פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "כאן למען השלום": נאומו המלא של אבו מאזן באו"ם

      חרף האיומים מצד ישראל וההתנגדות האמריקנית, הכירה עצרת האו"ם ברשות הפלסטינית כמדינה משקיפה שאינה חברה. בנאומו קרא יו"ר הרשות "לשים סוף לחוסר הצדק ולאפרטהייד"

      "כאן למען השלום": נאומו המלא של אבו מאזן באו"ם
      צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק, קריינות: לירון בארי

      פלסטין מגיעה היום לעצרת הכללית של האו"ם בזמן שבו היא עדיין מלקקת את פצעיה וקוברת את השהידים האהובים שלה, בהם ילדים, נשים וגברים שנפלו קורבן לתוקפנות הישראלית האחרונה, עדיין מחפשת שרידים של חייה בתוך הריסות הבתים שנהרסו על ידי פצצות ישראליות ברצועת עזה, שמחקו משפחות שלמות, הגברים, הנשים והילדים שנרצחו יחד עם חלומותיהם, תקוותיהם, עתידם וכמיהתם לחיות חיים רגילים ולחיות בחירות ובשלום.

      היסטוריה באו"ם: העצרת הכללית הכירה במדינת פלסטין

      יו"ר הרשות בנאום חייו: "די לעוול היסטורי" (רויטרס)
      "לשים קץ לכיבוש הישראלי". אבו מאזן באו"ם, אמש (צילום: רויטרס)

      פלסטין מגיעה היום לעצרת הכללית משום שהיא מאמינה בשלום ומשום שאנשיה, כפי שהוכח בימים האחרונים, זקוקים לו נואשות. פלסטין מגיעה היום לפורום בינלאומי יוקרתי זה, המייצג ומגן על הלגיטימציה הבינלאומית, ומאשרת מחדש את אמונתנו שהקהילה הבינלאומית עומדת כעת בפני ההזדמנות האחרונה להציל את פתרון שתי המדינות. פלסטין מגיעה אליכם היום ברגע מכונן באזור ובעולם, על מנת לאשש את נוכחותה ולנסות להגן על האפשרויות ועל היסודות של שלום צודק לו כה מקווים באזור שלנו.

      התוקפנות הישראלית נגד עמנו ברצועת עזה הדגישה פעם נוספת את הצורך הדחוף לשים קץ לכיבוש הישראלי ולאפשר לעמנו לזכות בחירותו ובעצמאותו. תוקפנות זו גם מדגישה את דבקות הממשלה הישראלית במדיניות הכיבוש, בכוח הזרוע ובמלחמה, אשר בתורה מחייבת את הקהילה הבינלאומית לשאת באחריותה כלפי העם הפלסטינים וכלפי השלום.

      זו הסיבה שאנחנו כאן היום.

      נאום אבו-מאזן בעצרת הכללית של האו"ם. 29 בנובמבר 2012 (רויטרס)
      "עמנו ראה באומות המאוחדות מגדלור של תקווה". אבו מאזן בנאומו בפני העצרת הכללית של האו"ם (צילום: רויטרס)

      אני אומר זאת בצער ובכאב רבים... לא היה איש בעולם שדרש שעשרות ילדים פלסטינים יאבדו את חייהם על מנת לאשש את העובדות הללו. לא היה כל צורך באלפי פשיטות קטלניות ובטונות של חומר נפץ על מנת שהעולם ייזכר שישנו כיבוש שמוכרח להסתיים ושיש עם שיש לשחררו. ולא היה כל צורך במלחמה חדשה והרסנית על מנת שנהיה מודעים להיעדר השלום.

      זו הסיבה שאנחנו כאן היום.

