פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חשאי בחמישי: היחידה הסודית שהביכה את המודיעין

      יחידה 504 באמ"ן שלחה את מפקדיה להתראיין לתקשורת, לאחר שנים של ריחוק. הסיבה: מבוכות היחידה, שכוללות מכירת נשק למתכנן פיגוע והפעלת סוחר הסמים הגדול בלבנון

      לפני פחות מחודשיים נקטה יחידה 504 של אמ"ן בצעד חריג. כשגבם למצלמה, הסכימו מפקדיה להתראיין לאולפן שישי בערוץ 2 ולמוסף "ידיעות אחרונות". זה היה מהלך של יחסי ציבור שנועד לשפר את תדמיתה הירודה של היחידה, וכל זאת על רקע תקלות קשות בתפקוד היחידה בשנים האחרונות. תקלות אלה אף עוררו קריאות במערכת המודיעין לסגור את היחידה והובילו לבדיקות ולהצעות ייעול של חלוקת העבודה ותיחום גזרות הפעולה בינה למוסד ובינה לשב"כ. גורמים בצה"ל מסרו כי להחלטה לחשוף את היחידה אין שום קשר לאירועים השוטפים.

      עד לחשיפה המיוחצנת נחשבה היחידה למרוחקת מהתקשורת. לרוב, הצנזורה הצבאית ניסתה למנוע כל פרסום הנוגע ליחידה, גם כאלה שמקורם בדיווחים זרים. במקביל הופעלו מעת לעת גם בתי המשפט כדי למנוע מעיתונאים חוקרים לפרסם מידע מביך אודות היחידה. טענת מערכת המודיעין הייתה כי כל סדק ולו הקטן ביותר שיבקע בחומת הסודיות של היחידה, יפגע פגיעה קשה בביטחון המדינה. טענה זו התגלתה עתה כאלסטית. כשהיא מיועדת לשרת את מערכת הביטחון, הרי לפתע מתגמדת הסכנה לביטחון הלאומי.

      הצצה ליחידת המודיעין שאימתה את חיסול ג'עבר (אבי כהן)
      כשהיה צורך ביחסי ציבור, לפתע "סיכון ביטחון המדינה" לא הפריע. למצולם אין קשר לכתבה (צילום: אבי כהן)

      יחידה 504, שנוסדה מיד לאחר הקמת מדינת ישראל, היא במהותה יחידה להפעלת סוכנים. קציני היחידה המכונים קתמי"ם – קצינים לתפקידים מיוחדים – עברו הכשרה לאתר, לגייס ולהפעיל סוכנים באזורי הגבול של סוריה ולבנון, ובשנים האחרונות הם גם פועלים מול הגדה המערבית ועזה. הפעלת סוכנים היא ליבת הפעילות של היחידה, בה קיימת גם יחידה לחקירת שבויי מלחמה או מחבלים שנפלו בשבי. כמו כן, ביצעו אנשי היחידה מבצעים מיוחדים.

      המבוכות הגדולות: החוקר "ג'ורג'" וסוחר הסמים מדרום לבנון

      במרוצת שנות פעילותה יצא ליחידה שם של גוף חסר מעצורים, שפועל באזורים האפורים שבין מותר לאסור. מפקדי היחידה טענו באותם ראיונות כי היחידה השתנתה, הופקו לקחים והבקרה על אנשיה, שיטות עבודתה ומבצעיה שופרה. תדמיתה נסדקה בעיקר בשל כמה פרשיות מביכות ששמם של אנשי היחידה נקשר אליהן; האחת היא פרשת ז'אן אלרז, שבמהלך שירותו ביחידה נחשד כי רצח את אחד מסוכניו הלבנונים. בסופו של דבר הורשע בגין עבירה קלה יותר של הברחות מלבנון ונידון לחמש שנות מאסר.

