פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרשנות: מי שתקף המפעל בסודן סיכל יותר מנשק זניח

      צה"ל לא היה מסתכן בשליחת מטוסיו 2,000 קילומטרים, אלא אם מדובר בנשק "שובר שוויון". לאירן, מנגד, יש לא מעט גרורות בסודן, דרכן טבעי שתנסה לקצר את שינוע הנשק לחמאס

      פרשנות: מי שתקף המפעל בסודן סיכל יותר מנשק זניח
      צילום: רויטרס, עריכה: מיכאל ברגמן, קריינות: לירון בארי

      דבר אחד ברור: מי שביצע את התקיפה בחרטום שבסודן ידע היטב מה הוא תוקף. בהנחה שמדובר ברביעיית מטוסי תקיפה של חיל האוויר, כפי שטוענים הסודנים, הרי שצה"ל לא היה מסתכן בשיגורם למרחק של כ-2,000 קילומטרים רק כדי לתקוף מפעל נשק זניח. כנראה שהיה מידע אמין ומדויק כי במפעל שהותקף ייצרו כלי נשק שניתן להגדירם "שוברי שוויון", דוגמת טילים ורקטות או טילים נגד מטוסים, ולא מפעל לייצור רובים, מרגמות ותחמושת קלה.

      אין זה סוד כי אירן, באמצעות משמרות המהפכה ויחידת החץ שלה "כוח קודס", הקימה בשנים האחרונות מאחזים בסודן, ולכן אין זה מן הנמנע כי המפעל שהותקף אפשר והיה מיזם משותף של המדינות. בין אירן לסודן יש הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני; בעבר מימנה אירן הקמת מפעלי נשק על אדמת סודן והקימה בה מחסני נשק. שיתוף הפעולה מתבטא גם בסיוע של אנשי כוח קודס לארגוני טרור וקבוצות מיעוטים באזור קרן אפריקה, במדינות השכנות לסודן כמו אריתריאה, אתיופיה, קניה, וכן קבוצות ג'יהאד עולמי בהן אל-קאעדה שבסומליה.

      סודן מאשימה: "ישראל עומדת מאחורי הפיצוץ" (רויטרס)
      אם מדובר במפעל זניח, צה"ל לא היה מסתכן בתקיפתו. זירת התקיפה בחרטום (צילום: רויטרס)

      בעבר יוחסו לישראל תקיפות בים ובאוויר של ספינות ושיירות כלי רכב ביבשה שהובילו והבריחו נשק דרך סודן, מצרים וסיני עבור חמאס ברצועת עזה. באותם פרסומים זרים נמסר כי בחלק מהמבצעים השתתפו מטוסים ללא טייס. ישראל מעולם לא קיבלה אחריות על הפעולות הללו אך גם לא הכחישה אותן. גם הפעם, היא גוזרת על עצמה שתיקה ושר הביטחון, אהוד ברק, המצוי בעיצומו של תהליכי קבלת החלטות בנוגע ללחימה בדרום, סירב להתייחס לנושא. אולם, דוברים ישראלים, כולל קצינים בכירים בצה"ל, התבטאו בעבר כי ישראל פועלת בגזרת ים סוף, הרחק מגבולותיה. היו גם דיווחים על ספינות חיל הים וצוללות שעברו בתעלת סואץ לזירה שליד חופי סודן והאוקיינוס ההודי.

      אירן וסודן רחוקות מישראל במידה דומה, ונבדלות בשאר

      יהיה זה אך טבעי שאירן וחמאס ירצו לקצר את שינוע הנשק ולצמצם את הסיכונים הכרוכים בכך, באמצעות הקמת מפעל או אתרי אחסון בסודן. בכך, הם מצמצמים את סכנת חשיפתם וכן מקצרים את טווח השינוע לרצועה. אמת היא שמאז שינוי המשטר במצרים וההתקרבות בין חמאס למשטרו של הנשיא מוחמד מורסי, איש תנועת האחים המוסלמים, מתרחק חמאס מהקשר ההדוק שקיים עם אירן. הוא זקוק היום פחות לתמיכה המדינית והכספית של אירן – בוודאי לאחר שהורעף מקרן השפע של קטאר, ששליטה ביקר השבוע בעזה ותרם כרבע מיליארד דולרים למיזמים שונים ברצועה, אך עדיין זקוק חמאס לנשק והוא אינו "בודק בציציות" של ספקיו. כל מי שמוכן לספק לו נשק, בעיניו הוא רצוי, כך שלמרות הנמכת הפרופיל ביחסים עם טהרן, חמאס עדיין מקבל אספקת נשק – בעיקר טילים – מאירן.

      אכן, אפשר להתפעל מהפעולה הצבאית שמעידה על יכולות חיל האוויר, כפי שייחסו לו הפרסומים; להגיע ליעד כה מרוחק בלי להתגלות, ולפגוע במדויק במטרה. אך אסור להסיק מכך, כפי שעשו כמה פרשנים, מסקנות מרחיקות לכת ולהקיש על מה שצפוי לחיל האוויר אם יוחלט על תקיפה באירן. המרחק לנתנז, לפורדו או לעראק – אתרי הגרעין של אירן – דומה למרחק שבין ישראל לחרטום, אך השוני הוא עצום. בתקיפה באירן תזדקק ישראל לעשרות רבות של רביעיות של מטוסי חיל האוויר, ולא רק לאחת. מערכת ההגנה האווירית של אירן טובה לאין ערוך מזו של סודן, שלא לדבר על הסכנות הכרוכות עבור ישראל בתגובה אירנית. לסודן, מנגד, אין יכולות צבאיות ישירות, או אפילו עקיפות, כדי להגיב או לנקום בישראל, כך שהסיכון שנלקח כמעט שלא קיים בתקיפה כזאת.

      עוד בנושא
      סודן: "נתלונן על התקיפה הישראלית במועצת הביטחון"
      פיצוץ מסתורי במפעל בסודן: "ישראל אחראית לתקיפה"