      העם הפלסטיני, אשר השתקם באורח נס מתוך האפר של הנכבה ב-1948, אשר יועד להשמדתו ולגירושו על מנת לעקור אותו ולמחוק את קיומו, שמקורו במעמקי אדמתם ובמעמקי ההיסטוריה. בימים חשוכים אלה, כשמאות אלפי פלסטינים נעקרו מבתיהם בתוך מולדתם ומחוצה לה, נזרקו מארצם היפה, המלטפת והמשגשגת למחנות פליטים, במסגרת אחת המערכות הנוראיות ביותר של טיהור אתני ושל נישול בהיסטוריה המודרנית. בימים חשוכים אלה, עמנו ראה באומות המאוחדות מגדלור של תקווה וקרא להפסקת אי הצדק על מנת להשיג צדק ושלום, מימוש זכויותינו, ועמנו עדיין מאמין בכך וממשיך להמתין.

      זו הסיבה שאנחנו כאן היום.

      תושבי רמאללה חוגגים את הכרת האו"ם במדינת פלסטין, 29 נובמבר 2012 (יותם רונן)
      "עמנו תמיד שאף לשמור על ההומניות שלו". חגיגות ברמאללה, הלילה (צילום: יותם רונן)

      במהלך המאבק הלאומי המתמשך שלנו, עמנו תמיד שאף להבטיח הרמוניה ואחידות בין המטרות והאמצעים של המאבק לבין החוק הבינלאומי ורוח התקופה, בהתאם למציאות ולשינויים החלים בה. כמו כן, עמנו תמיד שאף לשמור על ההומניות שלו, על ערכי המוסר הנעלים שלו ועל יכולות ההישרדות, ההתמדה, היצירתיות והתקווה שלו, למרות הזוועות שעבר והוא ממשיך לעבור היום כתוצאה מהנכבה וזוועותיה.

      נתניהו על נאום אבו מאזן: "נאום שטנה נוטף ארס"

      על אף כובד המשקל של משימה זו, אש"ף, הנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני והמנהיג התמידי של המהפכה והמאבק שלו, שאף באופן עקבי להשיג הרמוניה ואחידות זו. כשהמועצה הלאומית הפלסטינית החליטה ב-1988 לקדם את יוזמת השלום הפלסטינית ואימצה את הצהרת העצמאות, המבוססת על החלטה 181 (29 בנובמבר 1947), אותה אימץ הגוף המכובד שלכם, היא למעשה לקחה על עצמה, תחת הנהגתו של הנשיא המנוח יאסר ערפאת, החלטה היסטורית, קשה ואמיצה, אשר הגדירה את הדרישות לפיוס היסטורי שישים קץ למלחמה, לתוקפנות ולכיבוש.

      זה לא היה דבר קל. עם זאת, היה לנו את האומץ ואת חוש האחריות המפותח הדרוש על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה כדי להגן על האינטרסים הלאומיים העליונים של עמנו ולאשר את מחויבותנו ללגיטימציה הבינלאומית, וזו הייתה החלטה שבאותה שנה התקבלה בברכה ונתמכה על ידי גוף נעלה זה הנפגש היום.

      "ישראל בטוחה שהיא מעל לחוק"

      שמענו אתכם, וגם אתם שמעתם באופן ספציפי לאורך החודשים האחרונים את הזרם הבלתי פוסק של איומים ישראליים בתגובה ליוזמתנו הפוליטית והדיפלומטית להשגת מעמד של מדינה משקיפה לא-חברה באו"ם. כמו כן, בוודאי הייתם עדים לכך שאיומים אלה נעשו באופן ברברי ומחריד לפני ימים בלבד ברצועת עזה.

      לא שמענו מילה אחת מבכיר ישראלי המביע דאגה אמיתית להצלת תהליך השלום. להיפך, עמנו היה עד, וממשיך להיות עד, להסלמה חסרת תקדים בתקיפות הצבאיות, במצור, בפעילות ההתנחלויות ובטיהור האתני, בפרט במזרח ירושלים הכבושה, ומעצרים המוניים, תקיפות על ידי מתנחלים וצעדים אחרים שבאמצעותם הופך הכיבוש הישראלי לשם נרדף למערכת אפרטהייד של כיבוש קולוניאליסטי, אשר ממסד את מגפת הגזענות ומעמיק את השנאה וההסתה.