      לאחר שריצה שנתיים מעונשו, שוחרר אלרז בעקבות חנינה שקיבל מנשיא המדינה דאז, עזר ויצמן, שהורה גם למחוק את הרישום הפלילי שלו. בשנת 2001, כשהוא עובד למחייתו כקבלן, רצח אלרז את יצחק קברטץ, קצין הביטחון של קיבוץ מנרה וגנב 58 רובים מסוג M-16 מנשקיית הקיבוץ. הוא מכר אותם יחד עם שותפיו, ערבים-ישראליים, לארגוני טרור בגדה. הוא נידון למאסר עולם שאותו הוא ממשיך לרצות. במהלך מבצע "חומת מגן" בג'נין ב-2002, איתרו כוחות הביטחון חלק מהנשק הגנוב בגדה המערבית. חלק ממנו נמצא ליד ביתו של פעיל בג'יהאד האיסלמי שתכנן את פיגוע ההתאבדות במסעדת "מקסים" בחיפה.

      פיגוע מסעדת מקסים חיפה (ערוץ 1 (מערכת וואלה! NEWS)
      איש היחידה מכר נשק ששימש את מתכנן הפיגוע במסעדת "מקסים"

      פרשה עכורה אחרת היא של חוקר ביחידה שכינויו היה "ג'ורג" ואשר חקר בעינויים את מוסטפא דיראני, מי שהיה ראש מנגנון הביטחון של הארגון השיעי "אמל" והחזיק בנווט רון ארד, עד שהוא נמכר לחיזבאללה או למשמרות המהפכה של אירן, ומאז נעלמו עקבותיו. במהלך דיונים משפטיים בעניינו של דיראני התברר כי ג'ורג' עינה עינויים קשים את דיראני, החדיר אלה לפי הטבעת שלו ואיים כי ייאנס. להגנתו טען ג'ורג' כי במעשהו לא חרג מהנורמות של היחידה ופעל על פי הוראות מפקדיו ובהתאם לשיטות החקירה שהיו מקובלות תמיד ביחידה.

      נושא עדין נוסף הוא סוגיית הממשק והחיכוך, שבאה לידי ביטוי בקשר עם סוחרי סמים כמו רמזי נאהרה במסגרת פעילות מבצעית ומודיעינית. עתה הותר לפרסום ספר חדש בשם "חלון לחצר האחורית: תולדות קשרי ישראל עם לבנון, עובדות ואשליות" (הוצאת אופיר ביכורים) שנוגע בסוגיה זו. את הספר חיבר סגן אלוף במילואים יאיר רביד-רביץ, שהיה מפקד מרחב הצפון של 504 במחצית השנייה של שנות ה-70' ופעל בלבנון. לאחר מכן שימש קצין איסוף (קצ"א – מפעיל סוכנים) באגף צומת במוסד והגיע לדרגת ראש שלוחה באירופה.

      על ספרו כתב נפתלי גרנות, שהיה סגן ראש המוסד תחת מאיר דגן כי הספר "מאפשר לנו דרך סיפורו האישי הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של המערכת המודיעינית, שהתנהלה בלבנון". למען הגילוי הנאות, כותב שורות אלה קרא את כתב היד לפני פרסומו וכתב גם כן בשבחו.

      סוחר הסמים שבנו היה שותף בחטיפת טננבוים - ופעל בשירות היחידה

      רביד-רביץ מכתיר את הפרק שעוסק בנושא בשם "סמים עם כל דבר". הוא מספר בספרו כי "בדרום לבנון חי ופעל צדיק נודע בשם אבו נציף. סוחר סמים גדול היה האיש, מהגדולים בעולם. רבות היו המשטרות ובתוכן האינטרפול, אשר עשו מאמצים רבים בלתי נלאים לשים את ידם עליו. עשיר מופלג היה ואת כל הונו עשה בהברחת סמים למדינות העולם". ישראל, במקום להסגירו, גייסה אותו כסוכן של 504. שמו האמיתי של "אבו נציף" הוא מוחמד ברו. הוא היה אמנם חסר השכלה ולא ידע קרוא וכתוב, אך כלשונו הציורית של רביד-רביץ "לספור שטרות ידע גם ידע".

