וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"יום הדין" של אסד: הכל על מאגרי הנשק הכימי של סוריה

יוסי מלמן

4.12.2012 / 23:14

ארה"ב וישראל עוקבות בדאגה אחרי אחד ממאגרי הנשק הכימי "הגדולים במזרח התיכון", שפיתוחו החל עוד בשנות ה-60. באילו חומרים מחזיק אסד, ואיפה הכל פרוס?

צילום: רויטרס, סרטון שהועלה לרשת, עריכה: מיכאל ברגמן, קריינות: לירון בארי

לסוריה יש את אחד ממאגרי הנשק הכימי הגדולים והמתקדמים במזרח התיכון - כך קבע מינהל המודיעין הלאומי בארצות הברית בדין וחשבון שהגיש לקונגרס בוושינגטון ב-2011. לא פלא שארצות הברית ומדינות במזרח התיכון, בהן שכנותיה של סוריה – ישראל, ירדן וטורקיה, עוקבות בקדחתנות ובדאגה אחר מלחמת האזרחים במדינה וסיכויי ההישרדות ההולכים ומצטמצמים של משטרו של הנשיא, בשאר אסד.

נשק כימי בסוריה - כותרות אחרונות
נאט”ו תמגן את טורקיה: ”חשש מהנשק הכימי של אסד”
אובמה לאסד: ”אם תשתמש בנשק כימי - תישא בתוצאות”
המורדים הסורים: ”אם נשתלט על הנשק הכימי - נפרקו”

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
לסוריה ארבעה מרכזים עיקריים לייצור נשק כימי וכמה בסיסים נוספים הפזורים בגבולות/מערכת וואלה!, צילום מסך

לפי האתר של "פדרציית המדענים האמריקאים" ושל אתר "גלובל סקיוריטי", יש לסוריה לפחות ארבעה מרכזים עיקריים לייצור של נשק כימי והרכבתו כראשי חץ על טילים. אתרים אלה ממוקמים ליד הכפר א-ספיר שליד העיר חלב, בו יש בסיס טילי סקאד, בבסיס צבאי של טילי סקאד ליד העיר חמה ליד העיר חומס וצפונית לבירה דמשק.

בנוסף, יש בסוריה עוד כמה בסיסים, הפזורים ברחבי המדינה מהגבול בצפון עם טורקיה, בדרום עם ירדן ובמזרח עם עירק, בהם מאוחסן הנשק הכימי הסורי. ה"ניו יורק טיימס" העריך בעבר כי מדובר בעד 40 בסיסים, אך מספרם המדויק אינו ודאי.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

פגזים, ראשי קרב כימיים ומגוון של אמצעי שיגור

התרחיש הגרוע ביותר הוא שהנשיא אסד יורה לכוחותיו להשתמש בנשק נגד אויביו מבית - ואולי אף מבחוץ, בניסיון אחרון ונואש לשרוד, או לחלופין כצעד של "תמות נפשי עם פלישתים". ביממה האחרונה התעצמו הדיווחים לפיהם גובר החשש מפני אפשרות זו. לפי כמה דיווחים בכלי תקשורת בארצות הברית, שמצטטים "פקיד יודע דבר", הועמד חלק מכלי הנשק הכימיים של סוריה בכוננות. דובר משרד החוץ הסורי הכחיש ידיעות אלה וטען כי ארצו לא תעשה שימוש בנשק מסוג זה "אם יש לה אותו", נגד בני עמה.

מאז החלה מלחמת האזרחים לפני כ-20 חודשים, היו גם כמה דיווחים כי סוריה שינעה את כלי הנשק שלה. דיווחים אלה ניתנים לפירוש כפול. האחד, שמשטרו של אסד העמיד אותם בכוננות לקראת אפשרות של הפעלה מבצעית. הסבר אחר היה שהם נוידו כדי להעבירם לבסיסים מאובטחים בידי כוחות הנאמנים באופן מוחלט למשטר, כדי שלא יפלו לידי כוחות האופוזיציה או גורמים אחרים הבוחשים בקלחת הסורית כמו חיזבאללה ואירן - בעלות הברית של דמשק.