      שגריר ישראל רון פרושאור ושגרירת ארצות הברית סוזן רייס במהלך דיון עצרת האו"ם בהכרה במדינת פלסטין, 29 נובמבר 2012 (AP , AP Photo/Kathy Willens)
      שגרירת ארה"ב באו"ם, סוזן רייס, עם שגריר ישראל, רון פרושאור, הלילה (צילום: AP)

      מה שמאפשר לממשלה הישראלית להמשיך באופן גלוי במדיניות התוקפנות שלה ובביצוע פשעי מלחמה, מקורו בביטחונה שהיא נמצאת מעל לחוק ושיש לה חסינות מפני נשיאה באחריות ובהשלכות. אמונה זו מחוזקת על ידי אחדים שאינם מגנים או דורשים את הפסקת ההפרות והפשעים ועל ידי העמדה המשווה בין הקורבן למבצע.

      הגיעה העת שהעולם יאמר בצורה ברורה: די לתוקפנות, להתנחלויות ולכיבוש.

      זו הסיבה שאנחנו כאן היום.

      לא באנו לכן בניסיון לעשות דה-לגיטימציה למדינה שהתבססה לפני שנים, וזוהי ישראל; אלא באנו לאשר את הלגיטימיות של מדינה שצריכה כעת להשיג את עצמאותה, וזוהי פלסטין. לא באנו לכאן היום כדי להוסיף סיבוכים נוספים לתהליך השלום, אותו מדיניותה של ישראל הובילה למחלקה לטיפול נמרץ, אלא באנו ליזום ניסיון אמיתי אחרון להשיג שלום. המהלך שלנו לא מכוון להריסת מה שנשאר מתהליך המשא ומתן, אשר איבד את מטרתו ואת האמינות שלו, אלא לנסות ולהפריח חיים חדשים למשא ומתן ולהציב עבורו בסיס מוצק המתבסס על תנאי ההתייחסות של ההחלטות הבינלאומיות הרלוונטיות על מנת שהמשא ומתן יצליח.

      "חלון ההזדמנויות הולך ומצטמצם"

      בשם אש"ף, אני אומר: לא נוותר, לא נתעייף והנחישות שלנו לא תדעך, ונמשיך לפעול להשגת שלום צודק.

      עם זאת, מעל לכל ולמרות הכול, אני מדגיש שעמנו לא יוותר על הזכויות הלאומיות הבסיסיות שלו, כפי שהוגדר בהחלטות האו"ם. ועמנו ידבק בזכותו להגן על עצמו נגד התוקפות והכיבוש וימשיך בהתנגדות העממית השקטה שלו, ובעמידה האיתנה שלו וימשיך לבנות את ארצו. כמו כן, הוא ישים קץ לפילוג ויחזק את האחדות הלאומית. לא נקבל כל דבר שהוא פחות מעצמאות המדינה הפלסטינית, עם מזרח ירושלים כבירתה, בכל השטחים הפלסטיניים שנכבשו ב-1967. לא נקבל שום דבר שהוא פחות מחיים בביטחון לצד מדינת ישראל, ופתרון לבעיית הפלסטינית על בסיס החלטה 194, בהתאם לחלק האופרטיבי של יוזמת השלום הערבית.

      האם אפשר היה למנוע את המהלך הפלסטיני באו”ם?

      עם זאת, עלינו לחזור כאן פעם נוספת על אזהרתנו: חלון ההזדמנויות הולך ומצטמצם, והזמן אוזל במהירות. הסבלנות הולכת ומתקצרת והתקווה דועכת. חיי החפים מפשע שנגבו בשל הפצצות הישראליות – יותר מ-168 שהידים, ברובם ילדים ונשים, כולל 12 חברי משפחה אחת, משפחת דלו, בעזה – מהווים תזכורת כואבת עבור העולם שהכיבוש הקולוניאליסטי והגזעני הזה הופך את פתרון שתי המדינות והחזון של השגת שלום לבחירה קשה מאוד, אם לא בלתי אפשרית.
      הגיע הזמן לפעולה והרגע להתקדם.

