פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הורה לילד אוטיסט בפתח תקווה? כדאי שתעבור דירה

      פתח תקווה היא בין הערים הבודדות שלא מעניקה לילדים אוטיסטים "סל בריאות מקדם", הכולל טיפולים המסייעים משמעותית להתפתחותם. "קשה לממן את הטיפולים לבד"

      משפחות עם ילדים אוטיסטים המתגוררות בפתח תקווה נאלצות לבחור בין עיר מגוריהן לבין הענקת טיפול לילדיהם האוטיסטים. פתח תקווה היא בין הערים הבודדות שלא מעניקה לילדים "סל בריאות מקדם" - טיפולים רפואיים ופרא-רפואיים המסייעים משמעותית להתפתחותם. "לא ידעתי שמגיעות לנו שעות טיפול משמעותיות וקריטיות כאלו עד מפגש הורים שבו נכחתי וההורים שיבחו את העניין הזה", מבהירה מיכל נאור-כהן, אם חד הורית לילדה בת תשע וליהונתן, ילד אוטיסט בן חמש. "לא היה לי מושג על מה הם מדברים, ופתאום הבנתי שכיוון שאני תושבת פתח תקווה אני נחותה יותר ומופלית לרעה". בנה של נאור-כהן אובחן כאוטיסט בגיל שנתיים וחצי, לאחר שהתגלו עיכובים שונים בהתפתחותו. האם לקחה אותו לפיזיותרפיה ולטיפולים נוספים, אך לבסוף האבחנה קבעה כי יהונתן נמצא על הרצף האוטיסטי. לאחר האבחון נכנס נאור-כהן לגן שיקומי, ובשנה שעברה עבר לגן תקשורתי, במסגרתו מעניקות הרשויות השונות את סל הבריאות המקדם.

      סל בריאות מקדם כולל 14 שעות שבועיות טיפוליות שכוללות 10.5 שעות טיפול ישיר ו-3.5 שעות טיפול עקיף. טיפול ישיר כולל טיפולים של פסיכולוג, מרפא בעיסוק, קלינאי תקשורת ומעקב של רופא. בנוסף, ניתנים טיפולים רגשיים שונים, טיפול של פיזיותרפיסט לפי הצורך והדרכת הורים. סל הבריאות המקדם הניתן בגני תקשורת ממומן על ידי משרד הבריאות באמצעות עמותות נותנות שירותים, המעניקות את הטיפולים בפועל בגנים. עיריית פתח תקווה לא מקיימת שיתוף פעולה עם עמותות בגני התקשורת, ומשכך לא מקבלים הילדים בגנים את הטיפול.

      בנה של נאור-כהן לומד בגן תקשורתי - גן חינוך מיוחד בפתח תקווה שמקבל רק "שרותי חינוך מיוחד" (שח"ם) מטעם משרד החינוך. השירות כולל רק חצי שעה שבועית אצל קלינאית תקשורת וחצי שעה שבועית של ריפוי בעיסוק. זאת, בניגוד ל-14 שעות שבועיות שמקבלים ילדים אוטיסטים בתל אביב, גבעתיים, רעננה, הוד השרון ועוד.

      יהונתן נאור, אוקטובר 2012 (דרור עינב)
      "לא הצלחתי לממן את הטיפול מעבר לשמונה חודשים". נאור-כהן ובנה (צילום: דרור עינב)

      חשוב להדגיש כי על פי מחקרים שונים שנעשו בתחום, טיפול לילדים אוטיסטים בשנותיהם הראשונות הינו קריטי ביותר להמשך חייהם, מאחר שאלו השנים בהן ניתן להוביל את הילד לרמת תפקוד המירבית האפשרית עבורו. מעבר להיבטים הטיפוליים, מובילה האפליה של ילדי פתח תקווה גם להשלכות כלכליות. במעונות יום שיקומיים המיועדים לגילאי 0-3 קיימת השתתפות של קופת החולים בטיפולים. בגני תקשורת, המיועדים לגילאים מבוגרים יותר, קיימת השתתפות עצמית של ההורים העומדת על 557 שקל. אלא שבעיריית פתח תקווה כאמור לא מספקים את השירות עבור הילדים, מה שמצריך מההורים מימון הטיפולים באופן עצמאי, סכום המסתכם בעשרות אלפי שקלים בחודש, או מעבר לעיר אחרת.

