ההודעה הדרמטית על הצטרפותו של ח"כ עמיר פרץ למפלגתה של ציפי לבני היותה הפתעה עבור רבים. אולם לא מדובר בפעם הראשונה שבה חבר הכנסת, שנחשב במשך שנים למנהיג מעמד הפועלים, מחליף מפלגה. דרכו הפוליטית של פרץ, שעשתה היום פנייה חדה נוספת, ידעה לאורך השנים עליות, מורדות וגם כמה הפתעות.
את דרכו הפוליטית התחיל פרץ לאחר שנפצע באורח קשה בשירותו כקצין חימוש בצה"ל. בגיל 31 בלבד נבחר לכהן כראש העיר שדרות. באותה תקופה נחשב פרץ כוכב עולה במפלגת העבודה, וב-1988 נבחר לראשונה לכנסת מטעמה. במהלך השנים החל פרץ לקבע את מעמדו כמנהיג תנועת הפועלים, עד לבחירתו ליו"ר ההסתדרות בשנת 1995. בתקופה זו הוביל פרץ מאבקים רבים למען ארגוני עובדים וחיזק את מעמדו במפלגת העבודה. ב-1999 עשה את המהפך הפוליטי המשמעותי הראשון בחייו הציבוריים, כאשר החליט לפרוש ממפלגת העבודה ולהקים את מפלגת "עם אחד" שהתמקדה בזכויות העובדים. ההחלטה של פרץ התבררה כנכונה, כאשר פעמיים הצליח לעבור את אחוז החסימה.
כל הדיווחים, הניתוחים והדעות - בוואלה! בחירות 2013
ב-2005 שב פרץ, יחד עם "עם אחד", אל שורות מפלגת העבודה. הוא סחף עמו את ציבור המתפקדים למפלגה הוותיקה, כשניצח את יו"ר המפלגה המיתולוגי שמעון פרס, צירף אליו את העיתונאית שלי יחימוביץ', ובבחירות של 2006 הוביל את המפלגה ל-19 מנדטים. פרץ נישא על גלי אהדה ציבוריים גדולים, לא מעט בזכות העובדה שעל אף הרקע הסוציו-אקונומי שממנו הגיע, הוא הצליח להוביל מאבקים חברתיים משמעותיים. לאורך כל התקופה הזו המשיך להתגורר בשדרות, ושפמו הסמיך, יחד עם המגפון, הפך לסמלו המסחרי, הודות לשימוש הרב בו במהלך הפגנות העובדים, וגם בשל החיקוי בתכנית "ארץ נהדרת".
מוביל סדר היום החברתי התרסק במשרד הביטחון
ב-2006 הצטרף פרץ לממשלה בראשות אהוד אולמרט. מי שנחשב לגיבור מעמד הפועלים ומוביל סדר היום החברתי התמנה דווקא לתפקיד שר הביטחון. כניסתו של פרץ, נטול ניסיון ביטחוני משמעותי, לבסיס הקריה בתל אביב, עוררה מחלוקת גדולה. אחת התמונות הזכורות בה נופפו מתנגדיו הייתה תיעוד של פרץ במהלך תרגיל צבאי ברמת הגולן מסתכל פעם אחר פעם במשקפת, שבפועל הייתה אטומה. לאחר כמה חודשים מצא עצמו שר הביטחון החדש מוביל את צה"ל למערכה מול חיזבאללה, שהפכה למלחמת לבנון השנייה. תוצאות המלחמה השנויה במחלוקת והקמת ועדת וינוגרד הובילו לבסוף להתפטרותו של פרץ, לאחר שגם הפסיד את תפקיד יו"ר העבודה לאהוד ברק.
בתקופתו כשר ביטחון, פחת מאוד מעמדו של פרץ. על אף ההצלחות, כמו ההחלטה על תקיפת מאגר הטילים ארוכי הטווח של חיזבאללה כבר בלילה הראשון של המלחמה - בניגוד להמלצת צה"ל - וכן ההמלצה החד-משמעית לפתח את מערכת "כיפת ברזל" ליירוט רקטות קצרות טווח, הציבור ראה במערכה הצבאית בלבנון כישלון, ובפרץ - כמי שנכשל בתפקידו. לצד התמונה עם המשקפת האטומה, פרץ תועד גם נואם באנגלית רעועה, מה שהביא לפיחות נוסף בתדמיתו.
לאחר פרישתו מהממשלה המשיך פרץ את דרכו במפלגת העבודה ואף הביא עמו אלפי מתפקדים חדשים. בכנסת האחרונה נמנעו פרץ, וחברים נוספים במפלגתו, לתמוך בהחלטת היו"ר אהוד ברק להצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו, והדבר הוביל לפילוג המפלגה. בשנה שעברה שוב התמודד פרץ על ראשות המפלגה, והפסיד למי שצירופה נזקף לזכותו, שלי יחימוביץ'. מאז החל פרץ לתפקד כאופוזיציה ליחימוביץ' בתוך המפלגה, כשתקף את סדר יומה החברתי של העיתונאית לשעבר ודגל בהובלת סדר יום מדיני. כעת, חרף בחירתו למקום השלישי במפלגת הבית שלו, החליט פרץ להפתיע בפעם השלישית ולחבור לתנועה בראשות לבני.