למתבונן מהצד, קשה להבין כיצד מקרה בודד של אונס הצית את המהומות החמורות ביותר שהתחוללו השנה בהודו - אולם למעשה, המחאה הזו על דיכוי הנשים בהודו מהווה יותר מכל סממן לעלייתו של מעמד הביניים במדינה, ומעבר לעידן מודרני ומערבי יותר. אותו אונס מחריד באוטובוס בניו דלהי, במהלכו הותקפה בת 23 על ידי קבוצת גברים במשך שעה ונזרקה אל מחוץ לרכב הנוסע, היה רק הקש ששבר את גב הגמל.
ממשלת הודו מנסה להרגיע את הרחוב: נתפוס האנסים
על פניו, נראה כי מעמדן של הנשים בהודו השתפר בשנים האחרונות, ולראייה ניתן לציין את השתלבותן יוצאת הדופן בפוליטיקה במדינה. גם נישואי קטינות התמעטו וכמעט נכחדו. אולם על פי סקר שערכה סוכנות הידיעות רויטרס בקרב מומחים למגדר, הודו ניצבת במקום הרביעי והמכובד ברשימת המדינות המסוכנות ביותר בעולם עבור נשים. הסקר נערך בשנה שעברה, בעת שפרטיבה פטיל כיהנה כנשיאת הודו הראשונה.
"יש רומנטיזציה מערבית על הודו, אבל מדובר במקום מאוד מאוד קשה, במיוחד עבור נשים", אמרה לוואלה! חדשות מירב לוי-יוסף, מרצה עצמאית לתרבות ההודית ומעמד האישה במדינה. לדבריה, בחברה ההודית קיים ניגוד חריף בין סגידה לדמות האלה הנשית מצד אחד, לבין התאכזרות לנשים בשר ודם. ניגודיות זו נובעת בין היתר מיחס ההינדואיזם לנשים, שקובע כי הן אינן יכולות לצאת ממעגל גלגול הנשמות. על מנת להצליח לצאת מהמעגל, יש להיוולד כגבר.
"מביטים בנשים כחפצים שאפשר להשתמש בהם"
כך, נשים בהודו לרוב זוכות להשכלה בסיסית בלבד, אם בכלל. המטרה של נערות בהודו, בייחוד בכפרים, אינה ללמוד אלא להינשא. על אף שהנדוניה נאסרה בחוק בתקופת השלטון הבריטי במדינה, החברה ההודית משמרת את המנהג, המהווה קרקע פורייה לסחיטה כספית של משפחות הנשים. מציאות זו גורמת לכך שתינוקות וילדות רבות בהודו נרצחות על ידי משפחותיהן, שחוששות שלא תוכלנה לעמוד בנטל.
בינתיים, בעוד בת ה-23 שנאנסה בניו דלהי נאבקת על חייה בבית החולים, מדי חצי שעה נאנסת אישה נוספת בהודו. בניו דלהי לבדה דווח על 572 מקרי אונס בשנה שעברה, והשנה כבר דווח על למעלה מ-600 מקרים. גם ביתר חלקי הודו, שיעור ההתעללות בנשים ממשיך לטפס.
"אני מרגישה פגיעה כאן. אני בטוחה בזה. דלהי היא לא מקום בטוח עבור נשים", אמרה לרשת CNN בהאוויה שמרה, סטודנטית במכללה בניו דלהי. לדבריה, היא ספגה השפלה והטרדה מינית בעת שנסעה באוטובוס שנכנס לעיר, קו מקביל לזה בו נאנסה הצעירה שתקיפתה הציתה את המהומות. "זה לא היה טראומתי, אבל אני לא יכולה לשכוח את זה", אמרה, "בכיתי כל אותו לילה".
סטודנטית נוספת במכללה סיפרה כי נשים בעיר חוות הטרדה מינית על בסיס יומיומי. "זה ממש מלחיץ כשאנשים עושים דברים כאלה... מסתכלים בי במבט מעליב, מטיחים בי הערות מיניות, עוקבים אחריי", אמרה. רנג'אנה קומארי, פעילה לזכויות נשים באזור, סיפרה: "זו היא המנטליות, מביטים בנשים כאובייקטים מיניים שאפשר להשתמש בהם".
אולם לדברי לוי-יוסף, תהליך הגלובליזציה שחווה המדינה וכניסת התרבות המערבית לשטחה, גרמה לצמיחתו של מעמד חדש במדינה: מעמד ביניים רחב, שמתרכז בערים הגדולות, בהן כבר לא נדיר לראות נשים בלבוש מערבי. אחת הערים הללו היא ניו דלהי, העיר בה בוצע האונס המחריד והעיר ממנה צמחו המהומות האחרונות.
"יש פה שבירה של משהו שמעמד הביניים נושא איתו", סיפרה לוי-יוסף, "האונס הזה הוא מה שהצית את המהומות, שלמעשה מוחות על מדיניות הממשלה ועל השחיתות השלטונית. מדובר במשהו עמוק יותר ממקרה בודד". לדבריה, קשה עדיין לקבוע האם המחאה תישא פרי, אולם היא "מאושרת לשמוע זעקה כזאת בהודו".