"מוכר עגבניות" - כך כינו באגף המודיעין של צה"ל את נשיא מצרים אנואר סאדאת, כביטוי ללגלוג ולבוז שרחשו לו לאחר שנבחר לתפקידו, בעקבות מותו של הנשיא גמאל עבד אל-נאצר בספטמבר 1970. הכינוי נזכר בעדותו של עוזר ראש אמ"ן למחקר דאז, תת אלוף אריה שלו, בפני ועדת החקירה לאירועי מלחמת יום הכיפורים, בראשות שופט בית המשפט העליון שמעון אגרנט. ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הפועל במסגרת ארכיון המדינה פרסמו באחרונה קובץ נוסף של עדויות הוועדה, לאחר שצונזרו מהם שמות ופרטים אחדים, והם הוכשרו לחשיפה לציבור.
שלו, שעדותו הרגיזה לעיתים את חברי הוועדה ויצרה אצלם רושם שהוא מנסה להתחמק ממתן תשובות ברורות, לא זכר את הכינוי שניתן לסאדאת. בתשובה לשאלת חבר הוועדה יגאל ידין, הוא סיפר כי חטיבת המחקר הטילה על איש מילואים שלה, פרופסור באוניברסיטה, לחבר פרופיל של סאדאת. האחראים על חשיפת החומר בארכיון צה"ל החליטו להשמיט את שמו של מחבר הפרופיל - פרופסור שמעון שמיר מאוניברסיטת תל אביב, שהיה לימים לשגריר ישראל במצרים ובירדן.
בשיחה עם וואלה! חדשות, אישר פרופ' שמיר כי אכן חיבר את המחקר, "אם כי אני לא זוכר שהשתמשתי בביטוי של סוחר עגבניות", ציין. "גויסתי למילואים לאחר מותו של נאצר וכשלא היה ברור מי יחליפו. היו שלושה מועמדים שסאדאת היה אחד מהם. נתבקשתי לכתוב את הערכתי על סמך החומר שקיבלתי מאמ"ן. החומר התבסס על סוכנים ומקורות נוספים, והוא הדהים אותי. הופיעו בחומר דברים קשים ביותר על סאדאת. אמרו עליו שהוא עישן אופיום, שהוא אדם מוגבל , שנאצר לא מתחשב בו ונותן לו תפקידים משניים. הדעה הכללית על סאדאת הייתה ירודה לא רק בישראל. כך חשבו גם במצרים, בארצות הברית וברוסיה. אני מודה שעל סמך החומר שקיבלתי מאמ"ן חיברתי פרופיל עלוב של סאדאת".
עם זאת, הוסיף פרופ' שמיר, "זמן מה לאחר מכן, כשראיתי שמעשיו לא עולים בקנה אחד עם הדעה עליו, התחלתי לפרסם בציבור עמדה שונה לחלוטין. הדגשתי כי הוא מצטייר כמנהיג מרשים שמקבל החלטות. כנראה שאמ"ן לא הסיק את המסקנות שאני הסקתי והמשיך לדבוק בהערכה המקורית על סאדאת".
כך או כך, שלו, שנאלץ להתפטר מתפקידו יחד עם מפקדו, ראש אמ"ן האלוף אלי זעירא, ניסה להטיל דופי באיכות האנושית של הישראלים. "העם הישראלי לא יודע לקחת בעיה, לנתח אותה ולהציג אותה טוב, מספיק טוב", הסביר. הוא גם טען בתשובה לשאלת חבר הוועדה, מבקר המדינה ד"ר יצחק נבנצאל, כי "אם אתה שואל אותי אם הידיעות שהיו לי אפשרו להגיע למסקנה שתהיה מלחמה, אני חושב שלא", וחזר על כך שוב: "אם אתה שואל אותי אם האינפורמציה שהייתה בידינו הייתה מספקת בשביל להעריך ממנה על מלחמה ב-6 בחודש, זאת אומרת על תפנית בהחלטה של סאדאת בכיוון של מלחמה אני חושב שלא הייתה מספיק אינפורמציה בשבילי זה". שלו גם התלונן כי יחידת האיסוף המרכזית של צה"ל אז מספרה היה 848 כיום 8200, לא העבירה מספיק מידע. "בימים שקדמו למלחמה לא הגיעה אף ידיעה קונקרטית מיחידה 848".
כשנשאל על ידי ידין מדוע שגה המודיעין בהערכות שלו, תלה שלו את הכישלון בכך שהיה חוסר מידע ו"מידע שמוביל לכיוון אחר". בהמשך, הוא אמר כי מהות הטעות הייתה "תפנית אצל סאדאת". דברים אלה עומדים בסתירה גמורה לדבריו שלו עצמו, במקום אחר בעדותו בפני הוועדה, שבו סיפר כי כבר בפברואר 1971 הבהיר נשיא מצרים למתווך השבדי של האו"ם, גונאר יארינג, כי הוא מוכן להגיע להסדר שלום עם ישראל אם זו תיסוג מהשטחים.
במסקנותיה קבעה ועדת אגרנט כי שלו "נושא באחריות למשגה החמור ביותר של המחלקה שבראשה הוא עומד, ומשום כך אין הוא יכול להמשיך בשירותו באמ"ן". עקב ממצאי הדו"ח, הועבר שלו מתפקידו ומונה למושל צבאי של אזור יהודה ושומרון, ואחר כך פרש מצה"ל, היה לחוקר במכון ללימודים אסטרטגיים על שם יפה ליד אוניברסיטת תל אביב וחיבר כמה ספרים בנושאי מחקריו.
