לקראת תקיפה באירן?

פרשנות: מה אפשר ללמוד מהפיצוץ בסודן על תקיפה באירן?

תקיפת מחסן הנשק בחרטום שיוחסה לישראל מעידה לכאורה על יכולת חיל האוויר לתקוף מטרות רחוקות ולחמוק ממערכות זיהוי, אך אופן החימוש והתקיפה עצמה שונים מהדרושים באירן

אמיר בוחבוט
25/10/2012
צילום: סרטוני חובבים שהועלו לרשת, עריכה: גדי וינסטוק

בשנת 1998 שיגרה ספינת נשק אמריקאית מספר טילי שיוט מסוג "טומהוק" לעבר מפעל לייצור תרופות בסודן, אשר שימש לטענת האמריקאים לייצור נשק כימי עבור ארגון אל-קאעדה. המודיעין האמריקאי סימן את סודן כחלק מציר רשע, אליה הועתקה פעילות של תאי טרור מארגוני ג'יהאד עולמיים וסוחרי נשק. בתחילת שנת 2009, לקראת סוף מבצע עופרת יצוקה, דיווחו כלי תקשורת זרים שחיל האוויר תקף שיירות נשק בסודן במרחק של 1,400 קילומטרים מישראל, שהיו מיועדים לארגון חמאס בעזה. על פי הדיווח הזר, הצליח המודיעין הישראלי לחשוף את המאמץ האירני-פלסטיני להבריח אמצעי לחימה מתקדמים דרך סודן לרצועת עזה.

כלי התקשורת הזרים דיווחו אתמול שוב על תקיפה ישראלית בסודן. על פי הדיווח, רביעיית מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי תקפה מתחם צבאי לייצור ולאחסון אמצעי לחימה מדרום לבירה חרטום. לאחר שתיקה רועמת במערכת הביטחון בישראל, לא ניתן להתעלם מקווי הדמיון בין תקיפה בסודן לתקיפה אפשרית באירן, על אף שבעיני טייס הקרב זה נראה מעט אחרת.

עוד בוואלה!

סוף סוף זה אפשרי: ספא יוקרתי ומפנק אצלכם בחדר האמבטיה

בשיתוף ג'יימס ריצ'רדסון
הפיצוץ המסתורי סמוך לחרטום, שלשום(צילום: רויטרס)

אם ייחוס תקיפת המתחם הצבאי מדרום לחרטום לחיל האוויר הישראלי הוא נכון, הרי שהיא ממחישה את יכולתו לתקוף מטרות במרחק רב, כמו מתקני הגרעין על אדמת אירן. מסלול הטיסה של מטוס מישראל לנקודת התקיפה בסודן ובחזרה מגיע ל-2,800 קילומטרים בערך - מרחק רב יותר מחלק מהמטרות על אדמת אירן.

נקודת דמיון נוספת היא מערכי ההגנה בסודן, שעל פי פרסומים זרים חתמה על הסכם צבאי עם אירן לאספקת מערכות גילוי וזיהוי, על מנת לאתר חדירות לשטחה. נקודה נוספת למחשבה הוא מסלול הטיסה של מטוסי הקרב. בשני המתארים אמורים טייסי הקרב לטוס באופן חשאי למרחק רב. חשיפה של המטוסים בדרך ליעדם עלולה להכשיל את המבצע בשל נתיב הטיסה הארוך.

עם זאת, החימוש, המהווה מרכיב עיקרי וחשוב, שונה בתכלית בשני המתארים. בסודן, תקפו מטוסי הקרב מטרה מעל הקרקע, בעוד שבאירן מתקני הגרעין נמצאים מתחת לפני הקרקע, או עטופים בבטון מזויין שקשה מאוד לחדירה. אל מול המטרה, נושא מטוס הקרב את החימוש המתאים. אם נדרש הטייס לתקוף מטרה מתחת לפני הקרקע, הוא יישא עמו מספר רב של פצצות בעלי ראש קרבי גדול יותר מזה שהוא נדרש לשאת לצורך תקיפת מטרות מעל פני האדמה, שלא זקוקות לכושר חדירה יוצא דופן. כמות הפצצות ומשקלן משפיע באופן ישיר על צריכת הדלק של המטוס. בהיבט זה, תקיפה בסודן שונה מאוד מתקיפה באירן, שדורשת נשיאת דלק רב ופצצות כבדות יותר כדי לחדור בונקרים. כמו כן, צריכת הדלק הגדולה יותר דורשת תכנון מורכב לאופן השימוש בו ולתדלוק האווירי, כדי להשיב לאחר התקיפה את המטוסים לבסיסם.

התקיפה - מסר למזרח התיכון כולו

אופן התקיפה גם הוא שונה משמעותית בין שני המקרים, משום שהטייס שתוקף מטרה מתחת לפני הקרקע נדרש לבצע יעף הפצצה מגובה רב, ולהטיל את הפצצה בזווית חדה מאוד - כדי לחדור את המטרה. זאת, בניגוד לתקיפה מטרה מעל פני הקרקע, שדורש זווית שטוחה להטלת הפצצה ולא בהכרח מצריך גובה רב.

מרכיב אחרון וחשוב הוא גורם ההפתעה. מערכי הבקרה וההגנה האירניים ערים ודרוכים לקראת תקיפה ישראלית, כך שגורם ההפתעה הישראלי נשחק. לכן, בשונה מבסודן, שהופתעו מהתקיפה, באירן מחכים לטייסי הקרב הישראלים מכ"מים מתקדמים, טילי קרקע-אוויר ומטוסי קרב שונים. טיסה לתקיפת מטרות באירן תדרוש מישראל שימוש בסדר כוחות גדול יותר מאשר שימש על פי פרסומים זרים את חיל האוויר לתקיפה בסודן.

למרות השוני בין שני סוגי התקיפות, משמשת תקיפה על אדמת סודן, וייחוסה לחיל האוויר הישראלי, העברת מסר לא רק לאירן, אשר חוששת מתקיפה ישראלית, אלא למזרח התיכון כולו ואף לארצות הברית, על יכולות חיל האוויר הישראלי ועל ההיערכות הבלתי פוסקת לחיזוק האופציה הצבאית לתקיפת פרויקט הגרעין.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully