אין מניעה להשתמש במילה "ז'יד" לתיאור יהודים. את התשובה הזו קיבלה עורכת האתר "קייב היהודית" אלאנור גרויסמן, בתשובה לתלונה ששלחה למשרד המשפטים באוקראינה נגד השימוש במושג בידי לאומנים אוקראינים. "הבדיקה שנערכה לא מצאה בחוקת אוקראינה איסור על השימוש ב'ז'יד', 'ז'ידובקה' ו'ז'ידי'" נכתב בתשובה. "עם זאת, בחוקי אוקראינה משתמשים במושגים 'יהודי', 'יהודים' ו'אנשים בעלי לאום יהודי'.
בנובמבר האחרון, ביקשה גרויסמן מנציגי המפלגה הלאומנית של אוקראינה, "סוובודה" (חופש), לא להשתמש במושג. במילון האקדמי של השפה האוקראינית, 1970-1980, למלה "ז'יד" שתי משמעויות. האחת היא תיאור ארכאי ליהודים, והשנייה היא כינוי גנאי ליהודים. יש לציין כי באוקראינית קיימת גם המילה "יבריי", לה אין קונוטציות מעליבות.
הפניה של גרויסמן נעשתה לאחר שחבר פרלמנט מ"סוובודה", איגור מירושניצ'נקו, הביע את דעתו על השחקנית מילה קוניס, שנולדה באוקראינה והינה ממוצא יהודי. "היא לא אוקראינית, כי אם ז'ידיבקה", כתב מירושניצ'נקו. "בכך היא מתגאה. רק שעל המדינה בה נולדה לא מדברת ולא מעריכה. וכך, לקרוא לה משלנו לא יכול. שתאהב את ארצות הברית וישראל, אין צורך לקשר בינה לבין אוקראינה".
בסוובודה אמרו לא פעם כי לא יפסיקו להשתמש במושג הזה, בטענה כי הוא טבעי לשפה האוקראינית. חברת הפרלמנט אירינה פאריון אף אמרה בראיון לאתר glavcom.ua כי במערב אוקראינה (הנחשבת להרבה יותר לאומנית ממזרח המדינה, ד.ו.), המלה "ז'ידיבקה" הייתה מושג רך ועדין.
במאה ה-18 הפך "ז'יד" לכינוי גנאי
המלה "ז'יד" החלה את דרכה כמילה מקובלת לתיאור יהודים בשפה הרוסית העתיקה ושפות סלאביות נוספות. בו בזמן, במאה ה-18 וה-19 חל שינוי, והמלה הפכה למילת גנאי. הקיסרית יקטרינה אף נענתה לבקשה של יהושע צייטלין, רב ותלמיד חכם, ובשנת 1787 הסכימה להשתמש רק במלה "יבריי" לתיאור יהודים במסמכים הרשמיים של האימפריה הרוסית.
בשפה האוקראינית התהליך היה מעט שונה. במילון משנות ה-30 המלה "ז'יד" עוד נחשבה למילה מקובלת, עם הערה מיוחדת על כך שבשפה הזו המשמעות שונה מזו של השפה הרוסית. למרות זאת, גם באוקראינה שונתה משמעות המילה, גם אם לא באופן רשמי, בשל התפשטות ההשפעה של רוסיה על אוקראינה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, והשימוש הנרחב שעשה המיעוט היהודי במדינה בשפה הרוסית ולא באוקראינית.
