת הכנסת, מלמדת כי על אף ההשקעות הרבות מצד המדינה, טרם ניכר שיפור משמעותי במצב העיר ובאיכות חיי תושביה". דברי הסיכום של מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, בדו"ח שחיבר, ממחישים היטב את מצבה העגום של העיר לוד זה שנים רבות. הדו"ח בחן מכלול נושאים הקשורים להתנהלות אגפי העירייה השונים בין נובמבר 2010 לבין אוגוסט 2011.

      מבקר המדינה מציין בדו"ח כי על אף העובדה שהממשלה אישרה החלטות בנושא העיר, שנועדו ליצור שיפור במצבה, וכן העבירה לעירייה חלק מהתקציבים שאושרו, הכספים נוצלו באופן לא יעיל כך שהשיפור המיוחל לא התממש. דו"ח המבקר מציין כי המבנה הארגוני של העירייה לוקה בחסר ותופעת העסקת קרובים ומקורבים מזיקה ליציבות ולהתנהלות העירייה. "לדעת משרד מבקר המדינה על העירייה לפעול בנחרצות ויעילות, בכל דרך שתעמוד באמות מידה ציבוריות ראויות, לצמצום מספר קרובי המשפחה בקרב עובדיה. כמו כן, יש לקוות כי מעתה ואילך תשכיל הנהגת העירייה למנוע תחלופה רבה של עובדים המכהנים במשרות ניהוליות בכירות, שעל חשיבותן אין חולק", נכתב בדו"ח.

      עוד מדו"ח המבקר
      אלימות במשפחה: המשטרה מדווחת בפקס - שלא מתקבל
      המבקר על מכל האמוניה: "לפעול למניעת אסון בחיפה"
      המבקר: "ראש עיריית נצרת עילית גרם להלנת שכר עובדים"

      הרס בתוך בית ספר בלוד (סריקה , דוח מבקר המדינה)
      הרס בכיתות בלוד (סריקה מדו"ח מבקר המדינה)

      המבקר כתב בדו"ח כי למרות שינוי שנוצר בעקבות התערבות משרד הפנים, "טרם התחולל המפנה המצופה בעירייה ובעיר, אף שכבר הופעלו כל הכלים שהיו באמתחתו, ובפרט - מינוי ועדה ממונה שבה מכהנים פקידים מטעמו". לדברי המבקר, על משרד הפנים להורות על שינוי במבנה הארגוני של העירייה כך שיתאים לצרכיה, לדאוג לנושא הגבייה הבלתי מספקת של המסים העירוניים, לטפל בהזנחת התשתיות העירוניות, בדגש במגזר הערבי וכן להתמודד עם נושא ההנדסה והפיקוח על הבנייה ברחבי העיר. המבקר מתייחס גם לעובדה שגזבר העירייה מונה לאחראי על משאבי האנוש – דבר שלא תואם את צרכי העיר.

      המבקר שפירא מתייחס בנוסף למצבה הכלכלי של העיר, והוא מציין כי הוא לוקה בחסר. לדבריו, העירייה ניצלה באופן שגוי מענקים ממשלתיים שקיבלה, בסך 249 מיליון שקלים, וכן הלוואות שנועדו לכיסוי גירעונות עבר. "המלוות שקיבלה העירייה לא סייעו לצמצום הגירעונות אלא לדחיית מועד פירעון חובותיה", כתב המבקר, והוסיף כי "בכל אותן שנים לא נקטה העירייה צעדים להבראה, לחיסכון ולהתייעלות. היא לא קיצצה באופן משמעותי את הוצאותיה בתקציבה הרגיל, לא פעלה להגדלת הכנסותיה העצמיות באמצעות הגברת הגבייה של תשלומי ארנונה ואגרות ולא חייבה בארנונה נכסים רבים הנמצאים בתחום שיפוטה. חובות רבים בגין תשלומי ארנונה נמחקו שלא כדין. בסוף שנת 2009 הסתכמו חובות תושבי העיר לעירייה, שנצברו במשך למעלה מעשר שנים, בחצי מיליארד שקלים". שפירא טען כי חלק מהתקציבים הרבים שאושרו לעירייה למטרות פיתוח לא נוצל כנדרש, וחלק מעבודות הפיתוח לא בוצע. כתוצאה מכך ירדה באופן ניכר רמת השירות שהוענקה לתושבים.