      ברו, אליבא דרביד-רביץ, "החל את דרכו המקצועית כעובד במכס הלבנוני והוצב בשדה התעופה הבינלאומית של ביירות במחלקה שמתפקידה היה להילחם בהברחות סמים. מהר מאוד גילה ידידנו כי המלחמה בסמים מועילה מאוד לאנושות, אולם על ידי סיוע למבריחי סמים יכול הוא להועיל לעצמו הרבה יותר. לאחר שנים אחדות שבהן סייע לסוחרים להוציא את מרכולתם דרך שדה התעופה של ביירות, ואגב כך עשה רבות לביתו, הגיע אבו נציף למסקנה כי אם יפתח עסק עצמאי לייצוא סמים, יוכל לנצל בנקל את הידע שצבר בתחום לעשיית הון רב, וזאת בלי להסתפק בפירורים שהשליכו עליו הסוחרים, אשר נעזרו בשירותיו בשדה התעופה. ואכן ידידנו החל לפעול עצמאית, ועד מהרה ראה ברכה בעמלו".

      על פגישתו עם מוחמד ברו בביתו בדרום לבנון - "ארמון", בלשון המחבר - כותב כך בהומור האופייני לו יאיר רביד-רביץ , שכינויו היה "אבו דאוד". "בקשתו של האיש הייתה שלא נפריע לו בניהול 'ענייני משרדו', ובתמורה הביע נכונות לקשרנו עם אנשים אשר יביאו תועלת למדינת ישראל. מאחר שהמודיעין הישראלי אינו נוהג להתערב בענייניהם הפרטיים של תושבי המדינות השכנות, הבהרתי לו כי עסקיו לא יופרעו, ובלבד שפירור אחד מה'טעמים' שהוא עוסק בהפצתם לא יגיע לתחומי מדינת ישראל".

      ברו, שהכיר למחבר ולאנשיו ב-504 עוד סוחרי סמים שהמודיעין הישראלי גילה בהם עניין, לא עמד בדיבורו. הוא החדיר טון חשיש משובח לישראל ועקב כך נעצר ב-1986 ונידון למאסר של 15 שנים. מאסרו הוארך ל-18 שנים לאחר שהתברר כי בעזרת בניו שנותרו בלבנון ובאירופה, הוא המשיך לנהל מתאו בכלא עסקות סמים חובקות עולם. מבניו היה כאיד, זה שירש את אביו בעסקי הסמים והפך לשותפו של הישראלי קייס עובייד למבצע בשליחות החיזבאללה ולחטיפתו של אלחנן טננבוים, שכזכור פותה להגיע לאחת מנסיכויות המפרץ בתואנה של עסקת סמים. שם, באבו דאבי, הוא נחטף והוטס ללבנון.

      מוחמד ברו מת ממחלה בכלא הישראלי. גופתו הוחזרה ב-2004 בעסקת חילופי השבויים של טננבוים, וזאת ולפי דרישת החיזבאללה. משפחת ברו החלה מאז כליאת אביהם בישראל לשתף פעולה עם הארגון השיעי באותה שיטה שעבדו עם ישראל – קשרי מודיעין תמורת יד חופשית בעסקי הסמים. עם זאת החזרת הגופה היתה כרוכה בתקלה מביכה, ובתחילה החזירה ישראל בטעות גופה של אדם אחר. רביד-רביץ מתרץ את קשר הסמים כהכרח בל יגונה: "קשרים של אנשי מודיעין עם טיפוסים בדמותו של אבו נציף התקבלו באזור כדבר מובן מאליו", וכן כי "עיסוקם של קציני מודיעין בתחומים אלו מביאים אותם לידי קשרים ומגעים עם גורמים ואוכלוסיות, אשר אנשים מן היישוב אינם מכירים ובוודאי אינם באים עמם בקשרים".

      לקריאה נוספת
      חשאי בחמישי: מלחמות הביון בין סעודיה לאסד
      חשאי בחמישי: חייו ומותו של המרגל שאהב אותנו
      חשאי בחמישי: מי שניסה להשפיע יהפוך לחסר השפעה