      זו הסיבה שאנחנו כאן היום.

      מאות פלסטינים חגגו ברמאללה את קבלת פלסטין כמדינה משקיפה באו"ם, 29 בנובמבר 2012 (דרור עינב)
      "סיבה לחוש תקווה". חגיגות ברמאללה (צילום: דרור עינב)

      העולם מתבקש היום לנקוט צעד משמעותי בתהליך של תיקון אי הצדק ההיסטורי חסר התקדים שנגרם לעם הפלסטיני מאז הנכבה ב-1948.

      כל קול התומך ביוזמתנו היום הוא קול בעל ערך רב של אומץ, וכל מדינה המעניקה היום את תמיכתה לבקשה הפלסטינית למעמד של מדינת משקיפה לא-חברה מאשרת את תמיכתה המוסרית והעקרונית לחירות ולזכויות של עמים, והחוק הבינלאומי, והשלום.

      תמיכתכם ליוזמתנו היום תעביר מסר מבטיח למיליוני הפלסטינים על אדמת פלסטין, במחנות הפליטים במולדת ובתפוצות, ולאסירים הנאבקים על חירותם בבתי הכלא בישראל – כי הצדק הוא אפשרי וכי יש להם סיבה לחוש תקווה, וכי עמי העולם לא מקבלים את המשך הכיבוש.
      זו הסיבה שאנחנו כאן היום.

      תמיכתכם ביוזמה שלנו היום תיתן סיבה לתקווה לעם הנמצא תחת מצור של כיבוש גזעני וקולוניאליסטי. תמיכתכם תאשר עבור עמנו שאינו לבד ושדבקותו בחוק הבינלאומי לעולם לא תהיה בחירה מפסידה.

      מאות פלסטינים חגגו ברמאללה את קבלת פלסטין כמדינה משקיפה באו"ם, 29 בנובמבר 2012 (דרור עינב)
      צופים בנאומו של אבו מאזן ברמאללה (צילום: דרור עינב)

      ביוזמתנו היום להשיג מעמד של מדינה לא-חברה עבור פלסטין באו"ם, אנו מאששים את העובדה שפלסטין תמיד תכבד את המנדט של האו"ם ואת ההחלטות שלה ושל החוק הבינלאומי ההומניטרי, תדבק בשוויון, תבטיח את חירויות האזרח, תקיים את שלטון החוק, תקדם דמוקרטיה ופלורליזם ותבטיח ותגן על זכויות נשים.

      כפי שהבטחנו לידידינו ולאחינו ואחיותינו, נמשיך להתייעץ עמם גם לאחר שגופכם הנכבד יאשר את בקשתנו לשדרוג מעמד פלסטין. נפעל באופן אחראי וחיובי בצעדינו הבאים, ונפעל לחיזוק שיתוף הפעולה עם המדינות והעמים בעולם למען שלום צודק.

      היום לפני 65 שנים, העצרת הכללית של האו"ם אימצה את החלטה 181, אשר חילקה את אדמת פלסטין ההיסטורית לשתי מדינות והפכה לתעודת הלידה של ישראל.

      65 שנים אחר כך, ובאותו יום, אותו הדגיר גופכם הנכבד כיום הבינלאומי לסולידריות עם העם הפלסטיני, העצרת הכללית עומדת בפני חובה מוסרית, אותה אל לה להסס למלא, ועומדת בפני חובה היסטורית, אשר לא יכולה לסבול דחייה נוספת, ובפני חובה מעשית להציל את הסיכוי לשלום, שהינו דחוף ולא ניתן לדחייה.