מידי יום מדבר מ', אזרח אריתריאה, עם רעייתו ושומע את תחינותיה ואת הבכי של בנו בן החודש. בניגוד למצב השכיח, לא מדובר בשיחה בינלאומית אלא בשיחה מקומית למרחק של כמה מאות קילומטרים המסתיימים במחנות העינויים שבסיני, שם שוהה רעייתו עם בנו הבכור, תינוק שנולד בתת תנאים בשבי. בלי תשלום כופר, לא הוא ולא אמו יקבלו מים, מזון או תרופות שיצילו חייהם.
מ' הוא האדם הראשון ששוחרר ממעצר בתקופה בה כל אדם שמסתנן לישראל נדון למעצר של לא פחות משלוש שנים. דיין בית הדין לביקורת משמורת, מרט דורפמן, הורה על שחרורו הזמני מטעמים הומניטריים במטרה לאפשר לו לגייס כסף שיביא לשחרור אשתו ובנו מידי השובים הבדואים בסיני. יש לציין כי ברשות האוכלוסין וההגירה התנגדו לשחרור.
"אני לא מסוגל לספר לה מה המצב האמיתי כי אני חייב לתת לה תקווה וסיבה להמשיך", אומר מ' בן ה-30 השוהה בישראל זה שלושה חודשים, "אני כל הזמן אני אומר לה שעוד מעט הכסף עובר, והיא לא מבינה למה זה מתעכב. יש לי כרגע רק 3,000 דולר מתוך 30 אלף שהם דורשים ואני כבר לא יודע למי עוד אפשר לפנות. אני חושש שזה יעלה בחייהם".
בשל המצב הקשה השורר באריתריאה, עזבו בתחילת השנה מ' ורעייתו את המדינה לכיוון מחנה פליטים בסודן. השניים עברו את הגבול בנפרד, ועם המעבר נחטפה רעייתו למצרים ומשם לסיני כשהיא בהריון. מ' שמע על החטיפה ויצא לכיוון ישראל כשהוסבר לו כי לשם תגיע רעייתו, לבסוף. למזלו, הגיע מ' לידי מבריח בדואי "מתחשב" יותר, כמעט ולא חווה עינויים והתבקש לשלם סכום של כמה אלפי דולרים בלבד על מנת לעבור לישראל.
ביולי נכנס מ' לישראל והבין שעליו לצאת למרוץ לאיסוף כסף לשחרור רעייתו, אך עם הכניסה לישראל נעצר והוחזק בבית הכלא סהרונים. "לא יכולתי לחיות עם הידיעה שאני יושב כאן כלוא כשבאותו זמן אשתי בהריון מתקדם עוברת עינויים קשים", הוא אומר, "סיפרתי את הסיפור שלי לכל האנשים בתקווה שמישהו יוכל לעזור לי".
בסוף אוגוסט נפגש מ' עם נציגי נציבות האו"ם לפליטים שהגיעו לביקור שגרתי בסהרונים במטרה לסייע למבקשי מקלט. הנציבות פנתה לבית הדין בבקשה לשחרורו של מ' ממשמורת תוך תיאור המצב הקשה של אשתו והעינויים שהיא עוברת הכוללים הכאה, כפיתה, מכות חשמל, מניעת שינה ומניעת מזון, כל זה בעודה בהריון מתקדם.
יומיים לאחר לידת בנו בשבי, נערך דיון בעניינו של מ', בסופו הורה דורפמן על שחרורו ל-30 יום תוך הפגנת הבנה למצב הקשה אליו נקלע מ'. "נראה לי, כי המקרה הנדון נופל לגדר אותם מקרים חריגים ובודדים שבהם מתקיימים טעמים הומניטאריים", נכתב בפרוטוקול. "מצוקתו של המוחזק, שאינו מצליח לגייס את הסכום הדרוש לשחרור אשתו וילדו שנולד רק שלשום, בהחלט מובנת לבית הדין... אכן במידה ואשת המוחזק תישאר בידי המבריחים, קיים חשש ממשי לגורלה, וכן לגורל התינוק שנולד בתנאי השבי".
