נשיא מצרים, מוחמד מורסי, מצוי כעת בתקופה הקשה של שלטונו מאז שהתמנה לתפקיד לפני כחמישה חודשים. החלטותיו האחרונות, שקבעו כי כל החלטה שיקבל אינה כפופה עוד לערעור של בתי המשפט עד שתאושר החוקה החדשה ועד שייבחר הפרלמנט החדש, הרגיזו לא רק את הרחוב המצרי אלא בעיקר את הגופים החזקים והעצמאיים במצרים, בהם התנועות הליברליות, השופטים ואגודת עורכי הדין. המהומות לא איחרו לבוא, הצעירים לא הסכימו לעזוב את הרחובות והשופטים הכריזו על שביתה. בעיר דמנהור שבצפון מצרים כבר נהרג צעיר אחד, ואם אין די בזה, גם הבורסה התרסקה והמשקיעים הפסידו עשרות מיליוני דולרים.
מורסי נבהל מהתגובה החריפה במדינה, ונאלץ לפרסם הודעה לפיה מדובר בהחלטות "זמניות" בלבד, והבהיר שבכוונתו לשאת ולתת עם כל הכוחות הפוליטיים במדינה. אך נדמה שיותר משהרחוב הסוער הבהיל את הנשיא המצרי, הרי שקריסת הבורסה היא שהפרה את שלוותו. חשוב להבהיר: הסיבה המרכזית שבגללה החליט מוחמד מורסי לקחת לידיו סמכויות חקיקה נרחבות טמונה ברצונו לזרז את מלאכת ניסוח החוקה הסבוכה, ובכך לסמן עוד 'וי' על סעיף מסעיפי הרפורמות שעליהם התחייב. סיבה נוספת וחשובה היא ברצונו לשקם את כלכלתה הגוועת של האומה המצרית. לכן, רק כשהבורסה התפרעה, החליט הנשיא לשגר אות הרגעה למשקיעים.
רבבות המפגינים ברחובות הערים משוכנעים שמורסי מנסה להשליט על הציבור המצרי את תפיסתה של תנועת "האחים המוסלמים", ולהפוך את מצרים ממדינה מוסלמית ל"דיקטטורה איסלמיסטית", כלשונם של מתנגדיו. הגם שיש בטענות אלו ממש, התמונה אינה מדויקת. מוחמד מורסי נחוש לשקם את הכלכלה המצרית, ולשם כך הוא מעוניין להשלים את ניסוח החוקה ולהרחיק את הגורמים שעלולים לגרור רגליים ולסכל את התהליך, רובם אנשי המערכת המשפטית המזוהים עם המשטר הקודם של חוסני מובארק. זו בדיוק הסיבה שמורסי הפקיע מהם את סמכויות החקיקה, ואפשר לוועדת החוקה לסיים במהירות את עבודתה.
ומה בין ניסוח החוקה לשיקום הכלכלה? הנשיא המצרי יודע שברגע שתנוסח החוקה, יהיה ניתן להתקדם הלאה, וראשית לקיים את הבחירות לפרלמנט. שני מוסדות בסייסים אלה - החוקה והפרלמנט - הם שני היסודות המרכזיים ברפורמות הפוליטיות שאליהם התחייב מורסי בפני המערב. וזאת, מבלי להזכיר את הרפורמות הכלכליות הדחופות שאליהן הוא רוצה להתפנות ברגע שיסיים "לנקות את השולחן" מענייני החוקה והפרלמנט.
השבוע, ממשלת מצרים חתמה על הסכם עם קרן המטבע הבינלאומית, במסגרתו תקדם קהיר שורה של רפורמות כלכליות ותמורתן תקבל סיוע של 15 מיליארד דולרים. במצרים כמו בירדן קיים משבר כלכלי רציני, בעיקר בתחום האנרגיה, שנובע משתי סיבות מרכזיות: עלייה ברמת החיים (למשל - שימוש הולך וגובר במזגנים) מול מערכת מיושנת של סבסוד חסר-תקדים. בעוד שערב הסעודית מסוגלת עדיין לממן סכומי עתק של 50 מיליארד דולרים בשנה עבור דלק וחשמל, מצרים אינה מסוגלת כיום לתת 35 מיליארד דולרים מהתקציב השנתי שלה למטרות האלה.
המהומות בכיכר תחריר הן רק תחילת המאבק
קרן המטבע הבינלאומית הציעה למצרים וירדן חבילת סיוע שתאפשר להן לכסות את הפערים בתקציב, ובתמורה דרשה משתי המדינות שיציגו תכנית הבראה כלכלית. הדרישה המרכזית של קרן המטבע ממצרים וירדן היא שינוי יסודי במערכת הסובסידיות של הדלק והאנרגיה. בחודש שעבר, ירדן חתמה על ההסכם עם קרן המטבע, וארמון המלוכה נאלץ לבשר לציבור על העלאה דרמטית במחירי הדלק. כעת, המלך עבדאללה מתמודד עם מחאה ציבורית אדירה. מצרים חתמה על ההסכם רק השבוע, והתחייבה לבצע שינוי מהותי במערכת הסובסידיות. משמעות ההסכם היא שבמהלך החודשים הקרובים יאמירו במצרים מחירי הדלק והגז במידה ניכרת - בשיעור של מאות אחוזים.
בצעדים האחרונים שנקט, מוחמד מורסי הותיר בידיו סמכויות רבות, בעיקר כדי לבצר את מעמדו לקראת העתיד לבוא, ולהבטיח חוקה ופרלמנט שיעמדו לצדו בעת העברת הגזירות הכלכליות הקשות הבאות. נשיא מצרים מבין היטב שהמהומות שפרצו השבוע ברחבי הארץ הן כאין וכאפס לעומת המהומות שיפרצו כשאזרחי מצרים יאלצו לשלם פי שניים על דלק ובנזין ועל גז לבישול. הצלחתו הפוליטית בניהול המשבר הנוכחי תעיד אולי יותר מכל על הצלחתו בניהול המשבר הבא.
הטלטלה במצרים - כותרות נוספות
הרוג ב"מתקפה" על משרדי האחים המוסלמים
מורסי מנסה להרגיע את הרחוב: "הצווים הם זמניים"
הבורסה בקהיר התרסקה בשל חשש המשקיעים
"מאות גברים תקפו מינית 3 נשים בכיכר תחריר"
לפנייה לכתב: nir_yah@walla.com