      ספסלים שבורים ופסולת בניין בבתי הספר בלוד (סריקה , דו"ח מבקר המדינה)
      תשתיות הרוסות במוסדות החינוך בלוד (סריקה מדו"ח מבקר המדינה)

      בנושא החינוך כותב המבקר כי ישיבות ועדת החינוך לא התקיימו כנדרש, ואלו שהתקיימו לא היו מעמיקות וענייניות מספיק כדי לטפל בשיפור רמת החינוך. בעיר, שאחוז הנשירה הטבעית מבתי הספר בה גבוה יחסית, הופעלה תכנית בתחום החינוך לפני עשור שלא השיגה את יעדיה. "על עיריית לוד, בשיתוף משרד החינוך, להשלים בדחיפות את הכנת תכנית האב לחינוך כדי לאפשר תכנון מושכל של מערכת החינוך בעיר לשיפור של תשתיות החינוך ורמת ההוראה. על העירייה להמשיך לפעול בשיתוף עם משרד החינוך להתאמת היקפי כוח האדם המועסק בשירות הפסיכולוגי-חינוכי ובמדור קב"ס (קצין ביקור סדיר – ש.ב) לאתגרים שעמם עליו להתמודד במסגרת המלצות משרד החינוך. כמו כן, על העירייה לפעול בנחישות לצמצום שיעורי הנשירה הסמויה ולעשות את כל הנדרש לשיפור מצב התשתיות של מוסדות החינוך, להבטחת סביבת לימודים ראויה ובטוחה לתלמידים ולמורים", כתב המבקר.

      באשר לליקויים החזותיים בבתי הספר בעיר כותב המבקר: "טיח מתקלף וסדקים במבנה נמצאו בחזיתות חמישה בתי ספר. אריחי קרמיקה רופפים הנופלים מחזיתו של בית הספר 'חב"ד בנים' עלולים לפגוע בתלמידים ובמורים העובדים בסמוך". עוד הוא כותב כי "החצרות של כל שבעת בתי הספר נמצאו מוזנחות וללא שום גינון או טיפוח". לדבריו, "עקב היעדר ניקוז ראוי, בימי הגשם המים פורצים את הגדרות ומציפים את חצר בית הספר 'חב"ד בנים'. מסביב לבית הספר 'נווה ירק' פזורות ערמות פסולת רבות הפוגעות בחזות בית הספר".

      ערימות אשפה ברחוב רבין בעיר לוד (סריקה , דו"ח מבקר המדינה)
      ערימות אשפה ברחוב רבין בלוד (סריקה מדו"ח מבקר המדינה)

      הדו"ח מצביע על כך שבנוסף לליקויים הקיימים בתחומי החינוך והכלכלה בעיר, המחלקה לשירותים חברתיים לא פועלת כנדרש, הן מבחינת כוח אדם והן מבחינת תכניות עבודה. לדברי המבקר, גם התקציבים לא נוצלו כראוי. "עגומה במיוחד העובדה כי אף שהנהגת העיר הייתה ערה לכך ששיעור הניצול של התקציבים קטן מאוד, ועל אף הבטחות לשיפור, המשיך מצב אנומלי זה של ניצול חסר מחד גיסא, ומצוקה אמיתית ומחסור חמור במשאבים בשח"מ (שירותים חברתיים – ש.ב) מאידך גיסא".

