הגבלת "האח הגדול": מה מותר ומה לא במצלמות אבטחה

משרד המשפטים פרסם הנחיות על מנת למנוע פגיעה בפרטיות המצולמים במצלמות במעגל סגור במקומות ציבוריים ופרטיים. "הטכנולוגיות הזמינות היום יכולות להפוך אותנו לחברת מעקב"

דנה ויילר-פולק, כתבתנו לענייני רווחה

בשנים האחרונות, הולך וגדל השימוש במצלמות במעגל סגור לצרכים שונים, לצורך מניעת עבירות, הכוונת תנועה, פיקוח על עובדים ועוד. בישראל נפוץ השימוש במצלמות המעקב גם במסגרת תכנית "עיר ללא אלימות", המופעלת ב-80 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, וכן בבתי ספר ביוזמות מקומיות פרטיות. מדובר בטכנולוגיה זולה, דבר המוביל לפרישה רחבה של מצלמות בשטחים ציבוריים ובשטחים פרטיים בעלי אופי ציבורי כמו קניונים וחניונים, ואף בבתים פרטיים.

המידע המצולם נשמר במאגרי מידע ממוחשבים, בהם מופעלות יכולות מתוחכמות של איתור המידע, ניתוחו ושליפת מידע ויזואלי, כמו זיהוי אוטומטי של אדם ולוחית זיהוי של רכב. טכנולוגיות אלה הופכות את המצלמה לאמצעי מעקב שיעילותו והיקף האוכלוסייה המתועד על ידו משתפרים במהירות ועלולים, בידיים לא נכונות, לפגוע קשות בפרטיותו של אדם.

בשל כך, פרסמה לאחרונה הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, (רמו"ט) הנחיה בנושא שימוש במצלמות אבטחה ומעקב במקומות ציבוריים ובמאגרי התמונות הנקלטות בהן. על פי ההנחיה, יש לבחון תחילה צרכים וחלופות להצבת מצלמות. משהוחלט על הצבת מצלמה, לא ניתן להשתמש בצילומים למטרה השונה מזו שהצדיקה את התקנת המצלמה מלכתחילה. כמו כן, חלה חובה ליידע את הציבור על פעולתה של מצלמה באמצעות שילוט מתאים ובדרכים נוספות, ואף מומלץ כי מפעיל המצלמה יפרסם רשימה בה יצוינו המקומות בהם הן מוצבות.

(תוכן מקודם)

לא רק בזמן הקורונה: השירות הרפואי שעוזר לחולי לב

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה

על השימוש במצלמות לעמוד במבחנים של מידתיות

עוד קובעת ההנחיה כי ההגנה על הפרטיות צריכה לשמש שיקול מרכזי בתכנון מערכת המצלמות ובאופן השימוש השוטף בהן. כך, על מפעילי המערכת לוודא שהפגיעה הנגרמת לפרטיות תהיה מזערית ככל האפשר, למשל באמצעות הקפדה על מיקום התקנת המצלמות וזווית הצילום שלהן, על מספר המצלמות המותקנות ועל זמני הצילום. כמו כן, על איכות הצילום להתאים למטרה, לדוגמה בצילום בקרת תנועה אין צורך בזיהוי פניו של אדם, על כן, על איכות התמונה להיות נמוכה, על מנת שלא תאסוף פרטי מידע שאינם חיוניים.

כמו כן, הוחלט כי שימוש בפונקציות נוספות בצירוף לצילום, כמו מאגר ביומטרי, טכנולוגיות זיהוי פנים או הליכה, יצריכו בחינה נוספת של מידתיות הפגיעה. ההנחיה עוסקת גם בזכויותיו של המצולם ובסוגיות של אבטחת המידע הנקלט במערכת והגבלת השימוש בו. ההנחיה קובעת כי שמירת הצילומים שאינם נחוצים יוצרת סיכוני אבטחה מיותרים, ומשכך מהווה פגיעה לא מידתית בפרטיות. מכאן, ממליצה הרשות לבחון אם יש צורך בהקלטת הצילומים או שמא ניתן להסתפק בצילום חי בלבד. אם נמצא שקיים צורך להקליט, יש לקבוע את משך התקופה בה יישמרו ההקלטות.

"הצבת מצלמות מעקב איננה החלטה שניתן לקבל כלאחר יד, שכן הטכנולוגיות הזמינות היום יכולות להפוך אותנו לחברת מעקב שיש להבין את המחיר החברתי שלה", אומר עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע ורשם מאגרי המידע במשרד המשפטים. "שימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי, במיוחד בידי רשויות ציבוריות, חייב להיעשות לתכלית ראויה בלבד ולעמוד במבחנים של סבירות ומידתיות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully