מארי פיזם היא שרצחה את בתה רוז בת הארבע, לבדה - כך טוען רוני רון, סבה של הפעוטה ובן זוגה של האם, שנידון למאסר עולם לאחר שהורשע ברצח נכדתו. רון הגיש היום (ראשון) לבית המשפט את נימוקי הערעור שלו על הרשעתו ברצח. בנימוקים, שהוגשו באמצעות עו"ד יערה רשף, מכחיש רון כי גרם למותה של רוז, אף שהודה בכך בעבר.
הוא טען עוד כי הודה בכך שהרג את רוז בעקבות לחצים קשים מצד החוקרים. בין השאר, הוא אמר כי לאחר מעצרו הובאו שתי בנותיו לתחנת המשטרה, וכחלק מפעולת חקירה הושמו הבנות בחדר הסמוך לחדר בו הוא נחקר ולכן הוא נאלץ תוך כדי חקירתו לשמוע את שתי בנותיו בוכות וצווחות ללא הפסק. כמו כן, הוא טוען שהופעלה נגדו אלימות פיזית קשה שכללה מכות, בעיטות, יריקות, הטלת שתן על פניו וגופו, איומים ואיזוק הדוק יתר על המידה.
עוד ציין רון בערעור, כי חוקרי המשטרה מנעו ממנו היוועצות עם עורך דין לאורך כל חקירתו, הוא לא הוזהר כחוק שהוא נחקר כחשוד ואף הוקלטה שיחה חסויה שקיים עם עורכת דינו. רון טען בנוסף כי מדובב שהפעילה המשטרה הילך עליו אימים ופעל באופן שיטתי על מנת לשכנעו כי אינו זקוק להיוועצות עם עורך דין.
הלחצים הללו, לטענתו, הובילו לכך שאמר לחוקרים כי הכה את רוז וגרם למותה. "החוקרים השכילו להבין כי מה שעמד לנגד עיניו בתיק זה במהלך החקירה היה רצונו שמארי תשוחרר גם במחיר לקיחת אשמה לא לו, וכל זאת תוך כדי שהיה במצב נפשי רעוע וקשה. יודגש כי לאחר מניעת שינה קיצונית בה היה שרוי המערער, ערפול החושים והלחץ הנפשי הכבד, מסירת גרסה לשביעות רצונם של החוקרים, לתפיסתו של המערער, הייתה מובילה לשחרורה כאמור", נכתב בערעור.
רון, שטען כי במהלך החקירה ניסה להגן על מארי ולשאת באשמה במקומה, מפנה כלפיה כעת אצבע מאשימה. "לא היה לו כל מניע לרצוח את רוז. הוא אהב אותה אהבת נפש, ראה אותה כבתו, השקיע את מירב ממונו על מנת להביאה ארצה ואהבתו אליה לא הייתה מוטלת בספק. הוא רצה לאמצה באופן חוקי ונלחם על מנת לגדלה לצד אחיותיה בארץ", נכתב בערעור. "מנגד, מארי גילתה קשיים רבים מאז שרוז הגיעה לארץ. היא לא רצתה את רוז בחייה, סירבה בתוקף לראות עצמה כאם לרוז וטענה בעקביות כי 'אינה מרגישה אליה' ו'אינה רוצה אותה'". בערעור אף נכתב כי רק לאחר הרצח גילה על מעשיה של מארי, וסייע לה להשליך את הגופה לירקון "מעשה שעליו הוא מצר, מוכה יגון ומתחרט עד לעצם היום הזה".