      "לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי עיריית לוד ומשרד הרווחה ימשיכו לפעול לתיקון הליקויים במסגרת התכנית שהתוו במשותף. המשך פעילות המחלקה במתכונת הנוכחית עלול להמשיך לפגוע בתושבי העיר הנזקקים לשירותי המחלקה. על העירייה ליישם את דרישות התע"ס (תקנון עבודה סוציאלית – ש.ב) בעניין הכשרת עובדי המחלקה ולסייע לעובדי השח"מ ברכישת ידע עדכני. על עיריית לוד למצוא דרך להגביר את נגישות הציבור למשרדים שבהם מועסקים כל עובדי האגף המטפלים בתושביה ולשיפור מצבם הפיזי של המבנים", נכתב בדו"ח. המבקר מתייחס גם לתופעת הסמים הפושה בעיר, ומציין בדו"ח כי על העירייה להרחיב את הטיפול בנפגעי הסמים ולקבוע תקנים למצבת כוח האדם בהתאם למספר המשתמשים בסמים שחיים בעיר. עוד כותב המבקר כי על העירייה לשפר את אופן הטיפול בנוער במצוקה ודרי הרחוב.

      קירות סדוקים בבתי הספר בלוד (סריקה , דו"ח מבקר המדינה)
      "יש לעשות את כל הנדרש לשיפור מצב התשתיות של מוסדות החינוך" (סריקה מדו"ח מבקר המדינה)

      פני העיר והתשתיות שבה זוכים להתייחסות מיוחדת בדו"ח. "חזותן של כל שכונות העיר ירודה, בייחוד שכונות הערביות (לעתים בגין אי-הסדרה סטטוטורית)", נכתב. "באזורים שלמים אין כבישים מכוסי אספלט, אין מדרכות, אין תאורה ואין מערכת ניקוז. בשל כך בעתות גשמים נקוות שלוליות ענק המשבשות את התנועה ונפערים בורות עמוקים אף בקרבת מקומות התקהלות של ילדים". המבקר מציין את השיפור המסוים שחל מאז תחילת הפעילות של הוועד הממונה אך מציין שיש עוד הרבה לשפר. פרויקט פיתוח מעגלי תנועה בעיר ממחיש אף הוא, לדברי המבקר, את צורת ההתנהלות של העירייה. התכנון, הזמנת העבודה וביצוע הפרויקט נעשו באופן חלקי, ללא בדיקת נפח התנועה במקום. לאור התכנון הלקוי, המימון שאושר לא הספיק, והוקמו רק שני מעגלי תנועה מתוך חמישה שתוכננו. בתחום איכות הסביבה מציין המבקר כי למרות מאמצי המשרד להגנת הסביבה לפעול לשיפור בנושא, התנהלות העירייה גרמה להפסדים ולאי קידום פרויקטים. אחת הדוגמאות הוא פיתוח אתר לפסולת בניין בעיר. לדברי המבקר, האיטיות שאפיינה את הקמת האתר גרמה לבזבוז רב של כספי ציבור, עלויות הפרויקט גדלו, מצלמות אבטחה שהוצבו התקלקלו או נגנבו ובשל חוסר אכיפה נשפכה פסולת באתרים נקיים.

      "היקף הפשיעה פוגע בתדמית העיר"