האופוזיציה הסורית חושפת: כאן נמצא הנשק הכימי של אסד. צילום מסך
הנשק הכימי מוגדר גם כ"נשקם של העניים". מאגרי נשק כימי בסוריה/צילום מסך

לסוריה יש את מירב הסוגים הידועים של נשק כימי – גז עצבים, גז חרדל, טבון, VX ועוד. יש לה אלפי פגזים, פצצות וראשי קרב כימיים ומגוון של אמצעי שיגור לנשק זה: מטוסי קרב מתוצרת סובייטית-רוסית מסוג סוחוי 22 , סוחוי 24, מיג 223, טילי סקאד מדגם בי וסי למרחקים שבין 300 ל-500 קילומטרים, טילי פאג'ר לטווח של 70 קילומטרים וקני תותחים לטווח של עשרות קילומטרים.

סוריה החלה לפתח את הנשק הכימי והביולוגי שלה בשנות ה-60 של המאה הקודמת, וביתר שאת לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973, כדי ליצור איזון אסטרטגי מול עליונותה הצבאית של ישראל. הנשק הכימי מוגדר גם כ"נשקם של העניים" - המדינות שאין להן יכולת או רצון לפתח נשק גרעיני. משום שלפי פרסומים זרים והנחות המוצא של כל מדינות המזרח התיכון יש לישראל נשק גרעיני, חיפשו הנשיא חאפז אסד ובנו היורש בשאר לפתח יכולת צבאית מאתגרת ומאזנת מול ישראל.

מאה טונות של נשק כימי בשנה

מומחים בארצות הברית ובמערב אירופה העריכו כי תכנית הנשק הכימי של סוריה החלה ברכישת גז VX מידי ברית המועצות כבר בסוף שנות ה-60. במשך שנים הייתה סוריה תלויה במקורות זרים בפיתוח הנשק הכימי שלה והיא ניסתה לרכוש ציוד בעל "שימוש כפול", למטרות אזרחיות וצבאיות, באמצעות רשת של סוכני רכש ואנשי מודיעין בהולנד, גרמניה, אוסטריה, צרפת ושווייץ. בנוסף לכך היא קיבלה סיוע מסין, צפון קוריאה, אירן, ברית המועצות ורוסיה.

כיום, על פי כל ההערכות, יש לסוריה יכולת לייצר בעצמה את הנשק הכימי שלה וכושר הייצור שלה הוא של כמה מאות טונות בשנה, אף שיכולת זו לא נעדרת קשיים. ב-2007 דיווח כתב העת לביטחון "ג'יינס" כי בעת ניסוי להרכיב ראש חץ קרבי של גז חרדל על טיל סקאד אירעה תקלה ובתאונה נהרגו לפחות 15 מומחים סורים ואירנים.

נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בפגישה עם ראש ממשלת רוסיה, ולדימיר פוטין. מוסקבה, 2009. AP
סימנים להתרופפות תמיכת מוסקבה באסד. פוטין ואובמה/AP

סוריה אינה חתומה על האמנה הבינלאומית למניעת ייצור, ניסוי, החזקה והפצה של נשק כימי, אך היא תמיד הכחישה כי יש לה נשק כזה. מנגד, בעיצומה של מלחמת האזרחים ביולי 2011 מעד דובר משרד החוץ בדמשק, ג'יהאד מקדיסי (שעל פי דיווחים ערק אתמול משורות המשטר – י.מ.), כשאמר בתדרוך לעיתונאים באנגלית כי "לא יהיה שימוש בנשק כימי במהלך המשבר בסוריה, ללא קשר להתפתחויות". עוד הוא אמר אז כי "כלי הנשק מאוחסנים ומאובטחים בידי צבא סוריה ונמצאים בפיקוח ישיר". בכך, הוא בעצם אישר כי לארצו יש נשק כימי. אחר כך טרחו דוברים אחרים של המשטר להכחיש כי ברשותם נשק כזה.

למרות החשש ההולך וגובר במזרח התיכון ובוושינגטון - ואפילו במוסקבה - אשר לאחרונה מראה סימנים כי תמיכתה במשטר אסד מתרופפת, ההערכה היא כי הסיכויים לשימוש בנשק כימי מצד המשטר אינם גדולים. החשש הגדול של ישראל הוא לאו דווקא מפני שימוש בנשק מצד צבאו של אסד נגד המורדים, אלא מפני העברתו של הנשק לידי חיזבאללה או שגורמים קיצוניים באופוזיציה, המזוהים עם רעיון הג'יהאד האיסלמי, ישתלטו עליו. במקרה כזה, תעמוד בפני ישראל וארצות הברית הדילמה האם לפעול צבאית ולתקוף את הבסיסים ושיירות כלי הרכב שינסו להשתלט על הנשק.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully