המציאות הישראלית לא מאפשרת להפנות את המבט מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. ניסיונות להעביר את תשומת הלב לנושא הכלכלי, כפי שמנסה לעשות מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ', נתקלים במציאות של הימים האחרונים בדרום הארץ ובעזה. ניסיונות להתמקד בפן הצבאי של הסכסוך, כפי שמנסה לעשות ממשלת הליכוד, נתקלים במציאות מדינית בעייתית לישראל דוגמת פניית יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לעצרת הכללית, על האיומים הכרוכים בה.
חיסולו של אחמד ג'עברי מוצדק בכל קנה מידה. כמפקד זרוע צבאית הוא היה איש צבא לכל דבר, צבא שיזם מתקפות נפשעות על אזרחי ישראל. אין גם ספק שחיסולו וחיסול בכירים נוספים ישפיע בטווח הקצר על יכולותיו הצבאיות של החמאס. אך מדיניות לא נקבעת על ידי פעולות צבאיות בלבד, ומול ישראל ניצב לא רק איום הטרור אלא גם איומים נוספים, ובראשם אבדן זהותה כמדינת הלאום היהודי.
לאיום הזהות יש להוסיף גם את האיום המתוחכם אותו מציב אבו מאזן. הפנייה הפלסטינית לאו"ם להכרה כמדינה לא חברה כוללת בחובה איום מרומז לתביעה בבית הדין הבינלאומי בהאג כנגד ההתנחלויות, ובדה-לגיטימציה גוברת של ישראל ככוח כובש. הקהילה הבינלאומית ברובה צפויה לשתף פעולה עם המהלכים הפלסטינים, והתהליך צפוי להוביל את ישראל לבידוד מדיני וכלכלי חמור, כולל פגיעה ביכולתה להתמודד עם האיום האירני.
כוח יתקבל בכוח - שיח בשיח
לאחר חיסול ג'עברי יש לישראל הזדמנות פז להעביר מסר חד-משמעי שהיא שולטת בשתי השפות, הן בשפת הכוח והן בשפת הדיפלומטיה. כך שמי שפועל נגדנו בכוח יקבל תגובה צבאית הולמת, ומי שבוחר בערוץ המדיני, ימצא בנו שותפים אמתיים לשיח מכבד שמאפשר באופן אותנטי להתקדם לפתרון הסכסוך.
על כן, כעת, לאחר חיסולו של ג'עברי, יש לפנות לאבו מאזן ולדבר איתו באופן גלוי על המסלול למדינה פלסטינית. ישראל יכולה להצהיר שהיא תהיה הראשונה לתמוך בפניית הפלסטינים לאו"ם להכרזה על מדינה, ובלבד שההכרזה תכלול התחייבות שגבולות המדינה הפלסטינית יהיו על בסיס קווי 67' עם חילופי שטחים מוסכמים, וכי אין בכוונתה לנקוט שום פעולה בינלאומית לערער את מעמדה של ישראל במהלך משא ומתן.
ישראל מצדה צריכה להודיע על הקפאת הבנייה ממזרח לגדר ההפרדה ובשכונות הערביות של ירושלים על מנת לאפשר משא ומתן קונסטרוקטיבי. להכרזה כזו, גם אם מוגבלת בזמן, יהיה אפקט בונה אמון, ואת הזמן ניתן יהיה לנצל למו"מ על קו גבול מוסכם על בסיס קווי 67'.
שימוש בשפה צבאית בלתי מתפשרת מול החמאס, ושפה דיפלומטית קונסטרוקטיבית מול אבו מאזן, ידגימו לפלסטינים כי הם יכולים להשיג הישגים רק כאשר הם נמנעים מאלימות. חשוב מכך, היא תעלה את ישראל על מסלול ברור לכיוון יצירת מציאות של שתי מדינות לשני עמים שחיונית כל כך לעתידנו, ושמהווה תנאי לפתרון הן הסוגיות החיצוניות האזוריות והבינלאומיות והן הסוגיות הפנימיות החברתיות והכלכליות המלוות אתנו.
אלוף (במיל') עמי איילון, ממייסדי תנועת "עתיד כחול לבן", היה ראש השב"כ