קצין איסוף: הצד האפור של מבצע "עמוד ענן"

באחד מימי מבצע "עמוד ענן", צלצל הטלפון של אלוף פיקוד הדרום, טל רוסו. על הקו היה אביגדור קהלני. "זה הגנרל הזקן. עברתי הרבה מלחמות ומבצעים, ומעולם לא ראיתי כזה סדר וארגון. ללא פקקים נוראיים. ללא ברדק. ללא נהגי משאיות בשוליים שחוסמים את הצירים כדי להכין קפה", אמר לו קהלני בתום סיור לאורך רצועת עזה ומפגש עם לוחמים בשטחי הכינוס. "מצאתי לוחמים עם מורל גבוה וכוחות מאורגנים בצורה מופתית". 80 אלף חיילים בשירות סדיר ומילואים גדשו את דרום הארץ במסגרת ההיערכות לפעולה הקרקעית. אך החברה הישראלית - וצה"ל אחריה - ידועים כמי שנוהג להלקות את עצמו בהנאה ולתחקר את עצמו עד אין קץ.

ביקורת חריפה עלתה במהלך המבצע, וכנראה שהיא רכיב שתמיד יהיה במבצע בהיקף שכזה. ככל הנראה שזה נובע מההבדל בין הציפיות לבין מה שהמערכת הצבאית מסוגלת להוציא לפועל. למרות התקציב האדיר של 60 מיליארד שקלים, יש עדיין משקים רבים בצבא שלא זכו לרענון זמן רב. חיילי המילואים טוענים בצורה נחרצת כי הציוד האישי ואמצעי הלחימה היו חדשים ועוררו גאווה ביחידות היבשה. פרויקט "אשד הנחלים", שכלל 90% ציוד מבצעי ללוחמי צה"ל במילואים וסדיר בימ"חים, ואותו הוביל הרמטכ"ל הקודם גבי אשכנזי יחד עם ראש חטיבת הלוגיסטיקה תת-אלוף ניסים פרץ, רשם ניצחון מוחץ.

סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר נווה, קבע באופן חד-משמעי בדיון פורום מטכ"ל שהתקיים השבוע לסיכום מבצע "עמוד ענן", כי אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) בפיקודו של אלוף קובי ברק עמד בלוחות הזמנים שהציבו לו. צפירת הרגעה נשמעה בבניין "מרגנית" בו ממוקמת לשכתו של אלוף ברק, על רק ביקורת שנשמעה מהדרג הזוטר על בעיות במזון, בלינה ובאוטובוסים.

אלוף ברק הוא שריונר שכרטיס העבודה שלו עמוס בשורות. הוא צמח בחטיבה שבע ומילא בה תפקידים שונים עד רמת המג"ד. מאוחר יותר התמנה למפקד חטיבה 401 וכיהן כראש מטה פיקוד מרכז, ובתפקידו האחרון היה ראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים במטכ"ל, וכך הכיר היטב את הפקודה למבצע "עמוד ענן", שכונתה בתחילה "ענן ברזל". בחודש מרץ ירש ברק את הפיקוד על האגף, שספג ביקורת קשה במלחמת לבנון השנייה, אך שוקם ועבר את מבחן מבצע "עופרת יצוקה". מאז הופקו הלקחים, וראשי האגף תורגלו למצב של הפתעה מוחלטת. מעטים בצמרת האגף ידעו על הכוונה לחסל דמות בכירה ברצועת עזה, ויממה לאחר מכן הגיעה ההכרזה על גיוס עשרות אלפי חיילי המילואים.

למרות ההיקף הנרחב, לא הוכרז מצב מיוחד בעורף ולכן לא ניתן היה "לרתק" את מערך האוטובוסים האזרחי וחברות המזון לצרכי הצבא. נציג של אחת החברות השיב בלקוניות לאחד מנציגי משרד הביטחון כי הוא מוכן לפתוח את המטבחים רק במוצאי שבת - ובאופן חלקי. מפקד מרכז מזון הורה על פתיחת המחסנים וחלוקת מנות קרב לעשרות אלפי חיילים המילואים, עד שתעמוד יכולת לספק עשרות אלפי מנות חמות.

