36 מדרגות מפרידות בין דירתו של אבי אושרי, בן 56, לעולם החיצוני. 36 מדרגות אותן לוקח לו לרדת לפחות עשר דקות בעזרת הליכון אלומיניום ישן. במציאות זו, ממרומי הקומה השלישית בשיכון עמידר מתפורר בחולון, כל יציאה מהבית מחושבת היטב. וגם כשמתקבלת החלטה, לרוב בשל עוד בדיקה רפואית, גם עליה חושבים פעמיים.
את הבירוקרטיה צלח אושרי כשבקשתו לדירה בקומה נמוכה אושרה על ידי ועדה במשרד השיכון לפני שנתיים אך מיקומו בתור, במקום ה-19, לא מבטיח כי המצב ישתפר בקרוב. "אם מציעים לי מיליון דולר או את בריאותי אני מוותר על הכסף מיד", אומר אושרי, "אני לא רוצה כסף אלא רק לחיות חיים נורמליים. חיים של יציאות ספורות בחודש אינם חיים נורמליים", הוא אומר בייאוש רב.
אושרי מתגורר בדירת דיור ציבורי בחולון שנים ארוכות ומעולם לא היו לו תלונות. אלא שמשנת 1998 הוא סובל מפריצת דיסק המקשה עליו את ההליכה והובילה לבעיות נוספות ברגליו. "אני גר כאן משנת 1963 ויודע שצריך לברך על זה שיש לי דירה. עד להחמרת המצב הבריאותי לא ביקשתי דבר", הוא אומר ביושבו על מיטה בסלון ביתו הצפוף חפצים ישנים, ששימשו אותו בעבודה כטכנאי מחשבים, בה הוא כבר לא עוסק בשל מצבו. "עם ההידרדרות הגעתי למצב שאני בקושי הולך, אך במקביל, המצב הזה דורש בדיקות רפואיות רבות. במשך שנתיים אני במצב שכל יציאה מהבית הופכת שיקול מורכב ולפעמים אני פשוט מוותר כי אין לי את הכוחות לרדת ולעלות".
"במונחי דיור ציבורי - זה תור של חיים שלמים"
כיום ממתינים בישראל 2,400 זכאים לדירות דיור ציבורי, בהם משפחות חד-הוריות, משפחות להן שלושה ילדים ומעלה, ובעלי נכויות קשות. בנוסף אליהם, ממתינים כ-27 אלף עולים מטעם משרד הקליטה. במציאות זו, אושרי לא אופטימי. "אני מודע למצב, אך לא מוותר ורץ אחרי הפקידים עם הליכון שוב ושוב, כי אני לא יכול להמשיך לחיות כך" הוא מספר, "אבל חוץ מ'תמתין' אין להם מה לומר. במונחי דיור ציבורי זה תור של חיים שלמים, אני מניח שדירה אחרת כבר לא אראה".
אושרי, החי בגפו וללא משפחה מורחבת , מתקיים על קצבאות המוסד לביטוח לאומי בגובה 4,500 שקל ומסתייע בעמותת "פתחון לב" ששולחת מזון לביתו - עזרה קריטית לאדם במצבו. "גם יציאה לסופ?ר, יציאה בסיסית לכל אדם, היא דבר מורכב מאוד עבורי, אז אין לי ברירה אלא לקבל עזרה, אפילו שקשה לי עם זה", הוא מסביר.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: המבקש אושר כחריג בוועדה מחוזית להחלפת דירה לקומה ראשונה. למשרדנו מלאי מצומצם של דירות, מול תור ממתינים ארוך במיוחד באזורי המרכז. המבקש נמצא בתור הממתינים במספר 19, כאשר לפניו נכים רתוקים לכיסא גלגלים ומשפחות המתגוררות בצפיפות קשה. כשיגיע תורו על פי סדר הקצאת הדירות, הוא יוזמן על ידי חברת עמידר לראות את הדירה.
לקריאה נוספת:
פתרון לאם שגרה ברחוב עם ילדיה? יש דירה, אין כסף
דו"ח: היקף הדיור הציבורי קטן ב-30% במהלך 12 שנים
לפניות לכתבת: danawp@walla.com