"פניתי לכל אדם שיכולתי לחשוב עליו"
יש לציין כי ברשות האוכלוסין וההגירה נמנעו מהגשת תגובה בעניין לבית הדין, דבר שהוביל לביקורת מצד הדיין. "בית הדין רואה בחומרה רבה התנהלות זו של רשות ההגירה אשר מתעלמת פעם אחר פעם מהוראות בית הדין", נכתב בפרוטוקול.
מ' אמנם שוחרר ומבין היטב כי לא מדובר בהליך שגרתי, אך עדיין מתקשה לשמוח כשחש את האיומים מרחפים מעל ראשו. "הם מאיימים שאם הכסף לא יעבור, אפילו חלקים ממנו, הם ימכרו את הילד שלנו", הוא מספר, "טוענים שהרבה אנשים באזור רוצים ילדים ולא תהיה להם בעיה לקבל עליו הרבה כסף, אז עדיף שהוא יבוא ממני. בהמשך אמרו שאם לא אעביר סכום כלשהו הם לא יתנו לו תרופות שהוא צריך בגלל מחלה. אלו דברים שקשה מאוד לשמוע כשאתה רחוק כל כך וחסר אונים כל כך".
לקראת מועד חזרתו לכלא הגיע מ' למצב נואש, כשהבין שהמועד הולך ומתקצר ואין לו את הסכומים הנדרשים, וכל יום שעובר בלי כסף שעובר מוביל להתעללויות קשות. "פניתי לכל אדם שיכולתי לחשוב עליו. נסעתי לבאר שבע, לירושלים וזה כל מה שהצלחתי לגייס בינתיים. זה מצב בלתי אפשרי כשהם מבקשים כסף כדי לתת תרופות לילד ולאשתי, מבקשים שארכוש דקות שיחה למכשיר נייד אז יתנו להם מים, קשה לי לחשוב שבגללי הם לא מקבלים אוכל ושתייה".
"באתי רק כדי לשחרר את אשתי ובני"
בשל מצבו של מ' והעובדה שהצליח לאסוף כ-3,000 דולר האריך בשבוע שעבר בית הדין את שחרורו של מ' ב-60 יום נוספים על אף התנגדות רשות האוכלוסין וההגירה. "עצם העובדה, כי המבקש גייס עד כה סכום די נכבד, מצביע על רצינותו, על מעשים קונקרטיים שנעשים על ידו על מנת להציל את משפחתו", נכתב בפרוטוקול, "בית הדין אינו יכול להתעלם מכך, כי החזרתו בשלב זה של המבקש למשמורת אינו אקט הומאני, והדבר אף עלול לגרום לתוצאות הרות אסון עבור אשתו ובנו הפעוט של המבקש".
מ' שמח על השחרור אבל בעודו יושב בגן לוינסקי הבהיר: "אני לא באמת חופשי, בניגוד לאחרים אני לא רציתי להגיע לכאן. באתי רק כדי לשחרר את אשתי ובני, רק אז אהיה חופשי באמת. כשהסיוט הזה יהיה מאחורינו".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "הרשות אינה מתעלמת מהוראות הדין ופועלת על פיו, תוך מתן חשיבות רבה לבית הדין. עם זאת, נתונה בידינו הזכות להגיב על החלטות או לערער עליהן ובאם עולה הצורך, אנו עושים זאת". בנוגע להתנגדות הרשות לשחרור של מ' מסרו כי "מקרים הומניטאריים אינם נופלים תחת הגדרה אחידה, בעצם שמם, וכל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו. רבים המקרים שנמצאו והוגדרו כהומניטאריים ורבים המקרים שלא נמצאו ככאלה".
המעוניינים לסייע יכולים לפנות ל-danawp@walla.com