בשיחת סיכום המבצע עם מפקדי גדודים במילואים שאל אותם אלוף ברק: "היו בעיות מזון?". הם השיבו בחיוב, ללא כל היסוס. "מה היו הבעיות", שאל ברק, והם השיבו לו: "נמאס לנו ממנות קרב וביסקוויטים". באט"ל מודים כי היו תחילה תקלות בחלוקת האוכל החם, אבל בהשוואה להיקף המזון שחולק, האספקה הייתה מעל לסבירה כהגדרתם. אפקט הביקורת מהשטח לא פסח על אוזנו של האלוף ברק, שהנחה לבחון את החלפתה של מנת הקרב הישראלית, שכוללת בין היתר תירס וטונה, למנת קרב אמריקאית מגוונת הכוללת מנת בשר בוואקום בעלות גבוהה יותר.

מערך האוטובוסים שעמד לרשות צה"ל גרר גם הוא שובל של ביקורת. מבדיקת הנושא התברר כי בחלק מהמקרים בוטלו הסעות על ידי חטיבת המבצעים במטכ"ל, והכוחות בשטח לא עודכנו. ההמתנה להסעות גררה אחריה זעם בדרגי השטח וביקורת על שיטת הניהול. תחום האחזקה טיפל בעיקר בכלי רכב ישנים בני למעלה מ-30 שנה, שעברו בכבישי ישראל ומדינות אויב יותר מ-700 אלף ק"מ.

במבצע "עמוד ענן", בשונה מקודמו "עופרת יצוקה", הובילו פי שניים נגמ"שים, ופי שלושה טנקים וכלי ארטילריה. את חטיבת גולני וכליה הכבדים צריכים היו לאסוף מ-19 נקודות שונות בארץ, כאשר הר דב הייתה הנקודה הרחוקה ביותר. המאמץ הלוגיסטי היה ונותר תחום אפור, אך אחד החשובים והמשפיעים ביותר על המערכה הצבאית. קצין בכיר בתחום הלוגיסטיקה, אמר השבוע כי "חשוב שנפתיע את האויב, אך אסור לנו להפתיע את עצמנו".

אלוף פיקוד הדרום כינס בתום המבצע קצינים בכירים לצורך הפקת לקחים למבצעים הבאים, שנראים היטב באופק. סביב השולחן הארוך והכהה, כשלצידו מסכי טלוויזיה שהקרינו את מצגות וסטטיסטיקות של מפקדי האוגדות, נשאלה השאלה כיצד מעבירים את המסר על עוצמת המבצע והשלכותיו. אחד הקצינים השיב" "58 רקטות מסך כל השיגורים של ארגוני הטרור הפלסטיניים נחתו בשטחים מאוכלסים בישראל, לעומת 1,600 תקיפות כירורגיות לאורך רצועת עזה. כל אחת מהן - פצצה חכמה בעלת עוצמה. האזרח צריך לחשוב מה עבר עליו ומה עבר עליהם". בנוסף לכך מתגאים במיוחד בפיקוד הדרום כי בקלסר עב הכרס שמחזיקים בקפידה מפקדי מרכז האש קלסר, שכותרתו "לא הושמדו". אלו הן 200 מטרות שאושרו לתקיפה על ידי צוותי הפרקליטות הצבאית המתמחים בדין הבינלאומי, אך לא קיבלו את אישור מפקדי מרכז האש כי במקום נכחו ילדים, נשים ומבוגרים.

אם היה יוצא המהלך הקרקעי לפועל, ברגעים אלו ממש אמורים היו חיילי צה"ל לעבור מבית לבית ברצועת עזה ולחפש אחר פעילות טרור, מנהלים מרדף עיקש אחר מחבלים שנמלטו לתוך מנהרות וסמטאות בלב העיירות הפלסטיניות. אוגדות הצבא היו שקועות עד הצוואר בכפרים ובעיירות, עם הפנים לעיר עזה. ייתכן כי בשלב זה היו סופגים כוחותינו הרוגים, משפחות שלמות בדרום היו ספונות בממ"דים והמשק היה סופג מכה כלכלית כבדה.

לקריאה נוספת:
קצין איסוף: השכפ"ץ האנושי של החמאס
קצין איסוף: האיש שיקבע האם תקיפה באירן תצליח
קצין איסוף: צה"ל מוכן להפציץ את עזה

לפנייה לכתב: amirbohbot@walla.com