קאהרה סעדי הייתה אמורה לסיים את חייה בכלא הישראלי. האישה שהסיעה את המחבל המתאבד לפיגוע ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים במרץ 2002, שבו נרצחו שלושה ישראלים, נידונה לשלושה מאסרי עולם ועוד 30 שנה. בשנים שבהן ישבה בכלא הישראלי, היא נהגה לומר לסוהרים שהיא תשחרר בקרוב. "הם צחקו עליי ואמרו לי שאני משוגעת", היא אומרת בראיון לוואלה! חדשות. "בסופו של דבר התברר שצדקתי כשהשתחררתי במסגרת עסקת שליט, לאחר עשר שנים בלבד בכלא".
שנה חלפה מאז ש-1,027 האסירים הפלסטינים שוחררו מהכלא הישראלי בתמורה לשחרורו של גלעד שליט מהשבי ברצועת עזה. הרוב המכריע שוחררו לבתיהם ברצועה ובגדה, חלק גורשו לעזה, וחלק קטן - לטורקיה, לסוריה ולקטאר. סעדי, שישראל סירבה לשחררה במשך שנות המשא ומתן לגיבוש העסקה, חזרה לביתה במחנה הפליטים ג'נין. לצדה השתחררו 26 אסירות פלסטיניות, ובראשן המחבלות אמנה מונא ואחלאם תמימי. הראשונה גורשה לטורקיה, השנייה לירדן.
שנה אחרי העסקה, סעדי עושה כל מאמץ כדי להימנע מלדבר על עברה ומסרבת לומר אם היא מתחרטת על הפיגוע שבו הייתה מעורבת. היא מתחמקת גם מהשאלה אם היא עדיין תומכת בפיגועים ובמאבק בכיבוש, ומדברת בעיקר על האושר הרב שחשה כששבה לביתה. סעדי אינה מתאימה לפרופיל הקלאסי של מחבלת פלסטינית: בשונה משאר האסירות ששוחררו בעסקה, היא נכנסה לכלא כשכבר הייתה רעייה ואם לארבעה ילדים קטנים. עשר השנים שהיא בילתה הרחק מהם - היא מודה - הותיר בה כאב עצום: "פחדתי שאצא מהכלא והילדים שלי לא יאהבו אותי יותר. פחדתי גם מהזוגיות החדשה של בעלי ומהאופן שבו היא תשפיע עלי. בסוף הכול הסתדר לטובה".
סעדי מתארת את חייה מחוץ לכלא כ"נהדרים ומאושרים" - בעיקר לאחר שילדה, רק לפני חודשיים, בן נוסף. "מה שעשיתי קרה מזמן", היא אומרת. "עכשיו אני לא רוצה להתעסק עם שום דבר אחר, אלא להיות עם הילדים שלי. יש לי ארבעה ילדים שגדלו מאוד בזמן שהותי בכלא ועכשיו יש לי בן חדש שקראתי לו יוסף, על שם סבו. החיים שלי נפלאים עכשיו. כיף לי להיות ליד הילדים שלי וכיף לי לשמוע את המילה אמא כל היום. חזרתי למקום הטבעי שלי כאם ורעייה. זה התפקיד שלי. אני לא חושבת על מאבק בכיבוש או על התנגדות, אני רק חושבת על הילדים שלי. אני מקווה שיהיה שלום. ראיתי הרבה יהודים טובים בכלא. אני חושבת שיש סיכוי לשלום".
הפכת לאדם מפורסם לאחר שחרורך?
"אני מפורסמת בדיוק כמו כל האסירים הפלסטינים ששוחררו. כולנו הפכנו למפורסמים".
"נכנסנו לכלא חדש, גדול יותר"
התמונה הוורודה שמציירת סעדי אינה מקובלת כלל וכלל על אחד האסירים המפורסמים ביותר ששוחרר בעסקת שליט - נאא'ל ברגותי. ברגותי, תושב כפר כובר שליד רמאללה, היה בעת שחרורו ותיק האסירים הביטחוניים. הוא נעצר ב-1978 בגין מעורבות ברצח קצין ישראלי וריצה מאסר עולם. "לפני שנה יצאנו מהכלא, אבל נכנסנו לכלא חדש, גדול יותר", הוא אומר לוואלה! חדשות. "לרבים מהאסירים ששוחררו בעסקה, כמוני למשל, אסור לצאת מאזור רמאללה. אני לא יכול ללכת לבקר חברים באזורים אחרים בגדה, לא יכול להתפלל במסגד אל-אקצא, ומותר לי רק להסתובב בכפרים באזור רמאללה. קשה לי עם זה מאוד".
