"אני מסופק אם חתן פרס נובל יוכל להשתלב במצב כזה בקהילה", כך אמר הבוקר (שלישי) שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, במהלך דיון בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות לביטול חוק ועדות הקבלה, המאפשר סינון של מועמדים לרכישת קרקעות מדינה בנגב ובגליל והצטרפות להרחבות של קיבוצים ומושבים. עם זאת, השופטים הקשו על העותרים בניסיון להבין איזו זכות נפגעת כתוצאה מכך.
בעתירה, שהגישו מספר ארגוני זכויות אדם, נטען כי אין מקום להליכי סינון ביישובים הקהילתיים, שאין להם כל אפיון ייחודי המצדיק את קיומן של הוועדות, וכי מדובר בהליך קבלה מפלה. במהלך הדיון תהה השופט ג'ובראן בנוגע להגדרה של "התאמה חברתית", אשר משמשת קריטריון לקבלה ליישוב. "זה נושא עמום", אמר. הוא הציג מקרה של זוג ארכיטקטים ערבים שלא התקבלו ליישוב קהילתי מכיוון שנאמר עליהם שיתקשו להשתלב בטבעיות בחברה. "השאלה אם זה לא מביא למצב שוועדה יכולה לקבוע את גורלו של אדם כזה או אחר", אמר.
למרות דבריו של ג'ובראן, מספר שופטים, ובראשם הנשיא אשר גרוניס הקשו על העותרים. הם ניסו להבין מתי, לטענת העותרים יש מקום לסינון ומתי אין. לאחר מכן שאלו השופטים איזו זכות יסוד נפגעת, ואף תהו על עצם הפניה לבג"ץ. "האם לא צריך לחכות למקרים קונקרטיים ואז לבדוק את העניין? התקיפה היא מופשטת, על חוק שיש בו סעיף של איסור אפליה רחב מאין כמוהו", אמר גרוניס. "אם זה הכל 'כאילו', אז צריך לבדוק את זה במקרה קונקרטי". גרוניס כינה את פניית ארגוני זכויות האדם לבג"ץ כ"שעטנז בין המשפט החוקתי לבין המשפט האמריקני", ותמה כיצד במדינות אחרות אף אחד לא מגיע לבית המשפט העליון בערכאה ראשונה.
עו"ד סוהאד בשארה ממרכז עדאלה לזכויות המיעוט הערבי אמרה לאחר הדיון כי "החוק כפי שכבר היה במנגנון הקודם ימשיך לפעול כאפקט מצנן ומרתיע כלפי אוכלוסיות רבות אשר יימנעו מלהגיש מועמדות לקבלה ליישובים רבים". לדבריה, לחוק יש ביטוי בשטח מזה שנים רבות. "לדעתנו לא ניתן לומר כי החוק אינו בשל לביקורת שיפוטית מכיוון שאין ברגע זה מקרים ספציפיים", אמרה עו"ד בשארה בתגובה לטענות השופט גרוניס.
עוד בנושא:
מכה לוועדת הקבלה: הזוג הערבי יוכל לגור ברקפת
פשרה בחוק "ועדות הקבלה" - רק בנגב ובגליל
בג"ץ נגד ועדות הקבלה: "יש שכנים פחות נחמדים"
לפניות לכתב: gilad_g@walla.net.il