      יש לציין כי החוק קןבע שילד שלא מקבל את סל הבריאות המקדם בגן זכאי לקבל שלוש שעות שבועיות של טיפול פרא-רפואי בקופת החולים תמורת תשלום של 23 שקלים לשעת טיפול. אלא שמתחילת השנה נדרשו הקופות להעניק את טיפולים על ידי מטפלים עובדי הקופות או המכון להתפתחות הילד. דרישה זו הובילה למתן שירותים על ידי צוות מצומצם משמעותית לעומת המצב בעבר, כך שתורי ההמתנה ארוכים. "כשפונים לקופת החולים מקבלים תור לעוד חצי שנה במקרה בטוב", אומרת נאור-כהן, "בקרב אוטיסטיים מדובר בבעייה משמעותית עוד יותר כשהטיפול הקריטי לעתידם צריך להינתן בגילאים צעירים ולא טיפול אחת לחצי שנה".

      "סדרי עדיפויות בעייתיים מאוד"

      "קשה לממן את הטיפולים לבד, על אחת כמה וכמה כאם חד הורית. לאחר האיבחון מימנתי לבד טיפולים של קלינאית תקשורת, טיפול קריטי לילדים אוטיסטים, אך מדובר בתשלום של 250 שקל לפגישה, ולא הצלחתי לממן את הטיפול מעבר לשמונה חודשים", מסבירה האם. "אלו עלויות בלתי אפשריות, ויש מגוון טיפולים שילד אוטיסט צריך לקבל, אך לי אין אפשרות לאפשר את זה ליהונתן. אני בהחלט אעבור דירה, אך לא ייתכן שרשות מקומית דוחקת החוצה ילדים אוטיסטים במקום לאפשר טיפול, וזה לא כי אין תקציב אלא כי לא רוצים. אלו סדרי עדיפויות בעייתיים מאוד".

      נאור-כהן לא ויתרה ופנתה בשנה שעברה לעמוס תמם, מנהל האגף לחינוך מיוחד בעיריית פתח תקווה, בדרישה להבין במה עירו שונה מכל עיר אחרת. התשובה ככל הנראה ברורה - הפרטה. "בגני ילדים לילדים עם לקויות תקשורתיות בספקטרום האוטיסטי בעיר פתח תקווה אין תמיכה מעמותות. אין בגנים טיפול בריאותי מקדם ממשרד הבריאות", מסר. מעיריית פתח תקווה לא נמסרה תגובה בעניין.

      מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, ציין כי "הגיע הזמן שילדים שסובלים ממחלות ונכויות בפרט יקבלו את הסיוע המגיע להם, שאמור ללכת עמם לכל מקום. יש להעדיף טובת הילד ורווחתו על טובת הביורוקרטיה והמחלוקות הבין-ארגוניות. לא ייתכן שרק בגלל שמשרדי ממשלה שונים והרשויות המקומיות לא מצליחים להידבר נמנע מילד העזרה שכל כך זקוק לה. מעבר לכך שזה מקומם מבחינת דאגה לילד, מדובר באיוולת כלכלית כי ברור שככל שמשקיעים בילד אוטיסט, בוודאי בילד בגיל הרך, חוסך הדבר השקעה עצומה בגילאים מאוחרים יותר".

      תגובת עיריית פתח תקווה: "בהחלטה של פורום חינוך מיוחד וצוות הגננות הוחלט שאת מקדם הבריאות יקבלו התלמידים במסגרת קופות החולים. ראשית, אין חובה לסל מקדם בריאות במסגרת הגנים, זו בחירה משותפת של הצוותים וההורים. בהחלטה מקצועית משותפת של אגף החינוך המיוחד בפתח תקווה והפיקוח על החינוך המיוחד בעיר הוחלט שבגני הילדים התקשורתיים ינתן סל שח"ם של 100% הניתן בידי משרד החינוך ונותן מענה מיטבי לקידומם של התלמידים".

      עוד בנושא
      להיות הורה לילד אוטיסט בישראל: "שואה כלכלית"
      מבקר המדינה: לרוב המעונות לאוטיסטים אין רישיון
      עימות בין סער להורים לאוטיסטים בוועדת הכנסת

      לפניות לכתבת: danawp@walla.com