ברגותי, שכעת הוא בן 55, נכנס לכלא כשהיה רווק בן 21. "היה קשה מאוד להעביר חיים שלמים בכלא. כששוחררתי, גיליתי עולם משתנה. למרות שניסיתי לעקוב אחר המתרחש בפלסטין בכלי התקשורת, גיליתי גדה מערבית אחרת לגמרי, גיליתי בניינים רבי-קומות. ברמה האישית, בשנה האחרונה התחתנתי (עם אימאן נאפה, שריצתה אף היא עשר שנות מאסר בגין ניסיון לתכנן פיגוע ביפו נ.י) ובניתי בית. אני לא עובד, אני מקבל קצבה מהממשלה ומשתדל לשמוח בחלקי. אני מנסה לשמור על הבריאות, להיפגש עם חברים ומשפחה. הרבה זמן הייתי רחוק מכולם, עכשיו הזמן לפצות את כולם".
מה אומרים לך ברחוב?
"הרחוב הפלסטיני מקבל אותי יפה. כל מי שרואה אותי מדבר איתי, מברך אותי, משבח אותי. אני מוזמן כל הזמן למסיבות, לחתונות, לחגיגות, לטקסים. כולם מכבדים אותי ומפרגנים לי. אגב, אני לא מתכוון להיכנס לפוליטיקה כי זה לא יועיל לי. אני לא מתכוון לבקש מישראל אישורים לעבור במחסומים אם אהיה שר".
אף שהפך לסמל לאומי, ברגותי מתקשה להשתחרר מתחושת המועקה שנוצרה במשך שנות המאסר. "אני משתדל להיות שמח, אבל זה קשה לי. בנוסף לכך שאסור לי לצאת מאזור רמאללה, אח שלי, עומאר ברגותי, נמצא במעצר מנהלי ללא שום סיבה. האריכו לו את המעצר ביום ששוחררתי. 'חטפו' את השמחה ביני לבינו. לא ראיתי אותו כבר שבע שנים וזה קשה לי. כשהייתי בכלא, במשך שלוש-ארבע שנים לא אפשרו לי לפגוש את בני משפחתי. הפעם הראשונה שבה אפשרו לי לטלפן הביתה הייתה כשאמי מתה.
"למה ישראל חתמה על הסכם אוסלו ולא שחררה אסירים? בכל העולם כשחותמים על הסכמי שלום, משחררים שבויים ואסירים. למה ישראל לא עושה זאת? זה מקומם. הרי לא היה צריך בכלל להגיע לעסקת שליט, אילו הייתם משחררים אסירים. למה יגאל עמיר רשאי להתחתן בכלא, לדבר בטלפון, ללכת עם אשתו לחדר התייחדות, לפגוש את בנו, אבל אני זכאי לשיחת טלפון רק כשאמי הולכת לעולמה? למה מה שיגאל עמיר מקבל, אנחנו לא מקבלים? אפילו את המשפחה שלנו לא נותנים לנו לראות".
"אסיר שמשתתף בכנס פוליטי עלול לחזור לכלא"
יו"ר מועדון האסיר, קדורה פארס, המלווה את האסירים בבתי הכלא ומחוצה להם, טוען כי אסירים רבים ששוחררו בעסקת שליט חיים תחת איום תמידי להיעצר פעם נוספת. "על חלק מהאסירים ששוחררו בעסקה מוטלת מגבלת תנועה. הם צריכים לחתום כל חודשיים ואסור להם לצאת מהאזור שלהם. חלק מהם חופשי לנוע בגדה, אך מנוע מלצאת לחו"ל. לכן, ברור שהחופש שהם קיבלו בעסקה הוא לא חופש במלוא מובן המילה. זה כמובן עדיף מלהישאר בכלא, אך זה לא החופש שלו הם ציפו.
