בעוד האיחוד האירופי יתכנס בסוף החודש לבחון גיבוש תקנות חדשות בנוגע לסימון מוצרים מההתנחלויות, מתעכב לעת עתה יישומו של החוק הדרום אפריקאי לסימון המוצרים. בחודש אוגוסט אמנם אושרה סופית תקנת משרד התעשייה והמסחר של דרום אפריקה, הקובעת סימון מיוחד על מוצרים ממפעלים הנמצאים מעבר לקו הירוק, אך גורמים במשרד החוץ אישרו כי בשבועות האחרונים מעוכב יישומו המעשי של החוק. זאת, בעקבות התערבותה של ועדה פרלמנטרית המפקחת על משרד התעשייה והמסחר, שהורתה על הקפאת התקנה וקיום הליך התייעצות נוסף בנושא.
במאי האחרון הודיע שר המסחר והתעשייה של דרום אפריקה, רוב דייויס, על ההחלטה לסמן מוצרים שמגיעים ממפעלים מחוץ לגבולות הקו הירוק תחת התווית "תוצרת השטחים הפלסטיניים הכבושים". הפעילות הדיפלומטית מצד גורמי ציבור ישראלים ויהודים בדרום אפריקה לביטול ההחלטה, שהחלה בעקבות מאמצים משותפים של הוועדות העממיות בגדה ושל ארגונים פרו פלסטיניים דרום אפריקאים, לא צלחה, ובאוגוסט האחרון - בתום תקופת התייעצות מינהלית המחויבת על פי חוק - אישרר דייויס את ההחלטה.
הצעד התקבל בזעם גדול בישראל, ובמשרד החוץ הגדירו אותה "גזענית במהותה". בכירי הקהילה היהודית בדרום אפריקה התרעמו על כך שלא נמצאה אוזן קשבת או במה מספקת להצגת הסתייגויותיהם בממשל הדרום אפריקאי, הידוע כעוין לישראל ואוהד במיוחד למטרות הפלסטיניות.
עם זאת, בסוף החודש שעבר רשמו בכירי הקהילה היהודית ניצחון ראשון במאבק נגד התקנה והצליחו להקפיא לעת עתה את יישום החוק, בדיון שהתקיים בוועדת הפרלמנט המפקחת על נושאי תעשייה ומסחר. במהלך הדיון, הציגו שני נציגי הקהילה היהודית ונציג ארגון "פתחו את רחוב שוהאדא" המקדם את החרם, את טיעוניהם בעל פה לחברי הוועדה, ובכירים בקהילה דיווחו למשרד החוץ כי לראשונה חשו שהתקיים דיון בונה וענייני בנושא.
בתום הדיון, הוחלט לבקש משני הצדדים להגיש בכתב את דרישות הסף שלהם לסימון המוצרים, ונציג משרד התעשייה והמסחר הודיע כי יישום התקנה ייעצר עד לאחר שיתקבלו הסתייגויות אלה, ותיערך התייעצות ראויה עם הגורמים הנוגעים בדבר. במקביל, גם נשיא המפלגה הנוצרית הדמוקרטית, קנת משו, שביקר בישראל בשבוע שעבר במסגרת משלחת מחוקקים פרו ישראלים, אמר ל"ג'רוזלם פוסט" כי החקיקה נדחתה וכי הוא סבור ששר התעשייה והמסחר יתקשה בקידומה מחדש.
"קל לקרוא לסימון, אבל הביצוע בפועל קשה יותר"
במשרד החוץ מקווים שהקשיים הטכניים ביישום התקנה בדרום אפריקה מסמנים עתיד דומה ליוזמה האירופית לגיבוש תקנות שיחייבו רשתות שיווק ביבשת לסמן מוצרים מההתנחלויות, שצפויה לעלות בכינוס מיוחד בסוף החודש במטה האיחוד האירופי בבריסל. לפי הסכם הסחר החופשי בין ישראל והאיחוד האירופי מ-2005, כבר עכשיו רשויות המכס מזהות מוצרים מההתנחלויות לפי אזור המיקוד המצוין על האריזה שלהם, אך ההחלטה הדרום אפריקאית העניקה רוח גבית להתעוררות יוזמות נוספות.
שר החוץ הדני, וילי סונדל, מנסה בחודשים האחרונים לקדם תקנות טכניות שיחייבו סימון נוסף ברשתות השיווק, בטענה של הגברת שקיפות צרכנית. בשבועות האחרונים פעלו אנשי משרד החוץ מול מקביליהם ביבשת בניסיון לסכל את היוזמה ולהוריד את דרג המשתתפים בכינוס אותו יזם סונדל, שנחשב כמי שאינו מחמיץ הזדמנות לגנות את ישראל. בישראל מדגישים בפני עמיתיהם האירופאים, כי מדובר בתקנות מפלות, המטילות עונש קולקטיבי על האוכלוסייה שמתגוררת בשטח שנוי במחלוקת שלא הופעל בשום מקום אחר בעולם, וכי סימון המוצרים יפגע קודם כל בתושבים הפלסטינים המתפרנסים מהתעשייה בהתנחלויות.
לדברי גורם בכיר במשרד החוץ, בדרג הפקידותי באיחוד האירופי אין רצון לשנות את הסטטוס קוו, וקבלת החלטה כלל אירופית על סימון מוצרים שמחייבת הליך חקיקתי וביורוקרטי מורכב למדי - תלויה בעיקר ברצון הפוליטי. "קל לקרוא לסימון, אבל הביצוע בפועל קשה יותר. אם דרום אפריקה לא מצליחה, אז קל וחומר האיחוד האירופי על 27 מדינותיו. כשיש רצון פוליטי חזק, אפשר לכופף ולשנות כללים, אך השאלה אם יש כזה רצון עכשיו. לא כל הממשלות חושבות שזה בעדיפות עכשיו", אמר הגורם.