      תופעת הפשיעה היוותה נדבך מרכזי בדו"ח המבקר על העיר לוד. "היקף הפשיעה הניכר גורם להיווצרות בעיה קשה ומורכבת, הנמשכת שנים רבות", כותב המבקר. "עקב כך נפגעת תדמית העיר, נמנעת הגירה חיובית אליה וחלה פגיעה בפיתוח העיר וקידומה. בשל היותה עיר מעורבת בעלת אוכלוסיית מיעוטים גדולה וענייה, הסובלת ממצוקות קשות ומשיעורי פשיעה גבוהים, עלול להיווצר משבר בין אוכלוסיית המיעוטים לבין התושבים היהודים בעיר", מתריע המבקר. הוא מציין כמה פרויקטים ראויים שהופעלו בעיר לצמצום היקף הפשיעה בעיר והגברת תחושת הביטחון של התושבים, אך לטענתו התוצאות לא מספקות. למרות הירידה במספר מקרי הפשיעה בעיר, מבדיקת המבקר והמשרד לביטחון הפנים עולה כי בשנת 2011 לוד נותרה בצמרת רשימת היישובים בעלי רמת פשיעה גבוהה. בתחום עבירות האלימות והרכוש אף נרשמה עלייה ביחס לשנים קודמות. על פי הנתונים, רק 45% מהתושבים דיווחו על עלייה בתחושת הביטחון האישי שלהם. ביחס לערים אחרות מדובר בשיעור נמוך מאוד. המבקר ציין כי העובדה ש-16 ממקרי הרצח וניסיונות הרצח שאירעו בעיר בין השנים 2007-2011 עדיין לא פוענחו – מעוררת דאגה. בשנת 2008 צורפה לוד לפרויקט "עיר ללא אלימות" שיזם המשרד לביטחון פנים, אך בכל המדדים השינוי שחל בעיר מזערי. מבדיקת המבקר עולה כי בחלק מהזמן התכנית הוקפאה. המשטרה הגדילה את מצבת כוח האדם שלה בלוד, בעקבות החלטת ממשלה בנושא, אך 17% מהתקנים לא אוישו. פרויקט שיטור קהילתי עדיין לא יצא אל הפועל. מבקר המדינה לא חוסך בביקורת גם כלפי משרדי הממשלה, שלדבריו עליהם ליצור מנגנון מעקב אחר יישום הצעות שהעלו. "משרד מבקר המדינה מפנה את תשומת לבו של משרד ראש הממשלה לכך שהיעדרו של מנגנון מתמיד ועקבי לתיאום בנושא פיקוח ומעקב היה גורם משמעותי לאי הצלחתן של תכניות קודמות. בדרך זו ניתן יהיה למנוע את הישנות התרחיש שאפיין את הטיפול בתכניות ממשלה קודמות - פתיחה ב'קול תרועה' ולאחריה נסיגה ודעיכה".

      מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו ויצחק אהרונוביץ' (ברני ארדוב)
      המשטרה הגדילה את מצבת כוח האדם בלוד. המפכ"ל דנינו והשר אהרונוביץ' (צילום: ברני ארדוב)

      ממשרד החינוך מחוז מרכז נמסר בתגובה כי "מחוז מרכז והרשות המקומית עובדים בשיתוף פעולה מלא. כמו כן, צוות היגוי המורכב מגורמים מקצועיים במשרד החינוך- אנשי מטה ומחוז וגורמים ברשות המקומית, פועל באופן קבוע לטיוב מערכת החינוך בעיר לוד".

      מעיריית לוד נמסר בתגובה כי "עיריית לוד אשר מייחסת חשיבות רבה לנושא הביקורת, העבירה התייחסות מפורטת למשרד מבקר המדינה לטיוטת הדוח שהועברה אליה. העירייה אשר סיימה את 2012 באיזון תקציבי - לראשונה מזה עשרות שנים, עשתה, עושה ותעשה כל שדרוש לתיקון הליקויים עליהם הצביע המבקר בדו"ח".

      ממשטרת לוד נמסר בתגובה כי "הדו"ח שפורסם מתיחס עד לשנת העבודה 2010. לעצם העניין, חלה ירידה משמעותית בעיר לוד בכלל הפרמטרים, הסחר בסמים שאפיין בעבר את העיר כמעט ונעלם. עברות הרכוש והאלימות נמצאות במגמת ירידה משמעותית וקיימת ירידה גדולה במקרי הרצח".

      עוד נמסר כי "משטרת ישראל ומחוז מרכז נותנים קשב מיוחד לעיר לוד בשל מאפייניה המיוחדים, בעיר פועלים כוחות שיטור רבים ומגוונים כגון יחידה ללוחמה בפשיעה ושיטור עירוני שהופעל לראשונה בעיר לוד. הפעילות של הכוחות בעיר לצד פעילות קהילתית ענפה בשיתוף הראשות המקומית הביאה לתוצאות מרשימות ביותר שאת אותותיה רואים בשנה הנוכחית - הן בירידה בפשיעה ועוד יותר במעורבות הקהילתית לשיפור איכות החיים והעלאת תחושת הביטחון של התושבים. העיר לוד נמצאת בתנופת פיתוח בכל התחומים ומשטרת ישראל שותפה מלאה לרשות המקומית והובלת השינוי".

      לקריאה נוספת:
      הממשלה אישרה תכנית חירום לשיקום לוד