"בנוסף, האסירים ששוחררו בעסקה נמצאים תחת איום של צו צבאי חדש שמאפשר לישראל להשיב את האסירים המשוחררים שישתתפו בפעילות פוליטית כלשהי, לאותה תקופת זמן שלה נשפטו לפני שחרורם. לפי הצו הזה, אסיר משוחרר שמשתתף בכינוס פוליטי יכול למצוא את עצמו חוזר למאסר עולם בכלא הישראלי. אין פה שום איזון בין המעשה לבין העבירה. אדם שמשתתף בכנס פוליטי לא רצח אף אחד ולכן הוא לא יכול להיכנס למאסר עולם. אני מקווה שבית המשפט העליון בישראל יעמוד על כך שהעונש יתאים לעבירה".
מאז עסקת שליט, הוחזרו לכלא שמונה אסירים משוחררים, שניים מהם אף שובתים רעב במחאה על מעצרם. יחד עם זאת, רוב רובם של האסירים המשוחררים מנסים להשתלב בחברה ולהתחיל חיים נורמליים. "האסירים המשוחררים מקבלים סיוע כספי, והם מנסים ללמוד דברים בסיסיים כמו נהיגה", אומר פארס. "חלק מהם התחתנו, בנו בית, קנו רכב, למדו מקצוע. הם משתדלים לחיות חיים נורמליים במידת האפשר, וזאת למרות שהם חוששים לחזור לכלא אם יעברו במקרה ליד הפגנה פוליטית כלשהי. מה שבטוח הוא שהם מאוד שמחים להיות מחוץ לכלא".
"לא מתחרט ולו על רגע אחד"
ברגותי, המסרב לשייך עצמו לתנועה פוליטית כלשהי, מעיד על עצמו שהוא "איש שלום". "שלום הוא היעד החשוב ביותר ללב ולשכל שלי, אבל השאלה היא איזה שלום", הוא מסביר. "אני מאמין שהאפשרות היחידה לשלום כיום היא במדינה אחת לשני העמים. פתרון שתי המדינות הלך לעולמו". חרף זאת, הוא מזהיר את ישראל מפני תסיסה ברחוב הפלסטיני, "שעלולה להצית אינתיפאדה שלישית. הפלסטינים אמנם שקטים היום, אך השקט הזה לא יימשך זמן רב אם הנסיבות לא ישתנו. אי-שחרור אסירים נוספים הוא הסיבה המרכזית שבגללה תפרוץ התקוממות נוספת נגד ישראל.
"אני רואה את הרכב הכנסת שלכם ואני רואה את הרחוב שלכם שזז לכיוון ימני-קיצוני. זה מזיק לכם יותר משזה מזיק לנו. זה מזיק לכל היהודים בעולם. ישראל צריכה לשחרר את כל האסירים הפלסטינים מהכלא. גם פוליטיקאים ואנשי ביטחון ישראלים אמרו את זה. גם אנשי שב"כ לשעבר תהו מה זה מועיל לישראל אם היא מחזיקה כל כך הרבה אסירים. אני מקווה שיהיו לכם עיניים ושכל ותבינו מה אומר העם הפלסטיני".
אתה עוקב אחרי גלעד שליט לאחר השבי?
"אני צופה מדי פעם בחדשות בערוצי הטלוויזיה הישראלית ולפעמים יוצא לי להתעדכן על מה שקורה עם גלעד שליט. אני מבין שיש לו חיים חדשים עכשיו. הוא היה בשבי חמש שנים וחצי, אני הייתי בכלא 33 שנה. אני והוא חולקים בסך הכול את אותה הרגשה: שמחים להיות מחוץ לכלא. הוא היה רחוק מהמשפחה שלו ובאופן טבעי מעניין לראות מה חדש איתו. לפני כמה ימים ראיתי כמה דקות ספורות מראיון שערכו איתו בטלוויזיה. היה מעניין".
אחרי 33 שנים יקרות בכלא, אתה לא מתחרט על המעשים שעשית?
"אני לא מתחרט ולו על רגע אחד. אני בורג קטן בסכסוך הגדול. אני רק מקווה שהסכסוך הזה לא יימשך לדורות נוספים. אני מקווה שהילדים שלנו לא ייכנסו שוב למעגל האש והמוות".
לפנייה לכתב ניר יהב: nir_yah@walla.com
לקריאה נוספת:
א-זהאר: האסירים ששוחררו מלמדים אותנו עליכם
עדות שליט נחשפת: "הוא חשש שהסגיר סודות. הרגיעו אותו"
לראשונה: משוחרר עסקת שליט חזר לכלא לריצוי עונשו
מחקר: בכירי האסירים הפלסטינים מתמתנים בתקופת המאסר